פריימריז אאוט; תחי הוועדה המסדרת

במפלגת העבודה ניסו לקדם יוזמה חדשה-ישנה בדמות ועדות מסדרות, שיחליפו את הפריימריז, כשעל הפרק עומדת בחירת הרשימה לכנסת לבחירות הקרבות.

בתחילה טענו כי הבחירות המקדימות הן שיטה מושחתת כיוון שעל כל ח"כ לגייס מאות אלפי שקלים כדי להתמודד ולכן צריך לבטלן. האמת, אני מסכים. אבל הדרך של מפלגת העבודה עקומה והעיתוי מאוחר. מה גם שבהמשך קבע ברק כי יונהגו פריימריז במפלגה. העבודה משדרת לציבור כי מה שמעניין אותה הוא בעיקר הרצון האישי של חברי הכנסת הנוכחית לשמור על מקומם, בעיקר נוכח הצעתו של יו"ר המפלגה לשריין מקום ברשימה לבנימין בן אליעזר ולשלום שמחון. 

יש דרך אחרת לכינונן של ועדות מסדרות. החלפת הפריימריז צריכה שתתאים עצמה לתרבות הפוליטית השלטת. התרבות הפוליטית בישראל מתאפיינת בראייה קצרת טווח, הישרדות פוליטית והתעלמות מערכים.

מבט חטוף על הכנסת ה-17 מגלה כי מספר רב מבין חברי הכנסת לא נבחרו כלל. הם מונו על ידי מנגנון בוחר מסדר: קדימה (29 חברי כנסת), ש"ס (12), יהדות התורה (6), ישראל ביתנו (11), גמלאים (7) ובסך הכל 65 חברי כנסת מתוך 120 נבחרו על ידי ועדות או אישים מסדרים.

כך שהנוהל לא זר למרבית המפלגות בישראל, והוא  אף אינו נתקל בהתנגדות של הבוחר הישראלי שמורגל במנהיגות מייצגת מצומצמת.

לפיכך, מן הראוי לבחון אפשרות למסד את הוועדות המסדרות, או בשמן המדוייק: "ועדות בוחרות מייצגות". הללו ייבחרו על ידי ועידות המפלגות או מרכזי המפלגות ויכללו נציגים מכובדים בעלי מעמד בקרב חברי המפלגה.

מנגנונים שכאלה מקובלים במדינות אירופאיות כדוגמת בריטניה ודנמרק. ואולם בעוד שבמדינות אלה הוועדות הבוחרות רק מסננות מועמדים כשלאחר מכן מתקיימות בחירות במסגרת גוף מפלגתי רחב יותר לדירוג הרשימה (ועידה, מרכז או כלל חברי המפלגה), דומני כי התרבות הפוליטית בישראל מחייבת מתן מקום נכבד יותר לוועדה הבוחרת בלא שנידרש לשלב של בחירות בוועידה או במרכז. כך תחסם האפשרות של שוחד בחירות מצד קבלני הקולות ונמנע מינויים פוליטיים המקושרת למרכזי המפלגות.

החשש מפגיעה בדמוקרטיה הוא רק לכאורה. כיוון שאת הוועדה הבוחרת בוחרים נציגי המפלגה. לדעת מרבית המומחים, המפלגה היא גוף וולונטרי ואידיאולוגי ושלא כמו המדינה, היא אינה מחויבת להעניק לכל האזרחים את הזכות לבחור ולהיבחר. היתרון הברור הוא חסימת הסתננות של גורמים פליליים לרשימת המועמדים וניתוק המאפיין ההוני-שלטוני המקושר כיום לפריימריז.

כיוון שקיימת סכנה לשוחד של חברי ועדות מסדרות או קיומם של מנגנונים משחיתים אחרים קיימת, יש מקום לחשק את פעולת הוועדות הבוחרות באופן שיעניק יותר יכולת פיקוח ובקרה לבוחר הבודד במפלגה. כך גם יחוזק האלמנט הדמוקרטי.

כך למשל טרם ההחלטה של הוועדה הבוחרת, יהיה עליה לפרסם פרטים אודות המועמדים ולכל חבר מפלגה תינתן האפשרות להתנגד לרשימה. הוועדה תיקח בחשבון את ההתנגדויות בבואה להחליט לגבי המועמדים. ההתנגדויות יכולות להיות מכיוונים שונים, לרבות תלונות על כהונתו של ח"כ שפעל בקדנציה שחלפה בניגוד למצע, בניגוד למשמעת סיעתית, בניגוד לכללי האתיקה. על החלטות ועדות מסדרות ניתן לערער לפי דרישה של 25% מחברי הועידה או המרכז. החלטת ועידה או המרכז תתקבל ברוב של 51% מהנוכחים. או אז יוחזר הדיון לוועדה הבוחרת. דיוני הועדה הבוחרת יהיו שקופים והפרוטוקולים יפורסמו לעיונם של חברי המפלגה.

המעניין הוא שאולי מעז יצא מתוק, ורעיון ביטול הפריימריז של מפלגת העבודה באמת יחלחל גם למפלגות אחרות. קדימה כבר אימצה את שינוי שיטת הבחירות כאחד הדגלים בבחירות הקרבות. 

אסף מידני, דוקטור לממשל ומשפט ציבורי במכללה האקדמית ת"א יפו