שתף קטע נבחר

העיקר ההשתתפות

הוא נרתע מליברמן - אבל לא פוסל ישיבה איתו, מתמודד על ראשות הממשלה - ומסביר למה נעדיף אותו גם כיו"ר האופוזיציה. אהוד ברק שוב מפרק שעונים

אחוז תזזית, הוא רואה את הסקרים, מבין שמשהו לא בסדר, אבל מנסה לשדר אופטימיות. המלחמה בעזה אמנם הקפיצה ממספר חד-ספרתי בסקרים לגבול 15 המנדטים, אבל הזיכרון הקולקטיבי קצר. האהדה הציבורית לה זכה עת הפך צה"ל את עזה לעיי חורבות נשחקת. ואביגדור ליברמן מאיים לדחוק אותו אחורה. עוד יותר אחורה.

 

אהוד ברק מסרב להאמין לסקרים. אנחנו במצב טוב מאוד, אמר השבוע לפעיל מוטרד, ששאל אם הוא לא מודאג מכוחו העולה של ליברמן. לא, אנחנו בסדר גמור. אני מסתובב בבתי חולים, בהתנחלויות, כשאני בא לנחם משפחות שבניהן נהרגו - יש יחס חם, מחבק. וזו אפילו לא הסביבה הטבעית שלנו, זה עולם אחר.

 

 

החלום שלו זה לראות את ציפי לבני מתרסקת מתחת לעשרים המנדטים, אם אפשר - מאחוריו. זה רחוק מאיתנו מרחק שני מנדטים שצריך להעביר מהם אלינו, הוא מסביר לתומכים. אם אנחנו עוברים את קדימה, המפולת שלהם תהיה ענקית. הם יורדים בצורה עקבית, הולכים ונעלמים, והעבודה קרובה מאוד לעבור אותם. אני לא יודע בכלל מה זה קדימה - זה משהו לא מוגדר, אווירה. אי אפשר לראות בהם עוגן אמיתי של מחנה המרכז-שמאל. אנשים שמצביעים להם לא יודעים למי בדיוק הם מצביעים. הם מדברים על תקווה והביאו את מלחמת לבנון. הם מדברים על ניקיון כפיים ופוליטיקה נקייה, ויכולים להתחרות בתחום הזה רק בליברמן.

 

שר הביטחון טורח להזכיר שוב ושוב שהוא מתמודד על ראשות הממשלה. אלא שברור שלו זה כבר לא יקרה. לא הפעם. אז הוא נערך לכל אפשרות. אם כבר נגזר עליו להיות במעגל השני או השלישי, אז לפחות להיות שם בסטייל, עם מספיק מנדטים כדי להשפיע ולו במעט על המציאות הפוליטית.

 

ברק רוצה להיות בממשלה, ברור, אבל גם האופוזיציה היא אופציה, אם נתניהו יחליט להרכיב ממשלת ימין קלאסית: ליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס. את הרעיון הזה ברק לא אוהב. לכן חשוב לו לעקוף את קדימה במספר המנדטים: כדי לעמוד בראש האופוזיציה, במקרה שבו הרכבת הממשלה לא תצליח לפי התכנון. גם בראשות האופוזיציה נהיה יותר טובים מקדימה, נשמע ברק אומר השבוע. הם יכולים להתפרק תוך כמה ימים אחרי הבחירות. הם לא בנויים למציאות הזו. הם כבר עברו ממפלגה למפלגה.

 

מה ליברמן עשה בשביל מדינה?

