שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האוקספורד של עולם הישיבות
    מה המשותף למנהיג הליטאי המיתולוגי הרב אלעזר מנחם שך ולנשיא המדינה השישי חיים הרצוג? מה בין אריה דרעי, הרב גורן ודב אלבוים? כולם היו בניה של הישיבה היוקרתית 'חברון - כנסת ישראל' בירושלים, שבשבוע הבא תערוך כנס בוגרים היסטורי בבנייני האומה. קובי נחשוני יצא לברר מה הסוד שלה

    ביום ראשון השבוע, יותר מעשרים שנה אחרי שהסיר את הכיפה ועזב את החברה החרדית, הגשים הסופר דב אלבוים סוג של חלום ילדות. רגע לפני שנכנס הביתה הוא הוציא מתיבת הדואר מעטפה מהודרת שממוענת ל"הרב הגאון ר' דב אלבוים שליט"א" ובתוכה הזמנה לכינוס הבוגרים ההיסטורי של ישיבת 'חברון - כנסת ישראל' בירושלים. "הייתי כל כך מבסוט", מודה אלבוים, שרק לפני שלוש שנים הקים בתל אביב ישיבה חילונית למהדרין. הוא הציץ מייד במראה, ואחרי שווידא שהטעות היא לא שלו, פנה לאשתו: "הנה, סוף סוף הם מכירים בי". 


     

    אז מה משותף לראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך ולסאטיריקן החרדי קובי אריאלי? מה למנהיג הליטאי המיתולוגי הרב אלעזר מנחם שך ולנשיא המדינה השישי חיים הרצוג? מה בין הרב הראשי לשעבר אליהו בקשי דורון לאותו דב אלבוים? כולם היו בניה.

      

    132 שנה אחרי שנוסדה בסלבודקה שבליטא, 85 שנה אחרי שהועתקה לארץ ישראל ו-80 שנה אחרי שקבעה את משכנה בירושלים, תקיים בשבוע הבא ישיבת 'חברון' (במלעיל, כמובן) כינוס בוגרים היסטורי, בהשתתפות אלפים מתלמידיה בעשרות השנים האחרונות. המארגנים מבטיחים אירוע חגיגי והמוני שלא נראה כמותו בעולם הישיבות, עם מספר משתתפים שלא היה מבייש מוסדות חינוך ואקדמיה יוקרתיים. הוא ייערך במרכז הקונגרסים 'בנייני האומה' בירושלים בראש חודש ניסן, בהפקה מושקעת של חברת "אפקט", וצפויים לקחת בו חלק קרוב לעשרת אלפים בוגרים, בהם עשרות רבות של רבנים ואישי ציבור.  


    בית המדרש בישיבת 'חברון - כנסת ישראל' (צילום: גיל יוחנן)

      

    למעלה מאלף תלמידים לומדים כיום בישיבת 'כנסת ישראל' בשכונת גבעת מרדכי בבירה – היא "חברון המקורית", הסניף הגדול ביותר - ומספר ה"לשעברים" מוערך בכ-17 אלף בוגרים. מי שהופתע מהשישייה הססגונית שהוזכרה בתחילה ימצא ברשימה, בין היתר, גם את מנהיג ש"ס לשעבר אריה דרעי לצד האדמו"ר מבוסטון; את שופט העליון בדימוס וחתן פרס ישראל מנחם אלון לצד ח"כ אברהם רביץ המנוח; את הרב הצבאי הראשון והרב הראשי לשעבר שלמה גורן לצד נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר משה מנדלבאום; את ראש ישיבת הר-עציון ("הגוש") ומייסד מפלגת מימד הרב יהודה עמיטל לצד האדמו"ר מסלאנים.  

     

    האף המוּרם של החברונער'ס

    על פי בדיחה מפורסמת ברחוב החרדי, ההבדל בין חסידי חב"ד לתלמידי 'חברון' הוא שלחב"דניקים יש קנייטש עד האף ואילו לחברונער'ס יש אף עד הקנייטש (השוליים הקדמיים במגבעת). "האף שלנו אולי קצת מוּרם, אבל אי אפשר לומר שזה לא בצדק", אומר אחד הבוגרים, "אִם פוניבז' היא 'אֵם הישיבות' הרי ש'חברון' היא 'האוקספורד של הישיבות'". הוא הסביר כי הישיבה הצמיחה שורה ארוכה של דמויות מפתח בעולם הדתי – מנהיגי ציבור, ראשי ישיבות, מחנכים, רבנים ודיינים - לצד שופטים, עיתונאים, פוליטיקאים, חוקרים, משפטנים ואנשי אקדמיה שהשתלבו בעולם הכללי, ולכן "כל מי שלמד שם מוערך מאוד, ולא משנה במה הוא עוסק".

     

    שנה אחת בלבד למד דב אלבוים, אז נער חרדי, בישיבת 'חברון', אבל הרושם שהותירה עליו – חזק. "יש שם אווירה מאוד ברורה של חירות מחשבה, של חירות לדרכים שונות", הוא מנסה להסביר ל-ynet את סוד המוסד היוקרתי, "זהו מקום שפשוט מלמד אותך לחשוב, וממש לא קל לעשות את זה". את משמעות הדברים מתקשה אלבוים להסביר, והוא מבטיח ש"אם היית יושב איתי על דף תלמוד הייתי ממחיש לך איך לומדים לחשוב. לקחת את אותם טקסטים ישנים ולחשוב עליהם בדרכים חדשות ולא מקובלות זו מתודה מאוד ייחודית שפותחה בישיבת 'חברון'".   


    המבנה העכשווי. גבעת מרדכי (צילום: גיל יוחנן)

     

    אז אולי דווקא שם נסללה דרכו "החוצה" מהחברה החרדית? "קשה מאוד לדעת", הוא נזהר, "אבל עובדה היא שיצאו משם באמת הרבה אנשים, דתיים וחילונים, שהפכו מאוחר יותר לדמויות בולטות בחברה הישראלית, וזה לא מקרי. יש שם חינוך גדול מאוד לעצמאות של מחשבה ושל דרך, והרבה אנשים לקחו את זה גם למקום שהוא לא תורני".

      

    "עידוד ההערכה העצמית"

    הרב שלמה טיקוצ'ינסקי הוא בכלל בוגר פוניבז', אבל את עבודת הדוקטורט שלו בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית הוא עושה על ישיבת 'חברון'. בנוסף הוא עומד בראש קבוצת מחקר של מכון ון-ליר העוסקת בנושא. ההסבר שלו להצלחתה הישיבה הוא בשיטת "גדלות האדם" של הסבא מסלבודקה (המייסד, הרב נתן צבי פינקל), ש"בפרשנותה הארץ-ישראלית הפכה לאבן יסוד בחינוך החרדי ותפסה מקום מרכזי בבניית האתוס החינוכי-חרדי המוכר כיום".  

     

    טיקוצ'ינסקי מסביר כי הרב פינקל חידש בתוך תנועת המוסר זרם המדגיש את ערכו ומעלתו העצמית של האדם וטען כי גם אחרי החטא הקדמון הוא לא נפל ממדרגתו, זאת בניגוד לקודמיו שהיו בעלי גישה פסימית שהדגישה את הרע שבאדם ואת הצורך בכיבוש היצר. "הוא דיבר על עידוד ההערכה העצמית הגבוהה של האדם כדבר שיגרום לו להעריך את עצמו יותר וכך ירחיק אותו מהחטא".  


    חממה לתפקידי מפתח (צילום: גיל יוחנן)

     

    "זו לא רק גישה תיאולוגית אלא גם מעשית", מדגיש טיקוצ'ינסקי, "לכל תלמיד בישיבה הובהרו מעלותיו כיציר כפיו של אלוהים, ומתוך כך גם חובותיו. אנחנו יכולים לראות את זה גם בגאוות היחידה שקיימת ב'חברון' עד היום, בגיבוש החברתי, בהערכה העצמית הלעיתים מופרזת ובכבוד ההדדי שהתלמידים שם רוחשים זה לזה".

      

    ומניין תחושת "האף המוּרם" של החברונער'ס? "הסבא מסלבודקה נתן מעמד וכבוד לכל יחיד כמסילה ללב התלמיד. כך הוא פירש את תורת רבי ישראל סלנטר. הקפדנות בלבוש ובהופעה היא חיצונית, אבל יש יסודות חינוכיים ותיאולוגים מאוד עמוקים".

      

    מאפיין נוסף לשיטה הוא העצמאות המחשבתית שניתנה לבחורים בנושאים פוליטיים ותרבותיים, כאשר "בעבר ראשי הישיבה נהגו להעלים עין מעיסוק בהשכלה, והתלמידים גילו סקרנות, מעורבות ודעתנות בתחומים שונים".  

     

    טיקוצ'ינסקי מוסיף כי לקו החינוכי של מייסד הישיבה הייתה גם השפעה חברתית, והסביר: "בפוניבז' שלטה אסכולת 'הסבא מקלם', והמשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין הנהיג שתלמיד שאינו נמנה על המעמד הגבוה מבחינה למדנית לא יקבל גם מעמד חברתי גבוה. כמובן שגם בחברון רמת הלימוד היא מקדם חברתי ראשון במעלה, אבל אתה יכול להגיע למעמד גבוה גם אם תצטיין בתחומים כמו שירה, מוזיקה או ניהול קופת הת"ת".

      

    הקופה התרוקנה

    העיתונאי החרדי הרב ישראל גליס, בוגר 'חברון' בעצמו וממארגני הכינוס, אמר ל-ynet כי אחת המטרות המוצהרות של האירוע היא חידוש הקשר עם הבוגרים כאמצעי לגיוס תרומות. הוא סיפר כי לפני כעשור ניסתה ישיבת 'חברון גאולה' המתחרה, שהתפצלה מ'כנסת ישראל', לארגן מפגש דומה, אך אז דובר על אירוע חברתי נטו והגיעו אליו רק כאלף איש. "הפעם שלחנו הזמנות לעשרת אלפים בוגרים, ומתוכנן כינוס מושקע ביותר", הבטיח.  


