שתף קטע נבחר
 
צילום: ויז'ואל/פוטוס

בן שנתיים - מחפש משפחה חדשה

רון רגיל לאכזבות. כבר בתור תינוק הוא ידע שלפעמים אמא פה, לפעמים לא. לפעמים אבא בא לבקר ולפעמים הוא רואה רק את סבתא. היום מחפש רון בן השנתיים משפחת אומנה לטווח ארוך, שתלמד אותו שבעולם יכולים לקרות גם דברים טובים

רון (שם בדוי) בן השנתיים וחודשיים, נולד לאב ולאם אלכוהוליסטים ומשתמשים בסמים. עד גיל שנה וחצי הוא טולטל ממקום למקום. "רוב הזמן הוא גדל אצל הסבתא בצפון", מספרת טלי נבוא, מנחת קלט חירום במכון סאמיט, האחראי על אומנה בדרום ובירושלים. "האמא השאירה, לקחה, החזירה. משהו לא צפוי שלא מתחשב בצרכים של הילד. טרטרו אותו עד שהמשפחה הגיעה לדרום. חצי שנה לאחר המעבר שלהם, הוציאו את רון בצו לקלט חירום, בעקבות מעצרם של אביו ואמו".

 

כעת מחפשים לרון משפחה אומנת. "לפני שהגיע אלי", מספרת מרגלית, האם האומנת בקלט החירום, "רון היה כל הזמן בעגלה, עם בקבוק שוקו ובמבה. כשהוא הגיע אלי בגיל שנה וחצי, הוא לא ידע ללעוס. הוא הצליח רק לבלוע אוכל. פחדתי שהוא ייחנק כשנתתי לו לאכול. התחלתי למעוך לו את האוכל, כמו לתינוק ובהדרגה, העברתי אותו למזון מוצק. הוא בכה הרבה. רצה כל הזמן במבה ושוקו. כשהוא התחיל לאכול, הוא לא רצה להפסיק. הוא ביקש אוכל בלי הפסקה. הוא כמובן הגיע אלי מוזנח מאוד, כמו כל ילד שמגיע לפה, מלוכלך, ציפורניים שחורות".

 

"הוא ילד עם הרבה כוחות", מספרת נבוא. "הוא נכנס מהר מאוד לתלם ורכש במהירות את הרגלי ההתנהגות בבית. כשהוא חוזר מהגן, הוא הולך מיד לנשק את אב הקלט. הוא אוהב מאוד להראות להם את העבודות שהוא מכין בגן. גם בגן הוא מתפקד בצורה מאוד יפה ובריאה. מבחינה התפתחותית, הוא תואם לשאר הילדים בגן. הוא ילד מאוד מתוק וקל להתחבר אליו".

 

רון נפגש עם אימו פעם בשבוע במרכז הקשר. האב הגיע אף הוא מספר פעמים, אך לאחרונה, נעלם. "אנחנו מחפשים לרון משפחת אומנה לטווח ארוך", אומרת נבוא. "לפי ההתנהלות של ההורים, אנחנו לא צופים חזרה שלו הביתה. האב נעלם ויש משהו מאוד לא יציב בהתנהלות של האם. כמובן שעושים הערכה מחדש של המצב המשפחתי כל פרק זמן".

 


 

לטיפה וסטירה

"הוא ילד יפה ומקסים. אני חולה עליו", אומרת מרגלית אם הקלט. "החודש הוא התחיל לדבר. הוא קורא לי 'אמא'. בנוסף אליו, נמצאים אצלי עכשיו 4 ילדים נוספים שהוצאו מביתם בגלל התעללות והזנחה".

 

יהיה קשה להיפרד ממנו? אני שואלת, "מה זה קשה להיפרד? קשה זו לא מילה", היא עונה. "הוא נמצא אצלי כבר עשרה חודשים. התרגלתי אליו. אני מאכילה אותו, מקלחת אותו, קמה אליו בלילה. זה קשה. אין מילים. קשה ומתמודדים עם זה. הייתי רוצה שיגיע למשפחה טובה שתיתן לו חמימות, תשומת לב וסדר כמובן. כמו שאני אומרת לכולם 'לטיפה וסטירה'. כל אמא יודעת בדיוק מה ילד צריך".

 

"זה עשה לה צביטה בלב", אומרת לי נבוא. "לדבר איתה על הפרידה, זה צעד לקראת ההבנה שעוד מעט הוא יצרך לעזוב. זה תפקיד לא פשוט להיות משפחת קלט. מעורבות כל כך גדולה בחיים של ילד, לפרק זמן קצר ואחר כך להתנתק ולהמשיך הלאה. זו היא הדרישה שלנו - להיות בשבילו ולהתחבר אליו ולהמשיך הלאה. זו דרישה כמעט בלתי נתפסת. הניתוקים האלו. כל פרידה היא מאוד קשה בשבילם, בעיקר לאחר פרק זמן כה ארוך".

 

למרות הקושי, לרון בן השנתיים מגיע בית קבוע. משפחה אומנת שתיתן לו את מה שמגיע לכל ילד תמים שבא לעולם, צמא למגע, לאהבה ולמילה טובה. משפחה שתגדל ותחנך אותו באחריות ושתוציא אותו ממעגל האומללות. הוא כל כך צעיר, שסביר להניח שזה יצליח. אמן.

 

  • למכון סאמיט דרושות משפחות באיזור הדרום, המעוניינות לשמש משפחות קלט לילדים המוצאים מביתם במצבי חירום. המעוניינים מוזמנים לפנות לטלפון: 052-5699515.

 

רוצים לעזור לילדים?

  • לחצו כאן  וחתמו על הטופס המקוון.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים