שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מתי הפך הילד שלי לגמד ירוק?

    יצורים קטנים וירוקים השתלטו על הבית של רינת פרימו. הם מטיפים לה כשהברז פתוח יותר מדי זמן, הם מחפשים את פחי המחזור בבית ובטוחים שהטכנולוגיה משתלטת על העולם. ביקורת ספרים אקולוגית לילדים

    מתקפת שטיפת מוח של הספרות והטלוויזיה הופכת את הילדים שלנו לאקטיביסטים אקולוגיים.

     

    אם עוד פעם אחת יבוא גמד בן 5 ויסגור לי את הברז באמצע צחצוח שיניים, כי ככה אמרו לו ב"הופ", אני מוסרת אותו לאימוץ אצל עורכי התוכן של אותו ערוץ חינוכי. תחתמו כאן וכאן. וכאן. אם עוד פעם אחת אני אראה ילדה מבולבלת בת 11 מסתובבת בבית שלי עם ערימת ניירות משומשים ומחפשת את "פח מחזור הניירות" שאין! ואף פעם לא היה! אז... מה אני אעשה?

     

    שום דבר. אני כנראה אפסיד את המערכה הזאת. אני פשוט אזדקן להיות הסבתא המשוגעת שמחביאה שקיות ניילון ממשטרת המיחזור כדי להראות לנכדים עד כמה נעים היה מגען ורשרושן. וכאן, נכדים מתוקים שלי, שמרתי גם כוס פלסטיק חד-פעמית. היינו שותים וזורקים. בכאלה זמנים פרועים גדלה סבתא.

     

    תמיד רציתי לפגוש יצורים קטנים וירוקים שידברו בשפה שאני לא מבינה. אף אחד לא הכין אותי לאפשרות שאלה יהיו הילדים שלי.

     

    בספרו "הלם העתיד" פורש העתידן ד"ר דוד פסיג כמה תחזיות בסבירויות שונות לגבי עתידה של ישראל בפרט והעולם בכלל. על אחת מהן, אני חותמת כבר עכשיו: "בני דור המנהיגים של העשור השני והשלישי של המאה ה-21 יהיו מתקני עולם והרגשות שיניעו אותם יהיו רוויי אשמה כבדה על כך שאבותיהם (ואני מוסיפה: ואימותיהם) כמעט גרמו לקריסתן של מערכות חברתיות, פוליטיות כלכליות, אקולוגיות ועוד".

     

    זה הדור שאנחנו ו"הופ" מגדלים ברגעים אלה ממש. ילדים שיכולים להיות מוקסמים לרגע מהשלג שעושה קלקר, אבל שניה אחר כך יידעו אותנו בקול חמור ומטיף שלקלקר לוקח אלפתאלפים מתמאות שנים להתכלות. אם בכלל!

     

    "המדריך להתחממות כדור הארץ" הוא ספר חובה לכל גמד מגיל 8-9 שרוצה לחנך את הוריו ולהטיף להם עם שפע של עובדות משעשעות על אפקט החממה, פליטת יתר של פחמן דו חמצני או המהפכה התעשייתית ותוצאותיה הרות האסון (אמא, הידעת שבכל שתי שניות נכרת יער בשטח של מגרש כדורגל? זה לא מוסרי לקרוא ספרים מנייר לא ממוחזר).

     

    מרגישים שאני אמביוולנטית כלפי התופעה וכלפי דור מנהיגי העתיד? מצד אחד, טרחנים קטנים שכמותם. מצד שני, גם טרחנים צודקים לפעמים.

     

    אקו נגד לוגי

    הספר "המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום" נכתב על ידי סטיבן הוקינג ובתו לוסי הוקינג. גם הוא עוסק בדחיסת ידע ועובדות לראשם המתפוצץ של פעוטות לא כל-כך רכים (גילאי 9,10-14). הנושא המוצהר שלו הוא החלל: כוכבי לכת, אסטרואידים וכמובן, הממתק הרשמי של הוקינג: חורים שחורים.

     

    יש עלילה מעניינת על ג'ורג' ושכניו החדשים – אריק, אבא מדען ובתו אנני, הממציאנית המקסימה. המחשב המשוכלל של אריק לוקח את ג'ורג' ואנני למסע הרפתקאות בחלל ויש אפילו איש רע וסוף טוב. לצד העלילה, בדיוק כמו ב"המדריך להתחממות כדור הארץ" יש שפע של מסגרות עם עובדות כמו: "הטמפרטורה הממוצעת על פני השמש היא 5,500 מעלות", או: "בעבר חשבו שפרוטונים וניוטרונים הם חלקיקים ראשוניים, אבל כיום אנחנו יודעים שהם עשויים מחלקיקים קטנים יותר בשם קוורקים..."

