אפשר גם ככה: ללכת לטיפול זוגי לבד
לפעמים הזוגיות נמצאת במשבר, אבל אחד מבני הזוג אינו מוכן ללכת לטיפול. לפעמים האדם מעדיף לטפל לבד בבעיות, מול איש המקצוע. ניתן בהחלט להשיג תוצאות גם בצורה כזאת
מצב כזה, למרות שהוא נשמע בעייתי ולא מתאים, יכול במקרים מסוימים להביא לשיפורים משמעותיים במצב הזוגיות, לא פחות מהשיפורים שיקרו בטיפול זוגי שאליו מגיעים שניים. יותר מכך, המצב הזה הוא שכיח יותר ממה שזה נשמע.
מצבים שבהם מטופל פונה לטיפול זוגי לבד:
1. בן-הזוג מסרב לבוא – המצב הראשון של טיפול זוגי לבד קורה כמובן כשאחד מבני-הזוג מסרב להגיע לטיפול הזוגי. הגבר, או האשה, מעוניינים להתחיל בטיפול זוגי בגלל בעיות בזוגיות, אבל הצד השני לא מוכן לבוא לטיפול. לפעמים הוא לא מוכן לבוא מפני שהוא לא מאמין בטיפול זוגי או בפסיכולוגים, או שהוא מרגיש שסוג כזה של טיפול לא מתאים לו או מלחיץ אותו, ולפעמים כי הוא חושב שאפשר לפתור את הבעיות לבד. לפעמים הוא כבר מיואש מדי מהזוגיות.
2. בן-הזוג שמגיע מעדיף טיפול זוגי לבד – זה מצב יותר נדיר, אבל יש בהחלט מצבים שבהם אדם מעדיף לדבר לבד עם הפסיכולוגית על הקשיים בזוגיות. אולי הוא מרגיש שהוא רוצה לדבר על נושאים בלי שהצג השני ישמע, מתוך כוונה ללבן עם הפסיכולוגית את הנושאים האלו, כדי לבוא "מוכן ונקי יותר" לזוגיות. במצב הזה הטיפול האישי, שהוא בעצם טיפול זוגי, משמש מקום מסתור טוב להעלות נושאים רגישים שלא יכולים לעלות בשום מקום אחר.
3. טיפול אישי שהופך לטיפול בזוגיות – טיפולים פסיכולוגיים אישיים יכולים בקלות להתמקד בבעיות שקורות עם בן-הזוג או בת-הזוג. המטופל יעלה אז בפני הפסיכולוגית קשיים שיש לו עם בת-הזוג, כעסים שיש לו, התלבטויות ושאלות, והטיפול ייסוב בעיקר סביב הנושא הזוגי – מבלי שבת-הזוג תופיע בכלל לטיפול, שהפך בעצם להיות טיפול זוגי.
אסיים בסיפור של טיפול אישי, שהוא בעצם טיפול זוגי לבד. מדובר במקרה בדוי, המבוסס על מצבים דומים שמגיעים לטיפול זוגי לבד.
אבל נירה מצידה הרגישה שכבר שנים הם מנסים לפתור בעצמם את הבעיות של עצמם, ושהגיע הזמן לטיפול זוגי מקצועי. בטיפול סיפרה נירה על הקשיים שיש בזוגיות: דני מרבה לעבוד, וגם כשהוא מגיע מהעבודה הוא מרוחק ומסוגר בתוך עצמו. הוא אינו יוצר מספיק קשר איתה ועם הילדים, וכשהוא יוצר קשר – יש תחושה שהוא עושה זאת בעל כורחו. בעבר הם היו קשורים יותר, אבל עם השנים, ועם העומס שנוסף עליה ועליו, מבחינת עבודה והילדים, דני הלך והתרחק ממנה. היא הבינה שדני אדם טוב, אבל הבינה גם שבגלל ההורים המרוחקים שהיו לו – הוא התרגל לשמור על מרחק ביטחון בינו לבין הסביבה.
כיצד להתקרב אליו לאט ובעדינות וללא כעס
בטיפול ניסינו להבין את נירה וגם את דני. למרות שדני לא בא לטיפול הזוגי סיפרה נירה כל מה שידעה עליו, על ילדותו ועל הוריו. מה שסיפרה עזר לה להיות אמפתית יותר לקשיים שלו להתקרב. זה גם עזר לי להציע תוכנית כיצד להתקרב אליו לאט ובעדינות – ללא כעס, אבל גם בלי לוותר על הצרכים שלה בקירבה ובחום. במקביל דיברנו איך היא יכולה להתמודד עם הכעסים והתיסכול שלה בדרך שלא תפגע בעצמה או בקשר שלה עם דני.
הטיפול הזה ידע עליות ומורדות, אבל בסך הכל הקשר בין נירה לבין דני הלך והשתפר. דני אפילו התחיל לעודד את נירה ללכת לטיפול. "אני לא מגיע לשם", הוא אמר לה, "אבל אני מרגיש שזה עוזר לא רק לך, אלא גם לשנינו".
הגמישות הזו, שבה הפסיכולוג מטפל לפעמים בטיפול זוגי רק כשאחד מבני-הזוג מופיע, היא חיונית. גמישות כזו נחוצה גם לא פעם בטיפול במתבגרים, כשהמתבגר מסרב להגיע לטיפול הפסיכולוגי, ואז רק הוריו מגיעים לטיפול. טיפול כזה יכול להביא להצלחות לא פחות מטיפול בו מעורב גם המתבגר.
נראה שלפעמים מספיק שאדם אחד יגיע לטיפול על מנת שיחול שינוי משמעותי ביחסים, אז אל תתייאשו גם אם הפרטנרים שלכם מסרבים לפנות לטיפול.
- הכותבת היא פסיכולוגית קלינית המטפלת
בזוגות, מבוגרים, נוער וילדים
לפנייה לכתב/ת 
