שתף קטע נבחר

אתר האוצר: כך לא נבין איך בוחרים פנסיה

בחירת חיסכון פנסיוני היא השאלה הכלכלית החשובה ביותר בחיי העובד, וסוכני הביטוח והמנהלים אינם יכולים להסביר לו מה לעשות. ומה עם אתר הפנסיה של האוצר? יהודה מודעי סבור שהאתר כתוב בסינית מנדרינית, ואינו מדבר ל-99% מהציבור

איש אחד קבע פגישה עם סוכן ביטוח.

"איזה חיסכון פנסיוני תרצה", שאל המשווק "ביטוח מנהלים או קרן פנסיה"?

"מה ההבדל?", שאל התמים. "ביטוח מנהלים ייתן לך קצבה חודשית ענה הסוכן.

"וקרן פנסיה?"

"גם קרן פנסיה", ענה הסוכן.

"ביטוח מנהלים ייתן גם לאשתך קצבה", טען הסוכן.

"ומה עם קרן פנסיה?"

"גם".

"ביטוח מנהלים ייקח ממך עמלות מטורפות", לחש הסוכן".

"ומה עם קרן פנסיה"?

"גם".

"אז למה אתה כל כך מהלל ומשבח את ביטוח המנהלים, ועל קרן הפנסיה אתה אומר רק גם וגם וגם"?

"כי אני מוכר ביטוח מנהלים", ענה הסוכן.

"ומה עם קרן הפנסיה?"

"גם"...

 

אתר האוצר: פנסיה סינית בניב מנדריני

כל הכבוד למשרד האוצר שמתאמץ להסביר לציבור על חשיבות הנושא המורכב של החיסכון הפנסיוני. אבל אני נכנסתי לאתר של משרד האוצר ובמחילה - הטקסטים באתר הזה פשוט מוציאים את החשק לחיות. ההסברים ארוכים ומפורטים מדי, ולא באמת מדברים בשפתו של כלל ישראל. הם טובים למי שכבר מבין בנושא, אבל ל-99% מהגולשים הם נשמעים כמו סינית בניב מנדריני. קטעי הוידיאו תקשורתיים יותר אבל מתמקדים בניוד בין הקרנות ובמשא ומתן עם החברות ולא בהבדלים בין האפיקים הפנסיוניים השונים. הייתי מוסיף כמה שרטוטים פשטניים, ומוסיף כמה הסברים תכלס במילים פשוטות. (איזה מקצוע בחרתי לי, מבקרי מסעדות יוצאים שבעים, אני יצאתי עם כאב ראש...).

 

 

כמנהל כספים במפעל, עלי לשבת עם כל עובד חדש לקראת חתימתו על חוזה העסקתו. כך יצא לי לראות כיצד הדברים מתנהלים בפועל. אז לידיעת פקידי האוצר, הסצינה נראית כך: במהלך קריאת החוזה, אנו מגיעים לפסקה העוסקת בחיסכון הפנסיוני. אני אומר לעובד שלפי חוק אני מחוייב לאפשר לו לבחור כל תכנית פנסיונית שקיימת בשוק בכל חברת ביטוח או גוף השקעות שהוא רוצה. ביטוח מנהלים, קרן פנסיה או קופת גמל - רק תבחר. העובד נראה לרגע כמי שנקלע לאחוזתו של יו הפנר: איזה כיף, כמה אפשרויות בחירה! למרות זאת, הוא קורץ אלי ושואל מה אני ממליץ, אבל אני עונה במהירות שאסור לי לענות, היות ואין לי לא רשיון ולא את הידע הנדרש לענות באחריות. ובכל מקרה, את הבחירה הוא יעשה אצל סוכן הביטוח.

 

או אז אני מוסיף כי החלטתו זו של העובד היא אולי ההחלטה הכלכלית הגדולה ביותר שהוא מקבל בחייו, הרבה יותר מדירה, מכונית, או מקרר – כי סכומי הכסף והסיכונים הגלומים בכל החלטה הם אדירים. ואני רואה כי החיוך שהיה קודם על פניו מתחלף בחיוורון קל ונשימה מואצת. אז מנין לי לדעת מה האופציות - שואל העובד. ואז אני פותח בפניו ברב הוד והדר את אתרי הגמל-נט והפנסיה-נט שבאינטרנט. העובד רואה את רשימת אלף קופות הגמל וההשתלמויות והחיוורון הופך לעווית פרכוס. כעת הוא מנסה טקטיקה חדשה: אם אמצמץ קודם בעין ימין הוא יבחר בקרן פנסיה, ואם בעין שמאל התשובה היא ביטוח מנהלים. אני מנסה לסגור את שתי העיניים במקביל, והעובד רואה בזאת תשובה ניצחת: הוא המליץ לי על קופת גמל...

 

לפני פגישתו עם סוכן הביטוח מנסה העובד קלף אחרון של ייאוש, סוגר את דלת משרדי ובחיוך ממתיק סוד שואל אותי בלחש: היכן אתה משקיע? אני מנסה לחשוב, אם יש איזה שהוא חוק שאני עובר עליו אם אני מגלה לו מה אני בחרתי לעצמי, ולא מוצא חוק כזה – ואומר, אישית אני מפריש כך וכך אחוזים לקרן X וכך וכך אחוזים לקופה Y, אבל מיד אני מוסיף, אין מה להשוות, כי אנו נמצאים בשלבים שונים של החיים, מצב שונה של משפחה וילדים, ורמות שכר שונות. אך העובד, שמרגיש כי הצליח לדפוק את השיטה, מודיע לי, מדושן עונג, שזאת תהיה גם בחירתו. אני מנסה שוב להסביר לו שזו לא הדרך לבחור, וכך, מבולבל נכנס לו העובד החדש לפגישה עם הסוכן.

 

ולכל הסוכנים, שיקפצו עכשיו כנשוכי נחש, אענה כי ראיתי כבר כמה וכמה סוכנים, ועוד לא ראיתי אחד מהם שהגיע לפגישה עם עובד מצוייד בניירות מכמה חברות שונות, או מנתח את אובדן כושר העבודה של הפניקס מול זה של כלל, או את אסטרטגית ההשקעה של מבטחים אל מול מקפת. כולם מפנים את העובדים לגוף מסויים אחד. מצד שני, כמעט לא ראיתי עובד שיודע לשאול את השאלות הנכונות. העובדים יושבים עם הסוכן קמוטי מצח, והבעתם אומרת ויתור והכנעה מראש - אוקיי, יש אנשים שמבינים יותר, והם בטח לטובתי. אז זהו - שאותם אנשים בדרך כלל ישלבו את טובתכם יחד עם טובתם.

 

אתר האינטרנט של האוצר, למרות הכוונות הטובות, אינו נותן תשובה אמיתית לעובד המבולבל שלנו. גם הוא, ממש כמו סמנכ"ל הכספים וסוכן הביטוח, לא מסביר מה ההבדל בין התוכניות שמציעות הגופים השונים, ומשאיר את הגולשים באפלה.

 

ולמרות כל הכתוב לעיל, היכנסו לאתר הזה. אין לכם מה להפסיד, ואולי בכל זאת תבינו קצת יותר טוב את השפה של האנשים הללו. אם הקדשתם לקריאת הטור שלי חמש דקות, נסו להקדיש עשר להשקעה הגדולה ביותר בחייכם. כדאי להתחיל בקטעי הוידיאו, ואם עוד נותר בכם כח - תעברו לקטעי המלל היבשים...

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דן בלילטי
קשישים: שלא תיראו בסוף כך
צילום: דן בלילטי
מומלצים