אשתי מנהלת טבלת אקסל על הנישואים שלנו
ערב אחד כשישבתי מול המחשב, התיקיה של אשתי על הדסקטופ קראה לי פנימה. בין קבצים של עבודה ותמונות של הילדים, ישנו גם קובץ שהיא יצרה בשם "נישואים". ביצוע של משימה מזכה בניקוד ובסוף כל יום מגיע סיכום. כמו האהבה, כך גם טבלת האקסל של הנישואים: מורכבת
ואז מתחתנים. ושוב יוצאים למסעדה, והיא יוצאת מהחדר עם שמלה חדשה שקנתה. אתה מרגיש את זה בכיס שלך, אבל מפרגן. בכל זאת, חתיכה. ואז במסעדה היא מזמינה סטייק, "בחייך", אתה חושב, "לא עדיף סלט? בכל זאת, הגזרה...". אבל כלפי חוץ מפרגן, מחייך. אתה אוהב. וכשהיא שותה כוס, ועוד כוס, ועוד כוס, אתה גורר אותה לאוטו, אבל בכיף, זאת אשתך. כשנגיע הביתה, בטח לא יהיה סקס, אבל נלך לישון מחובקים, בכפיות, שמופים. אהבה.
בקיצור, כשאתה נהנה היא סובלת, ולהיפך
ואז הכל מתהפך. הילדים נולדים, למסעדה כבר לא הולכים, ושמלה היא לא קונה, לפחות עד שהיא חוזרת למידה. ועכשיו להתחשבנות: אם היא ישנה - אתה ער, אם אתה יוצא - היא תקועה, כשאתה קורא - היא מתרוצצת אחרי הילדים, כשהיא במספרה - אתה מקלח שני זאטוטים, אם היא צריכה להתקדם עכשיו בעבודה - הקריירה שלך צריכה להיות בהאטה. בקיצור, כשאתה נהנה היא סובלת, ולהיפך.
ערב אחד כשישבתי מול המחשב, עסוק בכתיבה, התיקיה של אשתי על הדסקטופ שוב קראה לי פנימה. שלא יהיו אי הבנות, אני לא נוהג לגלוש בתיקיות של אחרים, אבל התיקיה הזאת שלה, התיקיה שנקראת "אישי", התיקייה של אשתי, תמיד מפתה אותי לבוא אליה.
בתיקיית "אישי", בין קבצים של עבודה, מצגות, תמונות של הילדים, שלי ושל כל המשפחה, ישנו גם קובץ אקסל שנקרא "נישואים". שוב, לא התאפקתי ונכנסתי לתוך הקובץ לראות הכצעקתה?
ושם, גיליתי שיש קובץ אקסל על הנישואים שלי. טבלה שמסכמת רגשות ואהבה. במעלה הקובץ התנוססו עמודות "בעלי ו"אני", כשלצידן טור בשם "משימות" מאוכלס במטלות: כביסה, כלים, השכבת הילדים לישון, קריאת סיפורים, קניות, הכנסת הילדים לרכב, הוצאת הילדים מהרכב ועוד ועוד. וכך התארכה לה הרשימה, כשלצד כל משימה תיעוד של המבצע אותה: "בעלי" או "אני".
כמו האהבה, כך גם טבלת האקסל של הנישואים: מורכבת. ביצוע של משימה מזכה בניקוד ובסוף כל יום מגיע סיכום: מי עשה יותר ומי צבר יותר נקודות. ברוב הימים צברתי פחות נקודות. כלומר, הפסדתי.
"אז זה הסיפור", חשבתי לעצמי. מסתבר שזוגיות מאושרת מסתכמת בניצחון הנקודות. עכשיו גם הבנתי איך בכל ריב היא מודדת מי עשה מה ומתי וזוכרת את הכל.
באותו לילה התקשיתי להירדם, ולא ממחשבות על מה שגיליתי, אלא דווקא כיוון שהבן הקטן שלי התעורר, חולה, בוכה וצורח, ואנחנו התעוררנו וגם צעקנו יחד איתו. הוא קודח מחום, ואנחנו מתווכחים מי קם אליו בפעם הקודמת כשהיא, כמובן, זוכרת הכל.
בסוף ההכרעה צומצמה לשאלה הבאה: מי יכול להישאר ער הלילה, כי בוקר המחרת שלו שווה פחות. היא ניצחה, אחרי ששלפה ג'וקר: יש לה מחר פגישת הנהלה. אחרי שהקטן נרגע, שוב לא נרדמתי, והפעם כן בגלל המחשבות.
בשביל לאהוב צריך לסבול
הקרבה זאת אהבה. עליה כותבים אלפי שירים, עליה עושים סרטים. תכל'ס, עם יד על הלב, אני אוהב אותה, באמת אוהב. ואם אוהבים, אז צריך להקריב, צריך לסבול בשביל שלה יהיה טוב יותר. ואפילו יותר מזה, אני רוצה לסבול כי לסבול שווה לאהוב באמת. אפשר לעשות delete לטבלת האקסל.
ולמרות שלא ישנתי כל הלילה, קמתי בבוקר מהמיטה לפניה, הלבשתי את הילדים, הכנתי להם סנדוויצ'ים לגן, ורק אז הערנו אותה כולנו בנשיקות.
בערב יצאתי מוקדם מהעבודה (שיפטרו אותי, יש לי בבית אהבה). בדרך עצרתי בקניון, קניתי לה מתנה, פתחתי את הדלת וראיתי אותה עומדת במטבח. ישר זינקתי. לא נחתי, לא ישבתי, נחלצתי לעזרתה. הושבתי אותה, הכנתי לה קפה, טיגנתי חביתות, שטפתי כלים, ילדים, רצפות, אריחים. השכבתי את הילדים במיטה, קראתי לכל אחד שני סיפורים.
בסוף הערב, ככלות הכל, כששכבתי מתחת לשולחן וליקטתי פיסות של חביתה וחתיכות עגבניה, הבטתי בה מלמטה קוראת ספר בסלון, רגועה עם סיגריה, והבנתי שבשביל לאהוב צריך לסבול.
אבל כבר מחר גם אני מכין לי טבלת אקסל.
