לא על התיאטרון לבדו

הנהלת תיאטרון חיפה החליטה, במסגרת הרפורמה שעובר התיאטרון, להציע למנוייו לצד הפקות מקומיות ומתארחות, גם עונה של מחול. אולם הבית של התיאטרון החיפני יארח החל מהחודש, במסגרת עונת המנויים, מופעי מחול קאמריים של יוצרים עצמאיים לצד מופעים של הלהקות הגדולות. את הרפרטואר של העונה גיבש הרקדן והכוריאוגרף עידו תדמור, המשמש החל מהשנה כיועץ אמנותי חיצוני של התיאטרון בתחום המחול.

"מונגר" על הבמה בתיאטרון חיפה. בקרוב (צילום: רן בירן)

במהלך העונה הקרובה יתארחו בחיפה, בין היתר, להקתה של ענת דניאלי עם היצירה "ארבע העונות" המיועדת לכל המשפחה; להקתה של יסמין גודר עם המופע "I Feel Funny Today"; להקת נעה דר עם היצירה "חיבוק מתוק יותר"; ניב שינפלד ואורן לאור יציגו בערב אחד את שתי העבודות "על החיים ועל המוות" ו"קו וריאנס" בגרסה חדשה לשני גברים.

הפקות נוספות שיעלו במסגרת זו הן "מונגר" של הכוריאוגרף הישראלי ברק מרשל שעלתה בבכורה במסגרת פסטיבל תל אביב דאנס האחרון ו"גזיבו", ערב שמורכב ממקבץ יצירות של רקדני להקת "בת שבע".

במקביל יציע התיאטרון לראשונה גם סדרת מנויים לבלט הישראלי שכוללת את היצירות "דון קישוט", "טריפל ביל" ו"סינדרלה". הסדרה תכלול לצד המופעים גם מפגשים עם היוצרים ובמסגרתה יעשו כבוד גם ליוצרים חיפנים בהם להקת "ביתא" בניהולה של מבקרת המחול והכוריאוגרפית רות אשל, המורכבת מרקדנים יוצאי העדה האתיופית.

תקציב סדרת המחול נפרד מתקציב העירייה לתיאטרון, ונאמד ב-300 אלף שקל. בעיריית חיפה אומרים שהפניית המשאבים הללו נועדה להגדיל את כמות המופעים בעיר ולקרב את הקהל לתחום שהוזנח במשך שנים.

העירייה גם מממנת את משכורתו של תדמור כיועץ אמנותי של הפרויקט, ומסבסדת את מחיר הכרטיסים. תיאטרון חיפה יציע במסגרת "מחול ב-10" כרטיסים למופעים של יוצרים עצמאיים במחול במחיר של עשרה שקלים לכרטיס. הפרש מחירי הכרטיסים יסובסד מתקציב העירייה. בתיאטרון אומרים כי המטרה היא לקרב את תחום המחול גם לקהל צעיר ומדגישים כי מחצית מהכרטיסים שיעמדו למכירה על הבמות הקטנות יימכרו במחיר זה.

"תיאטרון חיפה הוא בשבילי המקום האידיאלי להקמת בית למחול", אומר תדמור, חיפני במקור, שחוזר לפעול בעיר. "אני משוכנע שהקהל צמא ליצירה ואני מקווה שאוכל לתרום בכך".

במקביל לתפקידו כיועץ בתיאטרון, עומד תדמור בראש מגמת המחול בתיכון עירוני ה' בחיפה, שם למד. כמו כן הוא משמש כיועץ למגמת מחול בחטיבת הביניים "רעות" בעיר. בסוף החודש יחזור גם לשמש כשופט ב"מלחמת הכוכבים", הגרסה העדכנית והמחודשת של ריאליטי הריקודים "נולד לרקוד".

"כיוון שבעירייה יודעים שקיבלתי על עצמי לעמוד בראש מגמת המחול של תיכון עירוני ה', מה שמחזיר אותי לחיפה לפחות לפעם בשבוע, הציעו לי לייעץ בהקמת התוכנית האמנותית של המחול בתיאטרון חיפה. התיאטרון היה בעבר בית נפלא ללהקות ומופעי מחול והרבה שנים הוא כבר לא. הגיע הזמן לחדש את זה", אומר תדמור, "התוכנית האמנותית די מדהימה והיא תיתן לקהל הזדמנות לצפות בהפקות מצוינות ובמקביל אנחנו עובדים גם על פסטיבל מחול שייערך בקיץ. לא ייתכן שעיר כמו חיפה לא תיתן מענה לקהל בתחום מרכזי כמו מחול".

זו פאזה חדשה. אתה עובר מהבמה, כרקדן וכוריאוגרף, לתפקידים שהם יותר בכיוון של ייעוץ וניהול.

"מאז שהלהקה נסגרה, ירד ממני עול ניהולי שהיה מעמסה. בשנים האחרונות הקדשתי את רוב הזמן בטיפוח של צדדים אחרים שלי כמו המשחק והטלוויזיה. בחודשים האחרונים התחיל להתפתח רעב להוראה ואני חושב על הקמת להקה. אני מרגיש שיש בי הרבה מה לתת. יש בי רצון להעביר את הניסיון שצברתי הלאה. זה לא מונע ממני להמשיך לרקוד, להופיע ולעשות את הדברים שהם הבסיס שלי. אני חוזר להופיע בארץ עם "מכתוב" כחלק מפרויקט גדול שייערך על המצדה. אני עובד על ערב סולו חדש שלי. זה לא שוויתרתי על הבמה. אני נמצא היום במקום הרבה יותר רגוע. אין לי צורך להוכיח את עצמי. אני בא מאהבה והמלחמות הבירוקרטיות מאחורי. אני מרוויח יפה ועושה מה שאני אוהב. זה נותן לי שקט ומאפשר לי לתת מעצמי בתחום ההוראה והניהול".

יש לך רצון לחזור ולהקים להקה משלך? בית ספר משלך?

"האמת שזה בתכנון. אני בתהליך של הקמת חברה שתיקרא "Go Dancing" בשותפות עם רשת מכוני כושר ארצית שתהיה בעצם בית ספר פתוח תחת ניהולי ותפיסת העולם שלי. אני רוצה להחזיר לתודעה את הצורך לחינוך לביצוע שנעלם קצת בשנים האחרונות מעולם המחול הישראלי. מאז שבית הספר של 'בת דור' נסגר, חוץ מ'תלמה ילין' ואולי האקדמיה בירושלים, אין באמת בתי ספר שמוציאים רקדנים ברמה ביצועית בינלאומית.

זה משהו שצריך לשאוף אליו ולבנות אותו מחדש. הייתי רוצה שיהיה לי חלק משמעותי בזה".

אם היית צריך לשנות משהו בעולם המחול הישראלי מה היית עושה?

"חסרה לי פה להקת מחול רפרטוארית אמיתית. זה לא קיים בארץ. להקות המחול הקיימות נשענות על כוריאוגרף אחד שהוא גם מנהל וגם יוצר. אין פה להקה שמעלה תוכניות מגוונות ומשתנות או נותנת פתח אמיתי למגוון של יוצרים אחרים. אם יש משהו טוב שהטלוויזיה עשתה בשבילי, זה שהיא פתחה בפני דלתות שהיה לי קשה לפתוח בעבר ואני מתכוון לתקציבים פרטיים של חברות פרטיות ומקומות שהיו לי פחות נגישים. זה מאפשר לי לחלום. אני מנסה לשלב בין העולמות. זה לא תמיד קל, אבל אני מרגיש שאני באמצע של תהליך חיובי ובונה. אני נהנה היום הרבה יותר לרקוד ואני חושב שאני מביא למחול שלי דברים שבתקופות אחרות לא הבאתי. זה קשור גם לשקט כלכלי. אני רואה חברים שלי, יוצרים בתחום, שנמצאים בקריסה נפשית, פיזית וכלכלית. אפשר לסחוב את זה על הגב מספר שנים אבל לא יותר. עשיתי את זה במשך 12 שנה. זה קשה, קשה, קשה. היום אני במקום שבו המאבקים פחות כואבים. אם הייתי יכול לחשוב קדימה על משהו שהייתי רוצה שיקרה זה שאולי בעוד שנה או שנתיים תקום בחיפה להקה רפרטוארית שתשנה את התפיסה בקרב הקהל, שתפתח פתח לרקדנים צעירים וליוצרים".