הרוכסן בשמלת הכלה נפתח - המעצבת תפצה
מעצבת שמלות הכלה גליה להב תפצה ב-3,000 שקל לקוחה שרכשה ממנה שמלת כלה, אשר הרוכסן שבה נפתח והתקלקל בתחילת החתונה - דבר שגרם לה לעוגמת נפש רבה
התובעת, מיטל דרור (סילגי), הגישה תביעה על סך 10,000 שקל נגד מעצבת שמלות הכלה גליה להב, לאחר שבשמלת כלה שרכשה ממנה נפתח הרוכסן והתקלקל בתחילת מסיבת החתונה. היא נאלצה "לבלות" כשעה בחדר צדדי, עד שבנות משפחתה תפרו את הרוכסן, ועד שיכלה לשוב למסיבה.
לטענת דרור, באחת ממדידות השמלה שקדמו ליום החתונה, הורתה להב להחליף את רוכסן השמלה שהיה פגום.
סיוט של אירוע
כשהשמחות נהפכות לתביעות
אורנית אבני-גורטלר
המחוך חשף יותר מדי, מים מלוכלכים הותזו על האורחים, חתן השמחה החליק על שלולית שמפניה והסלט היה מלא חול; מה קורה כשהיום המאושר (שעלה מאות אלפי שקלים) הופך לחלום בלהות, ומה אומרים בתי המשפט על תביעות של לקוחות מאוכזבים נגד בעלי המקצוע?
המעצבת טענה מנגד כי אכן במדידה הוחלף הרוכסן בשמלה שהוכנה לדרור, ואולם ביום החתונה יצאה דרור מסלון היופי כשהיא לבושה בשמלה, והשמלה ללא פגם. לטענתה, לא ברור לה מדוע נקרע הרוכסן, ובכל מקרה האחריות לרוכסן מוטלת על החברה המייצרת רוכסנים - ולא עליה.
השופטת גילת שלו מבית-המשפט לתביעות קטנות באשדוד קבעה כי היא אינה יכולה לקבל את הטענה, שלפיה האחריות לרוכסן מוטלת על החברה המייצרת את הרוכסנים.
חנות צריכה לספק מוצר תקין
"כאשר צרכן ניגש לרכוש מוצר בחנות כלשהי, ציפייתו הסבירה היא כי אותה חנות תספק לו מוצר תקין, שיכול למלא את ייעודו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחנות המשווקת מוניטין מיוחדים כחנותה של הנתבעת", כתבה השופטת.
לדבריה, "ממעצבת שמלות בעלת שם, אשר מטבע הדברים השמלות שהיא מוכרת יקרות יותר משמלות הנמכרות בחנות בגדים 'רגילה', דווקא בשל המוניטין שעומדים מאחורי שמהּ, ניתן לצפות כי תוציא תחת ידיה שמלות מושלמות וללא פגם".
נקבע כי מצופה ממעצבת כזו להשתמש רק בחומרים המשובחים ביותר, וכי אל לה להתחבא בטענה כי חומרי הגלם שבהם השתמשה (הבד, החוט, הרוכסן וכיוצא באלה) אינם תקינים, וברור כי לא ניתן לאפשר לה לשלוח את לקוחותיה לרדוף אחרי יצרני חומרי הגלם.
המעצבת התרשלה
נפסק כי גם בשל העובדה שכבר במדידה קודמת היה צורך בהחלפת רוכסן פגום, הרי שברור שלהב התרשלה בהכנת השמלה, ולא הכינה אותה במיומנות הנדרשת ממעצבת שמלות בכלל, וממעצבת שמלות כלה בפרט.
בית-המשפט קבע כי עוגמת הנפש שנגרמה לדרור אינה מבוטלת. עם זאת נקבע כי רשלנותה של להב התמצתה בבחירת החומרים ובהכנת השמלה, אך לא הגיעה לכדי רשלנות גבוהה, שכן כאשר יצאה דרור מחנותה, השמלה נראתה תקינה.
נקבע כי להב תתקן את הרוכסן בשמלת הכלה שמכרה לדרור, וכן תשלם לה 3,000 שקל, ואף את אגרת המשפט והוצאות המשפט בסך 350 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: index open
מומלצים
