עדיין חשדתי, מה הפלאפון שלה יכול לספר לי?
הודעות נכנסות - המצב גרוע מכפי שציפיתי. הודעות יוצאות - חשכו עיניי ובור נפער לי בבטן. בגידה סלולרית. לא משנה מה יקרה, התקרית הזו עם אשתי שינתה לי את החיים, ואין לי עדיין מושג לאן. הכדור עכשיו בצד השני, ואצטרך להחליט אם אני ממשיך לעוד עונה, כי בהארכה אני ממש לא מעוניין
יום שבת אחרי הצהריים, תחילת אוגוסט – חם. אשתי יצאה ולא ידעתי לאן, אבא שלי ובת זוגו עזבו אחרי ביקור ראשון בדירה החדשה שלנו. "אשתי עובדת קרוב, מרחק הליכה", זה ההסבר שאני נותן אחרי ששואלים אותי למה עזבתי את עיר הולדתי. לא באמת רציתי לעזוב, אבל בשביל הזוגיות מתפשרים.
סגרתי את הדלת אחרי אבי ופיניתי את השולחן בסלון, כשנפלה עלי תחושה לא פשוטה, אינטואיציה כזאת שאתה פתאום מבין שמשהו לא בסדר. מה נסגר איתה, עם אשתי? אמרה שהולכת לישון אצל אמא שלה, פעם שנייה השבוע. ואז גוללתי את קורות הימים האחרונים והתחלתי לפחד.
"אני לא רוצה לפגוע בך", אמרה לי בלילה לפני, "אבל לא טוב לי. אתה מדהים ואין לי טענות כלפיך. אני צריכה קצת זמן עם עצמי". סַפָּר ביום שישי החזיר לה את הבלונד לשורשים, חמישה קילו בירידה. נדיר.
התחלתי לחשוד.
כשלושה שבועות אחרי שהתחלנו לצאת אשתי אמרה לי שהיא רוצה להתחתן איתי, תוך אמירה שאני המודל המדויק עליו חלמה מאז שהיתה קטנה, מינוס קעקוע. האמנתי לה. לחץ התחיל להופיע אחרי חצי שנה, ובסוף, אחרי שנתיים - התחתנו. לפני שבועיים היא עוד הציקה לי על ילדים, אמרה שהיא רוצה לעשות לפני גיל 30 שלה ושיהיה כיף. אני, מר רציונל, והבטחתי לחשוב על זה.
הכל נראה מדהים ומבטיח
היינו כל כך חזקים ביחד ותקתקנו עניינים לקראת החתונה. אשתי היתה יפהפייה מהממת, אנשים פירגנו, והיה מדהים. במאי חזרנו מירח דבש יוקרתי במלונות פאר בחו"ל, והכל נראה מדהים ומבטיח.
יום שבת, לילה, בחוץ יותר נעים, אבל לי עדיין חם. נסעתי לתל אביב לאמא שלה, רציתי להתקשר ולראות אם היא אומרת לי שהיא שם ואז לבקש ממנה לרדת למטה לשיחה. אם היא תגיד שהיא שם ולא תוכל לרדת – גלינג גלינג, הרווחתי.
עוד מבט:
הפסקה בקשר אינה בהכרח הסוף שלו
טלילה תום
דבר אחד לא ידעתי בביטחון מלא - כמה אתה אוהב אותי. תמיד הייתי החזקה מבין שנינו, ולכן לא ידעתי אם אני יכולה לעצום עיניים וליפול לאחור, בידיעה שלא אשבור את הראש. אז בדקתי
התקשרתי, היא ענתה אחרי פעמיים ואמרה שהיא מסתובבת בתל אביב, איפה? עם מי? סירבה להגיד. פעם ראשונה בחיי. גבר פלש לטריטוריה שלי וכנראה שינה לי את החיים.
הלכתי לפגוש חברים טובים, להירגע קצת ולעשות קצת חשיבת יחד. זה עזר. בדרך הביתה ניסיתי להתקשר אליה מספר פעמים, אבל היא לא ענתה לי. כשהגעתי הביתה בסביבות אחת בלילה קיבלתי סמס אם אני יכול לבוא לקחת אותה מתל אביב. ברור, גם ככה לא יכולתי לישון ואני צריך תשובות.
יום ראשון, שבוע חדש, לילה, כבר מאוחר, חם. היא נכנסת לאוטו ומתחילה שיחה, היא מבולבלת ונסערת, כפי שאמרה לי כבר לפני כמה ימים, ורוצה/לא רוצה להיפרד. אני מבין שהכימיה במוח שלה לא מאוזנת ומנסה תוך כדי האשמות חותכות ובירור פרטים לדבר אל ליבה. הגענו הביתה, ישבנו והיא אמרה לי שהיא דיברה עם הבן-אדם ולא קרה כלום.
תהיתי אם מה שאמרה לי היה אמת
אהבה בימי טכנולוגיה:
למען הזוגיות, אני מחטט לה בהודעות ה-sms
דוד ב.ש.
כך הכרתי לעומק את בת הזוג המדהימה שלי, באמצעות הודעות טקסט במכשיר סלולרי. כך התחלנו את התקופה שבה כל אחד מספר על עצמו, מבטיח הבטחות, מתאר את החיים העתידיים שאולי לא יהיו לו, והכל נרשם ומתויק במכשיר הקטן. כך גם מתחילות בגידות ומשברי אמון
יום ראשון, שבוע חדש, לילה מאוחר מאוד, היא הלכה לישון, מתקרר.
התקלחתי ונרגעתי, היא ישנה. תהיתי אם מה שאמרה לי היה אמת. אני בדרך כלל מאמין לה במאה אחוז, אבל עדיין חשדתי, מה הפלאפון שלה יכול לספר לי? הודעות נכנסות - המצב גרוע מכפי שציפיתי. הודעות יוצאות - חשכו עיניי ובור נפער לי בבטן. בגידה סלולרית.הערתי אותה וביקשתי בנימוס עצבני שתסביר. לא היה לה מה לומר. 48 שעות ללא שינה לשנינו.
זמן מה לפני. מה עשיתי לא בסדר?! הדבר היחידי שעולה לי בראש זה הטענות בדבר חוסר הספונטניות והרומנטיות שבי. אני מודה, היה שיפור, אבל לא משמעותי. מצד שני, גם היא לא השקיעה בלהוציא אותי ולבלות איתי. היא העדיפה, כך נראה לי בדיעבד, לצאת עם חברות וידידים וגברים בעלי אינטרס מובהק. הערתי לה על זה לא מזמן, והיא אמרה שלא תחזור על כך.
ועוד אחד:
באהבה, זו לא חכמה להישאר כשהכול טוב
שי מאיר
שב נא לרגע, קח אויר. נסה לחשוב כיצד כולנו מנסים להניא אותך מצעד דראסטי זה. תן לה צ'אנס להוכיח שהיא אכן הדבר הכי מדהים שיכול להיות לך בחייך. נסה לקחת חצי מעצותינו, הרבנות לא תיסגר בעוד חצי שנה, גם לא בעוד שנתיים
במסגרת העבודה שלי יוצא לי להיות בחו"ל בחברת דוגמניות, סוכנים ובעלי הון עצמי שעולה על מספר מיליונים במטבע ששווה יותר משקל. בתחום הזה יש הרבה השתובבויות, אבל זה לא מה שחיפשתי. אני הרי חכם, כדי להימנע ממחלות ואי נעימויות אחרות החדרתי מסרים לתוך המוח (ולא בעזרת חומרים אסורים) כמה אני אוהב את אשתי שאוהבת אותי, כמה היא יפה וכמה חשוב לי הקשר.
כל זה בעוכריי עכשיו. קיבלתי תיאבון בחוץ ואכלתי בבית, ועכשיו וואו, איזה מערבולת כלל גופנית, הוחרב הבית לחלוטין, ולמעשה אין תיאבון כלל.
אמינות ונאמנות, מול כל החיים שלי
פניתי אל ידידתי, טבלת האקסל שאשתי מאוד לא אוהבת. התוצאה שהתקבלה: אמינות ונאמנות, מול כל החיים שלי שאני אוהב. אמרתי א.מ.ן. עברית שפה יפה, כל מה שמתקשר לשורש האמונה. כל הדברים שלא תלויים בי – שזה סוג של הקלה.
האם אני מאמין בקשר הזה, והאם הסטטיסטיקה תמיד מתיישרת? טבלת האקסל אומרת שסיכוי של 91.67% שניפרד, לעומת סיכוי נמוך מאוד שנחזור.
אני חושב שהקושי האמיתי יהיה בזה שאשתי תשים את האגו הארור שיש לה בצד ותרצה אותי חזרה ויהי מה, למרות הכל, גם אם היא תצטרך לפרסם התנצלות בעיתון. האמת, אני כל כך רוצה שזה יקרה.
רצונות לחוד ומציאות לחוד. לא משנה מה יקרה, התקרית שינתה לי את החיים, ואין לי עדיין מושג לאן. הכדור עכשיו בצד השני של המגרש, ואני עוד אצטרך להחליט האם אני ממשיך לעוד עונה (בשאיפה עד לפרישה). בהארכה אני ממש לא מעוניין.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
