דו"ח: אפליה תהומית בשירותי הבריאות לבדואים
כך מפלה המדינה, בשיטתיות את תושביה הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים: ב-34 מהם אין רופא כלל. באלה שיש - רופא אחד מטפל ב-3,116 תושבים, שעות הפתיחה מופחתות, מרפאות אינן מחוברות לחשמל ואין כמעט מומחים לנשים וילדים. רופאים לזכויות אדם: מדובר באפליה עמוקה ומושרשת. משרד הבריאות: עובדים על זה
ביישובים הבלתי מוכרים פועלות 12 מרפאות, מהן 11 של שירותי בריאות כללית וקופה אחת של לאומית, וכן שמונה תחנות טיפת חלב. הדו"ח משווה בין מרפאות אלו לבין חמש מרפאות ביישובים יהודיים בנגב, הדומים בפריסה הגאוגרפית שלהם, בדירוג החברתי-כלכלי ובמספר התושבים ליישובים הבדואים.
ב-34 כפרים: אין רופא כלל
הדו"ח בחן ארבעה נושאים: זמינות השירותים, נגישות אליהם, איכות השירותים והתאמתם למאפייני האוכלוסייה. בכל אחד מהתחומים הללו נמצא פער גדול בין רמת השירותים הניתנת במרפאות הכפרים הבלתי מוכרים לעומת השירותים במרפאות ביישובים היהודים הסמוכים.
בכפרים הבלתי מוכרים ישנו בממוצע רופא אחד המשרת 3,116 תושבים,
יחס גדול פי שלושה בהשוואה ליישובים יהודים באזור - שעומד על רופא אחד על כל 892 תושבים - וכן ליחס המקובל בכלל הארץ, העומד על רופא ל-1,200-1,400 איש. ביישובים הבדואים עובדים רק עשרה אחים ואחיות, וכל אחד מהם אחראי ל- 3,751 מטופלים. זאת, לעומת יחס של אחות ל-657 מטופלים בישובים היהודיים באזור.
בדו"ח צוין עוד כי ב-34 מהכפרים הבלתי מוכרים אין שרותי רפואה כלל, ביניהם למשל גם בכפר אל-פורעה, ליד ערד, המונה 3,885 תושבים.
מומחי נשים וילדים? לא אצלם
עוד נמצא כי במרפאות שמפעילות קופות החולים בכפרים הבלתי מוכרים יש פחות שעות קבלה של רופאים: לכל 1,000 תושבים בכפרים הבדואים ישנן 13 שעות קבלה של רופא, לעומת 21 שעות בישובים היהודים. המרפאות ביישובים הבדואים פתוחות רק בשעות הבוקר ואינן נותנות כל מענה בשעות אחר הצהריים והערב. המרפאות פתוחות בממוצע כשעתיים וחצי פחות בהשוואה ליישובים היהודיים המקבילים. בנוסף, מתבצע ביישובים הבדואים מגוון קטן יותר של בדיקות מעבדה ושעות הפעילות של המעבדה מצומצמות יותר.
למרות ששיעור הילודה באוכלוסייה הבדואית הוא מהגבוהים בארץ, אין במרפאות בכפרים הבלתי מוכרים רופאים מומחים
ברפואת ילדים או נשים (למעט במרפאת קופ"ח לאומית). בדיקה קודמת של הארגון העלתה כי בשל העובדה שאין בכפר שלהן רופא נשים, 80% מהנשים מוותרות על טיפול רפואי. גם במרפאות ביישובים היהודיים אין רופאי נשים ורופאי ילדים, אך לטענת מחברי הדו"ח יש לתושבים נגישות טובה למרפאות גדולות יותר שבהם רופאים מומחים.
בדו"ח מצוין עוד כי בחלק מהמרפאות אנשי הצוות אינם דוברי ערבית והדבר יוצר מחסום שפה בינם לבין המטופלים. גם מחסומים פיזיים – היעדר כבישים ודרכי גישה - מקשים על הגעת האוכלוסייה למרפאה, שנמצאת לרוב בפאתי הכפר.
כמו כן, חלק גדול מהמרפאות בכפרים הבלתי מוכרים נמצאות במבנה נייד ואינן מחוברות לרשת החשמל הארצית. לכן, אין בהן אפשרות לשמר תרופות וחיסונים בקירור.
קופ"ח כללית: מגיע לנו פרס ישראל
מחברי הדו"ח מציינים כי "הפערים התהומיים אינם יכולים להיות מוסברים אלא על ידי אפליה עמוקה ומושרשת בכל הקשור לתפיסת המדינה את אזרחיה הבדואים", וכותבים שיש צורך בעוד 60 תקני רופאים בכדי לסגור את הפערים.
"קופות החולים מפלות באופן בוטה את המבוטחים בכפרים הבלתי מוכרים לעומת המבוטחים היהודים, מבחינת זמינות השירותים, נגישותם ואיכותם", אומר וסים עבאס, מנהל פרויקט הכפרים הבלתי מוכרים בנגב ב"רופאים לזכויות אדם", "גם המדינה, שמונעת הקמת מרפאות נוספות בכפרים, אינה פועלת לסגירת פערים ולהשקעה עודפת בכפרים ותורמת בכך לאפליית אוכלוסייה זו ולהגדלת הפערים".
אברהים אלוקילי, יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, אמר: "עלינו לעשות הכל בכדי שתושבי הכפרים הבלתי מוכרים יקבלו את זכויותיהם הבסיסיות. יש לפנות בדחיפות לבג"ץ לאור הנתונים שהראה המחקר".
משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה: "הכללית היא קופת החולים היחידה המפעילה מערך שירותים רחב בפזורה הבדואית ועל כך ראויה לכל שבח! במקום לבקר את עבודתם המבורכת והמסורה של עובדי הכללית המקדישים לילות כימים להעניק שירותי בריאות לאוכלוסיית הפזורה הבדואית בישובים הבלתי מוכרים בדרום, אנו ממליצים ל'רופאים לזכויות אדם' להגיש את מועמדות עובדי הכללית בדרום לפרס ישראל!"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה "משרד הבריאות מודע למחסור בכוח אדם ופועל בשיתוף עם קופות החולים לצמצום הפערים. את התוצאות ניתן לראות במדדים המופיעים בסקר שערך משרד הבריאות על מצב בריאותם של תינוקות וילדים בדואים עד גיל 6. הסקר מצביע על מגמת ירידה בשיעור תמותת תינוקות, על שיפור הכיסוי החיסוני במגזר הבדואי ועל מגמות שיפור נוספות. אכן, ישנו חוסר בכוח אדם סיעודי וברופאים, ועל אף זאת משרד הבריאות פועל בחלוקת כוח האדם ושעות הקבלה באופן שוויוני".
"משרד הבריאות יחד עם נציבות שרות המדינה ומשרד האוצר מעניקים תמריצים לאחיות ולכוח אדם סיעודי אשר עובדים ויעבדו במגזר הבדואי. משרד הבריאות ואוניברסיטת בן גוריון פועלים לפתיחת מגמה למקצוע הסיעוד לנשים וגברים מהמגזר הבדואי, על מנת להגדיל את כוח האדם הסיעודי מהמגזר".