לברק חשוב להבהיר בשיחות עם אנשיו שהוא לא קיבל עדיין החלטות, שעוד מוקדם לקבוע מה יהיה אחרי ה-10 בפברואר. ממשלה עם נתניהו וליברמן יחד בעייתית מבחינתו, אך את ליברמן לבדו, כגלגל נוסף לממשלה של העבודה וקדימה - את זה הוא לא פוסל. גם לא את נתניהו. מישהו סיפר שברק אמר לו שרק הוא ונתניהו מתאימים להנהיג את המדינה. את נתניהו, אמר, אפשר לאהוב או לא לאהוב, אך לפחות יש לו צבע, כיוון, מהות. אני לא חושב שמישהו חושב שליברמן הוא כוס התה שלנו לישיבה בממשלה. ממשלת ימין שתוקם ברוחו של ליברמן זה לא אנחנו. אנחנו לא ניכנס לממשלה שקווי היסוד שלה לא מתאימים לעמדותינו.

 

הוא לא אוהב את התוכן שיצק ליברמן לקמפיין הבחירות. השבוע, כשצפה בתשדירים, אמר שליברמן הולך על חבל דק, שהוא תופעה מאוד בעייתית, מציג עמדות לא רציונליות, עמדות שיכולות להצית אש בישראל ומחוץ לה. והוא הרי לא נלחם מעולם, לא קבר חייל, לא הסתכן בעצמו בקרבות; לא עשה דבר בכלכלה ובחברה, לא עשה דבר כדי לתרום לפיתרון מול הפלסטינים או למהלך ההיפרדות מהם. הוא זורע את הדברים האלה שהוא אומר, מדבר אל המכנה המשותף הנמוך והיצרי ביותר. פונה לחרדות.

 

ולמרות הכל, יו"ר העבודה לא פוסל את יו"ר ישראל ביתנו. בקונסטלציה מסוימת, הוא מוכן לשבת איתו בממשלה. העבודה הרי כבר ישבה עם ליברמן, אז למה לא עכשיו, למה לא שוב, אם יסכים לקווי היסוד של ממשלת מרכז-שמאל. זה לא משהו שלא שמענו עליו בעבר, אמר ברק למקורבים. אני לא יכול לומר שאם אנחנו וקדימה לא נהיה מספיק גדולים, ומה שיהיה חסר לנו זה ליברמן שמסכים לקווי היסוד שלנו - אז לא נשב איתו. מצד שני, הוא לא חלק מאיתנו, ויותר טבעי לקחת את אגודה או את ש"ס לתוך ממשלה כזו. בכל מקרה, אם נהיה בממשלה כזו, מי יוכל לעצור את הימין? ציפי לבני? הרי יש לה מפלגה של אנשי ימין. רק אנחנו יכולים לבלום את ליברמן.

 

ברק דוחה בתוקף את הדיווחים על דיל בינו ובין נתניהו. זה פרי היצירתיות של העיתונאים, אמר השבוע. כולם מציעים לי להיות שר הביטחון הבא, אבל הם עושים את זה כדי לייתר את הדיון בשאלה המהותית של מי מתאים באמת להיות ראש ממשלה. כל השבועות האחרונים היו כמו תחרות על מסלול, בדקו מי מאופר יותר יפה, מי מדבר יותר יפה, מי הולך יותר יפה. זה הכל דברי הבל, ובחודש האחרון אפשר היה לראות את מה שחשוב. הצנטריפוגות באיראן מסתובבות, חמאס וחיזבאללה לא בדיוק נעלמו, וגם בסוריה לא מחפשים רק משא-ומתן. גם המשבר הכלכלי הוא אדיר ומאיים.

  

לברק ולאנשיו חשוב להדגיש את יתרונותיו, את ניסיונו, את הקשרים הטובים שלו עם ראשי הממשל האמריקני. בימים הקרובים צפויים להתפרסם תמונות עם מנהיגי עולם, ויושם דגש על הקשר החם איתם. תגיד שאתה האיש הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון - הציע מישהו סיסמא חדשה לברק. הוא אהב ואימץ. העיקר שלא ישכחו מי פה המבוגר האחראי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דיל עם נתניהו? נו באמת
צילום: AFP
לא מודאג מליברמן
צילום: אביהו שפירא
קדימה? מפלגת אווירה
צילום: אלכס קולמויסקי
מומלצים