שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תג המחיר של הפראוּת
    "אני מביט בתמונות, בגידופים ובאלימות ונדהם מהקלות בה אנשים שומרי מצוות מוכנים להשתולל, להרים יד על שוטרים ולנבל את הפה. האם אלה אנשים שהתחנכו בתלמוד תורה, שהלכות בין אדם לחברו הן טבע שני להם"? ח"כ אורי אורבך כותב ל-ynet על דתיים שגובים מכולנו תג מחיר

    אין לכם מושג עד כמה לא מפריע לי שהחילונים יחנו בחניון ספרא בשבת. באופן אישי אני מעדיף חילונים חונים בשבת על פני חילונים נוסעים בשבת. אבל את קנאי העדה החרדית זה בכלל לא מעניין. כמה מהם בוחרים את הזירה ויאללה – כל החרדים צריכים להתייצב בסיסמת מי לה' אלי.

     

    החניון לא מצוי בשכונה חרדית, אלא במרכז העיר. יש למדינת ישראל וגם לעיריית ירושלים עניין שחילונים יחיו ויבלו ויבקרו בירושלים, גם בשבת קודש. כן, שיגיעו לעיר העתיקה ולשוק או שיילכו למקומות בילוי אחרים. זה כל-כך פשוט, שצריך כנראה להיות חסיד סאטמר כדי לא להבין זאת.

     

    חניון פתוח בכיכר ספרא לא מפריע לאף אחד, אלא אם האף-אחד הזה מחליט להשתגע ולהראות לכולם שירושלים היא שלו, רק שלו. חניון סגור בספרא לא מונע חילול שבת יותר מחניון פתוח. זה פשוט וברור ולכן רצוי אפילו שחניון החינם יהיה פתוח בשבת. אבל מצדם של המפגינים, אם הוא חילוני אז שיישאר בתל אביב שלו ולא יחנה לנו בירושלים שלנו, רק שלנו. והנה שוב מתחילה מהומה, ועד מהרה מתייצבים איש על מחנהו ועל דגלו, אלה בשם השבת והרגשות, אלה בשם החופש והזכויות.

     

    מעבר לוויכוח מי צודק ומי טועה, אני מביט בתמונות, בגידופים, באלימות, בהיסטריה וביריקות ונדהם, לא בפעם הראשונה, מהקלות בה אנשים שומרי מצוות מוכנים להשתולל, להרים יד על שוטרים ולנבל את הפה. האם אלה אנשים שהתחנכו בתלמודי תורה, שחוו רגעים של התעלות בבית המדרש, שהלכות שבין אדם לחברו הן טבע שני להם?

     

    קפיצה קטנה למאחז

    אבל עוד אני נטפל לחברינו ממאה שערים, כדאי לעשות קפיצה קטנה לאחד המאחזים שלנו בשומרון. הנה ילדים שלנו (שלנו? שלנו!) מנקבים צמיגים של רכב צבאי, דוחפים שוטרים, פוגעים ברכוש של ערבים, מקללים ומסתובבים רעולי פנים כאילו אין מדינה. אובמה בפיהם ובפי כמה רבנים שלהם הוא גוי קטן, ערבי בכלל, אנטישמי וכולם סססמאלנים. שוב הדחיפות והקצף, וכבר הפשקווילים נמרחים ברחובות וקוראים למפלגות "שלהם" לצאת מהממשלה הזו, כי הנה הולכים לעקור יישובים. ושוב הם חושבים שהעולם כולו, ומפעל ההתיישבות הנהדר כולו, והציונות הדתית בשלמותה יתייצבו ויצדיעו רק בגלל שהם משלנו והם מדברים בשמנו ולמעננו, ואפילו מוכנים לחטוף מכות במקומנו ולגבות "תג מחיר" מטעמנו.

     

    הפראות מושכת. לעיתים נהנים להיסחף על כנפיה גם רבנים ואישי ציבור. בשם שמים ולמען הארץ.

    כשאתה משתתף במאבק ציבורי שיש בו אלימות ודחיפות וצעקות, אתה מתמלא בעזוז. אתה רואה את הזירה הקטנה בה מתרחש העימות ומתפתה שוב להאמין ש"רק כוח מבינים במדינה הזו". אתה משוכנע שאתה הכי-הכי וכל השאר הם חילונים אובדי דרך ונוער מסומם. והרי גם כל החבר'ה מהישיבה הגיעו, והנה כולם, אבל ממש כולם כבר בדרך (חוץ מאיזה תשעים ותשעה אחוזים שנשארו בבית במרכז הארץ, אבל מי סופר אותם?), ואיך מועצת יש"ע מעזה בכלל לחשוב על פשרה? היה לא תהיה.

     

    ובינתיים, מדינה שלמה רואה מתנחלים או חרדים מתפרעים, והמדינה הזו מאבדת עניין בשומרון המתלקח ובירושלים המתחרדת. כי מדינה שלמה, דתיים חילונים ומסורתים, אוהבת את השבת ואת ארץ ישראל, אבל לא מוכנה לסבול שוטרים נדחפים וחיילים מבוזים על ידי אחיהם, יהיו אלה חרדים שלא שירתו, או סרוגים שטרם שירתו. לא כך היא דרכה של תורה, וכולנו - אוהבי ארץ ישראל ומכבדי שבת קודש שלם נשלם את תג המחיר של הפראות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גבי מנשה
    אורי אורבך
    צילום: גבי מנשה
    ההפגנה "למען השבת"
    צילום: גיל יוחנן
    הפגנה "למען ארץ-ישראל"
    צילום: AFP
    מומלצים