אין דבר כזה "אתן הנשים". זה לא פס ייצור
אנשים, ובפרט נשים, יש בהם רגש וחמלה ואהבה ורצון לתת, לאהוב את האוהב, לשמוח איתו ולהשתתף בצערו. אם אנחנו הגברים נמשיך להתעלם מזה שיש בחורות שלא רוצות דווקא את כספנו - נישאר רווקים לעולם. תגובה לטור של דורית דוד
לפני כשלושה חודשים הכרתי מישהי וקבענו להיפגש. הגענו לאחד מבתי הקפה בתל אביב ונכנסנו כדי לשבת ולשוחח. הייתי בטוח שאני זה שהולך לשלם על ההזמנה, כמקובל בדייט ראשון, אבל היא הכריזה שהיא מזמינה. חשבתי שאין צורך להתעקש ולהראות את הגבריות שלי, אז אמרתי – בכיף. אני לא אדם שחסר לו כסף, בעזרת השם אני עובד ויש לי משכורת מכובדת, והיא דווקא לא עובדת אלא עדיין לומדת ולא מבוססת כלכלית כמוני, אבל זרמתי עם זה.
אם אנחנו הגברים נמשיך להתעלם מזה שיש בחורות שלא רוצות דווקא את הכסף שלנו, את הסקס, והמונית הביתה - נישאר רווקים לעולם.
אין דבר כזה "אתן הנשים", אין. אנשים הם לא פס יצור של בובות במפעל נידח בסין הרחוקה. אנשים, ובפרט נשים, יש בהם רגש וחמלה ואהבה ורצון לתת, לאהוב את האוהב אותן, לשמוח איתו ולהשתתף בצערו, וכנ"ל אתה, בשלהן.
מי המציא את צמד המילים המפורסם "לזיין ולזרוק"?
אם ננסה להתייחס למקרים ספציפיים שהרגשנו נפגעים מבחורה, נמצא שגם אצלנו הגברים לא הכל זהב. מי המציא את צמד המילים המפורסם "לזיין ולזרוק"? לא רק ערסים משתמשים בביטוי הזה.
יש נשים שאולי לא ירצו אותך, אלא דווקא את הכסף שלך. יש גברים שלא ירצו אותך, אלא דווקא את אזור החלציים שלך.
תבינו, זה לא קשור דווקא לגברים ונשים, זה מושג שקיים בין כל המינים, גברים וגברים נשים ונשים ואופס, כשזה מגיע לקטע של הורדת ידיים זה נהיה בולט לעין. ואז אנחנו משחררים משפט בנוסח "כל הבחורות אסון, אני לא מתחתן בחיים, ולמי שיש חתול קטן לתרום לי אני מאוד אשמח, ואגב אני מתחיל להיכנס לקטע של עציצים, יש לך נשיונל ג'יאוגרפיק במקרה?"
כמו שבכל חברה יש טובים ורעים, אם זה חילונים ואם זה חרדים ואם זה לא משנה מה, ככה גם בינינו, כל בני האדם, והדבר הזה בולט יותר ביחסי גבר ואשה. מה לעשות? ככה זה כששני אנשים מנסים להבין את השני ולהכיר, ולכל אחד יש את האופי וההתנהגות הנובעים מהיכן שהגיע וממנו הוא עצמו.
גם כללים בעולם הדייטים נתפסים לפעמים שונה
אנחנו צריכים להבין שבני האדם שונים, לא נולדנו עם אותן תכונות, והאהבה של כל אחד מתבטאת בצורה שונה. גם כללים בעולם הדייטים נתפסים לפעמים שונה, ואנחנו לפעמים לא מצליחים לקבל את זה ומתרעמים.
אנשים, הדבר שאנחנו הכי רוצים הוא הדבר שקשה ביותר לקבל. נראה שהזיווג שלנו מחכה לנו מעבר לפינה, אבל זאת לא עבודה קלה. והעבודה שלנו לא מתחילה בבן הזוג, אלא בנו. וצריך שגם הצד השני יחשוב את אותו הדבר, שהעבודה היא בו ולא בך, ואז נוכל להגיע לעמק השווה ולהבין זה את זה בלי לפגוע באוכלוסיה של מגדר שלם בלי לדעת למה.
אז גם אם הרגשת לא טוב עם מישהי, תחשוב שוב ושוב אם זה נכון מה שראו עיניך או לא, ואם כן ראית שיש בעיה, פשוט שחרר את המשפט הידוע "היה טוב, וטוב שהיה". לא צריך להכליל על מגדר שלם בגלל קשיים שיש לנו, גם כשהם קשיים גדולים, ואפילו כשהם נוגעים בציפור נפשנו. והכי חשוב זה לא להעמיס, אלא להמשיך הלאה, קדימה, ולא להתייאש.
כשיש דרך אחת והיא קשה, ואפילו קשה מאוד, לא אומרים שזו לא הדרך, אלא מחכים להגיע ליעד הנכסף, שבשבילו כיתתנו את רגלינו בדרך הקשה.
כשנגיע ליעד שלנו, נשכיל להבין שהיה שווה לעבור את הדרך הארוכה על כל קשייה.
בהצלחה ושבת שלום!