    בחברותא. "ישיבת חברון" (צילום: גיל יוחנן)

     

    גליס הסביר כי מנהל הישיבה בעבר, הרב יצחק חברוני, הצטיין בגיוס כספים, אך בשנים האחרונות חדל לתפקד והקופה התרוקנה, וגם המשבר הכלכלי הנוכחי נותן את אותותיו. בחודשים האחרונים נערך מבצע לאיתור תלמידי כל השנים, כשכל אחד מחברי הוועדה המארגנת העלה בזיכרונו שמות של מאות בוגרים, והם הוצלבו ונאספו לרשימה אחת.

     

    "בבסיס הרעיון עומדת הכרת הטוב", אומר גליס, "'חברון' זו לא חסידוּת עם אדמו"ר וחסידים, ומי שעזב או התחתן מתנתק וגומר את הסיפור עם הישיבה. הוא לוקח איתו את מה שקיבל ממנה, אבל לא מחויב אליה. אנחנו אומרים לו: אם אתה ראש ישיבה או רב, וגם אם איש עסקים, עיתונאי או שופט - הכל קיבלת כאן, הכל ינקת מכאן. תוקיר טובה ותסייע באחזקת הישיבה וקיומה".

      

    הכנס בבנייני האומה

    את הכינוס ינחה רבה של רחובות, הרב שמחה קוק, וישתתפו בו רבנים בכירים בציבור החרדי-ליטאי כמו הרב אהרון לייב שטיינמן והרב מיכל יהודה לפקוביץ'. משלחת המארגנים הגיעה השבוע לביתו של המנהיג הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב והזמינה גם אותו לאירוע, והוא אמר שאם ירגיש טוב ייתכן שיבוא. 

     

    "זו לא עצרת התעוררות אלא מפגש בוגרים, ולכן לא תהיה בימת כבוד", מגלה ישראל גליס, "כל פראק הרי אמור לקבל מקום מכובד, ואנחנו לא רוצים שתהיה מלחמת עולם. כולם ישבו סביב שולחנות עגולים ועל הבמה יהיה מקום רק לנואם". בלי סעודה מפנקת אי אפשר, והוא מבטיח כי "על השולחנות יהיה גם מה לאכול. אחרי הכל אלה ימים של ניקיונות ערב פסח, וכבר קשה לאכול בבית".

      

    גליס עצמו הופקד לקראת האירוע על בניית תערוכה והפקת סרט על תולדות ישיבת 'חברון', מייסודה בסלבודקה ועד היום. התערוכה תתפרס על ארבעה אולמות בבנייני האומה, ובחדר המוביל אליה יהיה "אוהל זיכרון למייסדים". אחרי ההצגה במסגרת כינוס הבוגרים היא תועתק לאחד האולמות בקרית הישיבה בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.

      

    בסרט שיוקרן
    לבאים הוא מבטיח "קטעים מחורים שאף אחד לא חלם עליהם". לדבריו, "יהיו דברים חדשים ותיעוד מצולם של רבנים מהדורות הקודמים, עד הסבא מסלבודקה". בנוסף ערך גליס ספר עב כרס של 700 עמודים על קורות הישיבה, ולבוגרים תחולק גם הגדת פסח מפוארת עם פירוש ראשי הישיבה לדורותיה - "כל הוורטים והשיחות".

      

    חבר נוסף ב"ועד הבוגרים" שהוקם לקראת האירוע ואחראי על הפקתו הוא יצחק רביץ, והוא כבר חושב קדימה ומסמן את המטרה הבאה – "הקמת קריות מגורים ומוסדות חינוך למשפחות בוגרי 'חברון'". רביץ מדגיש כי הפעילות כולה, ובכללה קיום האירוע בשבוע הבא, היא יוזמה שבאה מאיתנו, מהשטח, ולא מהנהלת הישיבה. "לא היה דבר כזה בהיסטוריה שמכל העולם באים לכינוס כזה", הוא אמר, "'חברון' זה מקום מאוד משפחתי עם הווי מאוד מיוחד, וכל מי שלמד בה מחובר לאותה אידיאולוגיה, קו מחשבה וסגנון חיים. בינתיים יש כמה יוזמות פרטיות מקומיות של התגבשות קהילות 'יוצאי חברון', אבל אנחנו רוצים למסד את זה וגם להרחיב עוד את תחומי הפעילות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מלמדים לחשוב. ישיבת "חברון"
    צילום: גיל יוחנן
    הרב שך ז"ל. למד בישיבה בסלובודקה
    צילום רפרודוקציה: מיכאל קרמר
    דב אלבוים
    אריה דרעי
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: חיים זיו
    הרב אברהם רביץ ז"ל
    צילום: חיים זיו
    הרב בקשי דורון
    צילום: ישראל ברדוגו
    צילום: לע"מ
    חיים הרצוג ז"ל
    צילום: לע"מ
    מומלצים