     

    אבל הייתי רוצה להקדיש מקום דווקא לפרט יחסית שולי בספר: המאבק המובלע בין האקו והלוגי. בין המדע לאקטיביזם הירוק.

     

    הוריו של ג'ורג' הם סוג חדש של הורים ספרותיים מעצבנים. הורים אורגניים, צמחונים, פעילי איכות הסביבה, שמרוב כוונות טובות מתאכזרים לבנם באיסורים על טלוויזיה, מחשב או חשמל בכלל.

     

    אני יודעת שבסופו של הספר יש נסיון לפיוס בין ה"ירוקים" ל"מדענים", אבל את הלהט הספרותי האמיתי אפשר לזהות בתיאור רווי הלעג של ההורים הצמחוניים של ג'ורג'. אלה שחושבים שהמדע הרס את כדור הארץ.

     

    שימו לב: "הכול נועד כדי לגדל את ג'ורג' באופן טבעי ותומך, חופשי מרעלנים, תוספים, קרינה ושאר תופעות זדוניות שכאלה. הבעיה היחידה היתה שבנסיון להיפטר מכל דבר שהיה עלול להזיק לג'ורג', מנעו ממנו הוריו גם הרבה דברים שהיו יכולים להיות מהנים עבורו".

     

    במקום אחר אנני, בת השכן המקסימה נותנת לחזיר של ג'ורג' נקטר פירות יער. ג'ורג' נבהל מהנוזל הזרחני וחושב שהיא מנסה להרעיל את החזיר שלו ואז: "ג'ורג', שהוריו נתנו לו אך ורק מיצי פירות חיוורים ועכורים מסחיטה ביתית, הרגיש פתאום מטופש מאוד שלא זיהה את הנוזל הסגול".

     

    ג'ורג' מספר לשכנים שההורים שלו חושבים "שהטכנולוגיה משתלטת על העולם... ושאנחנו צריכים לנסות לחיות בלעדיה. הם חושבים שאנשים – בגלל המדע והתגליות שלו – מזהמים את כדור הארץ מרוב המצאות מודרניות".

     

    ושוב אני מדגישה, קיים נסיון בסוף הספר לסמן פיוס בין שני הצדדים (אבא של ג'ורג', אחרי שהוא מרשה לו מחשב לשעה אחת בשבוע: "אתה צודק. אנחנו לא צריכים לפחד מהמדע. אנחנו צריכים להיעזר בו כדי להציל את כוכב הלכת ולא לאטום את הראש בכל הקשור אליו"). ועדיין, התחושה היא שאו שאתם בצד של קציצות עדשים עכורות או שאתם בצד של עולם מופלא ומרתק של חלל חיצון וסיבובי לונה-פארק על הטבעות של שבתאי (הידעתם שגודלו של שבתאי הוא פי 45 מגדלם של כדור הארץ, מאדים, נוגה ומרקורי ביחד?).

     

    ואפשר לעזוב רגע את קרב הענקים בין האקו והלוגי. אפשר גם להגיד שהוא לא באמת קיים. מה שכן קיים הוא זאטוטים עם שפע של ידע ועובדות שלפעמים נותנים את התחושה המייאשת: בשביל מה הם בכלל צריכים אותנו? הם כבר יודעים הכל, הם מתנסחים ברהיטות מבוגרת, הם שולטים גם במחשב וגם באקולוגיה יותר מאיתנו. אני רוצה להזכיר משפט יפה (בלועזית! פתחו מילונים או שפשוט תשאלו את הילדים שלכם): Information is not knowledge.

     

    המחשבה שהם יודעים הכל היא רק אחיזת עיניים. גם אם הם יודעים לדקלם ש"בקבוק פלסטיק רגיל מתפרק רק לאחר אלף שנים באדמה" (המדריך להתחממות כדור הארץ) או ש"אקסו-פלנטה היא כוכב לכת שמקיף כוכב אחר ולא את השמש שלנו" (המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום), אנחנו עדיין צריכים ללמד אותם, איכשהו, בחירוק שיניים, את הדבר הכי חשוב: איך להיות בני אדם.

     

    • המדריך להתחממות כדור הארץ. לורי דיוויד וקמבריה גורדון. תרגום: איריס ברעם. כתר.
    • המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום. לוסי וסטיבן הוקינג. תרגום: אסף כהן. ידיעות אחרונות.

     

    לחצו כאן לעוד ספרי ילדים.

     

    רינת פרימו היא סופרת ילדים, מחברת הספרים: "איה, אאוץ', אווה", "אמא מושלמת" ועוד.  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים