שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התחזית: שנות בצורת רבות, קשות וארוכות יותר
    מחקר של רשות המים ו"מקורות" מעריך שעד 2100 נחווה בישראל יותר אירועי בצורת, והם יהיו קשים וארוכים יותר - אולי אפילו של 7-8 שנים במקום 3 עד כה

    המושג "בצורת" נשמע לא מעט בשנים האחרונות, בעקבות חמש שנים שחונות שעברו על משק המים הישראלי. אך גם אם התחזיות לשנה הבאה מנבאות חורף גשום מהממוצע, המצב בעתיד לא באמת ישתפר. ב-100 השנים הבאות יפקדו את ישראל יותר מקרי בצורת, והם יהיו ממושכים יותר ומאופיינים בכמות משקעים קטנה אף יותר מזו שהכרנו בשנים האחרונות.

     

    התחזית הפסימית הזו עולה ממחקר חדש שבוצע ביוזמת רשות המים ובשיתוף חברת "מקורות", והוצג היום (ג') בכנס בנושא שינויי האקלים בירושלים. על פי מודל שבחן את תופעת הבצורת במאה השנים האחרונות, הצליחו מחברי המחקר להעריך את היתכנותה במאה השנים הבאות, וליתר דיוק בין שנת 2000 ל-2100. 

     

    עוד על הבצורת בישראל:

     

    "המודל שלנו הריץ אלף הדמיות שבחנו את המצב שישרור במאה השנים הקרובות. המחקר מראה גידול בתקופות הבצורת – מ-12.5 תקופות בצורת במאה השנים האחרונות ליותר מ-20 תקופות בצורת במאה השנים הבאות", אמר ד"ר מאיר רום מ"מקורות", שהיה בין עורכי המחקר. לדבריו, רוב תקופות הבצורת צפויות דווקא לקראת סוף המאה.

     

    רום הוסיף ואמר כי השפעת הנתונים הללו מקבלת משנה תוקף נוכח נתונים נוספים שעולים מן המחקר. אחד מהם קשור לאורך תקופות הבצורות הצפויות לפקוד את ישראל. "על פי המודלים המתמטיים שבדקנו, אורך התקופה צפוי לגדול בהדרגה מממוצע של 3-4 שנים בתחילת התקופה, כפי שהיה במאה השנים האחרונות, לעבר ממוצע של 7-8 שנים לקראת סוף המאה השנים הבאות".

     

    עם זאת, סייג ד"ר רום ואמר כי לא מדובר בתחזיות קונקרטיות אלא בהערכות המבוססות על מודל מתמטי, שלוקח בחשבון הפחתה של 25 בכמות המשקעים בין תחילת התקופה לסופה - כלומר הנחה שכמות המשקעים בסוף התקופה תהיה נמוכה ברבע מהכמות בתחילת התקופה. "לצערי, אין מודלים שמסתכלים כל כך רחוק קדימה", אמר רום.

     

    עוד עולה מהמחקר, שלא רק שיהיו יותר אירועי בצורת ולמשך תקופות ממושכות יותר, אלא שגם עוצמות הבצורת צפויות להתגבר. "מחסור המים בתקופות הבצורת הנוכחיות עומד על כאלף מילימטרים, לעומת מחסור מים צפוי של כ-3,000 מילימטרים", הדגיש רום.

     

    בטווח הבינוני: המים בכנרת ילכו ויתמעטו

    עמיר גבעתי, מנהל תחום מים עילאיים בשירות ההידרולוגי של רשות המים, הדגיש כי המחקר החדש הוא בעל חשיבות רבה לעתידו של משק המים בישראל, ויסייע בתיכנון המדיניות, בין היתר בתחום ההתפלה. "המשמעות של בצורת ארוכה וחזקה מורגשת ביכולת השיקום של מקורות המים, ב'זיכרון של מאגרי המים'. יש פה אפקט מצטבר של נזק", הסביר גבעתי.

     

    מחקר אחר שהציג גבעתי בכנס עוסק בתחזית לטווח הבינוני ותמונת המצב שצפויה לשרור בכנרת ב-25 השנים הבאות. על פי מודלים שפותחו בשירות ההידרולוגי, בסיוע המעבדה לחקר הכנרת ואוניברסיטת תל אביב, נבחנו התנאים בכנרת בין השנים 1987 ל-2007, כדי לחזות את התנאים שישררו בשנים 2015 עד 2035.

     

    גם במקרה זה התחזית אינה מעודדת במיוחד: "בשנים הקרובות צפויה אמנם התייצבות של כמות המים הזמינים באגם, בלי ירידות דרסטיות וחדות, אך מדובר על התייצבות נמוכה", אמר גבעתי. לדבריו, הממוצע לשנים העתידיות יעמוד על 305 מיליון מ"ק מים זמינים בכנרת, לעומת ממוצע של 375 מיליון מ"ק בתקופות עד כה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "התחזית: שנות בצורת רבות, קשות וארוכות יותר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים