שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חקירת האו"ם: ישראל וחמאס - פושעי מלחמה
    ועדת גולדסטון פרסמה את מסקנותיה מ"עופרת יצוקה": אזרחים נורו כשברחו עם דגל לבן, שימשו כמגן אנושי, מסגד נפגע בזמן תפילה. "יש אחריות פלילית אישית", טען השופט שעמד בראש הוועדה, "אך אין הוכחות משפטיות". מנגד, הוזכר הירי הפלסטיני על אזרחים והחזקתו של שליט שלא על פי האמנות

    אצבע מאשימה וטענות קשות כלפי ישראל. ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם, שמונתה לבדוק את הארועים במהלך מבצע "עופרת יצוקה" מאשימה את ישראל, וגם את הפלסטינים, בהפרת החוק הבינלאומי, ו"אולי גם בפשעים נגד האנושות". יו"ר הוועדה, השופט ריצ'רד גולדסטון, אמר שחומרת המעשים הגיעה לדרגה של "אחריות פלילית אישית" - אך לא סימן את האשמים.

     

     

    חברי הוועדה, שהציגו אחרי הצהריים (יום ג') את הדו"ח בן 575 העמודים שחיברו בתדרוך לעיתונאים באו"ם, המליצו להעביר את הממצאים לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג, וכן לדיון במועצת הביטחון.

     בנוסף, הם קראו לחברות מועצת האו"ם לזכויות אדם לפתוח בחקירה פלילית בבתי המשפט של כל אחת מהן, תחת החוק האוניברסלי, אם ישיגו די ראיות להפרת אמנת זכויות האדם משנת 1949.

     

    גולדסטון קבע כי ישראל לא קיימה את הוראות אמנת ז'נבה, "לרבות הריגה בכוונה תחילה, עינויים, יחס בלתי אנושי, גרימת סבל גדול בזדון לבני אדם והרס מסיבי של רכוש". הוועדה חקרה 36 פעולות של צה"ל, בהן כמה שכללו שימוש באזרחים כמגן אנושי. באחד המקרים צה"ל מואשם בירי מרגמות לעבר מסגד בו שהו מאות פלסטינים בעת תפילה, "בלי הוכחות לנוכחות חמושים", ו-15 מהם נהרגו. בשבעה מקרים נורו אזרחים בזמן שנמלטו מבתיהם לחיפוש מחסה - לעתים בהתאם להוראות ישראל - כשהם מנופפים בדגל לבן.


    הריסות בג'בליה, אחרי הפסקת האש (צילום: AP)

     

    בחלק המסקנות המשפטיות, נכתב כי "השימוש ב'נוהל שכן' המכונה כעת 'נוהל ג'וני' כולל הפרה בסיסית של זכויות האדם. הוא מעמיד את זכותם של האזרחים לחיים בסכנה בדרך לא חוקית. הסבל שנגרם לאזרחים שעיניים מכוסות וידיהם אזוקות, הנאלצים להיכנס תחת איום רובה לבתים שיכולים להיות מלכודות של חמושים, יכול להיות מתואר כטיפול אכזרי ואסור".

     

    לגבי התקיפה על מתחם אונר"א בזרחן לבן, צוין כי זהו "אחד המקרים בהם לא ננקטו אמצעי זהירות, ללא התייחסות להשלכות. התקיפה המכוונת של בית החולים אל-קודס גם כן בזרחן לבן בוצעה תוך הפרה של אמנת האו"ם. כך גם במקרה של בית החולים אל-וופא".


    פגזים במתחם אונר"א. "לא היתה התייחסות להשלכות" (צילום: AFP)

     

    הוועדה מצאה כי להתרעות ששיגר צה"ל לאזרחי עזה לפני תקיפות, בדמות כרוזים ושיחות טלפון, "לא ניתן להתייחס כמספקות ועילות. הוועדה לא רואה בשיגור כרוזים האומרים לאנשים להתרחק למרכזי הערים כדבר שעובר את סף האפקטיביות".

     

    בתי חולים כמחסה לטרור? אין הוכחות

    מנגד, הפרקים המתייחסים לפגיעה בישראל קצרים מאוד ולא מפורטים, בעיקר בגלל סירובה של ישראל לשתף פעולה עם הוועדה. מאז 2001 נורו יותר מ-8000 רקטות לאזור שדרות וסביבתה. "הנזק לא היה חמור באופן יחסי, אך לא ניתן להתייחס אליו כלא משמעותי", נקבע, ודגש הושם על הטראומה הפסיכולוגית שנגרמה לתושבי האזור, וכן שחיקת הכלכלה, חיי התרבות והחברה. 

     

    הוועדה מאשימה את ארגוני הטרור בהפרת "מחוייבויות בסיסיות" בנוגע לטיפול בבני אדם והפרת החוק הבינלאומי לעימותים חמושים. "אין שום הצדקה בחוק הבינלאומי לירי רקטות או פצצות מרגמה, שאותן לא ניתן לכוון למטרות צבאיות, לעבר אזורים בהם ממוקמת אוכלוסיה אזרחית... חמאס וארגוני הטרור הנוספים הביעו בפומבי את כוונתם לפגוע באזרחים ישראלים".


    ילד פלסטיני בבית החולים "כמאל עדואן" (צילום: AP) 

     

    הוועדה התייחסה גם להחזקתו בשבי של גלעד שליט וטענה במסקנותיה כי הוא זכאי להגנות הנגזרות מהאמנות הבינלאומיות בטיפול בשבויי מלחמה. עם זאת, חברי הוועדה הביעו דאגה מההכרזות מצד בכירים בישראל כי הסגר על עזה לא יוסר עד לשובו של שליט הביתה.

     

    "לא נמצאו עדויות להאשמות שקבוצות פלסטיניות חמושות עשו שימוש בבתי חולים כמגן לפעילותם הצבאית, ושנעשה שימוש באמבולנסים להעברת לוחמים ולמטרות צבאיות אחרות", נכתב. עם זאת, ארגוני הטרור "שיגרו התקפות מקרבת אזרחים או מבנים מוגנים וחשפו את האוכלוסייה האזרחית לסכנה" - אך זו אינה מהווה מבחינת הוועדה הפרה של החוק הבינלאומי. 

     

    "שישראל תבדוק את הוראות הפתיחה באש"

    "הסתמכנו בעיקר על הערכתנו את האנשים שדיברו איתנו וממה שראינו בעזה בעיניים שלנו", אמר גולדסטון. "הוועדה ראיינה 108 בני אדם, עברנו על יותר מאלף מסמכים ועדויות.

     הגענו למסקנה רק על סמך העובדות שהשגנו, ואין אנו מתיימרים להציב סטנדרטים של הוכחה כמקובל במשפטים פלילים".

     

    הוועדה ממליצה ש"הארגונים המחזיקים בשליט ישחררו אותו על בסיס עקרונות הומניטריים. שחרורו של שליט צריך להתבצע על בסיס העובדה שהוא שבוי מלחמה, יש להתייחס אליו ככזה ולאפשר לו ביקורים מצד הצלב האדום", נכתב.

     

    עוד בהמלצות הוועדה הסרה מיידית של הסגר - היבשתי והימי - מעל רצועת עזה, פתיחת המעברים להעברת סחורות וחומרים לשיקום הבתים שנהרסו, והתרת דיג במרחק של עד 20 מייל מהחוף. "ישראל צריכה לערוך בדיקה של הוראות הפתיחה באש ושל נהלי הפעולה של חיילי צה"ל", נטען בדו"ח.

     

    גם נועם שליט העיד

    בסוף חודש יוני שמעו גולדסטון וחברי הוועדה עדויות ברצועת עזה. הוא אמר אז, שמטרות השימוע הוא להביא את קולם של הקורבנות לעולם וציין כי העדויות ששמע הן כואבות במיוחד

     

    ישראל הרשמית לא שיתפה פעולה עם הוועדה בטענה כי אינה אובייקטיבית. גם היום במסיבת העיתונאים הביע גולדסטון אכזבה מכך.

     למרות היעדר שיתוף הפעולה הרשמי היו כמה ישראלים שהעידו בחודש יולי בפני הוועדה, בז'נבה - ביניהם נפגעי רקטות ונועם שליט, אביו של החייל החטוף.

     

    כשנשאל היום גולדסטון על היותו יהודי השיב: "הייתי בתנועה הציונית בדרום אפריקה עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל. כיהודי יש לי קשר לישראל ולכן אני מאוכזב עמוקות מכך שישראל התנהגה בצורה שכזו".

     

    יו"ר הוועדה התייחס בביטול לחקירות הפנימיות של צה"ל ואמר ש"הצבא חוקר את עצמו וזה לא מגיע לבתי משפט אזרחיים. זה כמו שמשטרת מנהטן תבצע חקירת רצח שבה היא תראיין רק את הרוצח".

     

    גלעד שליט נחטף לרצועת עזה לפני 1,178 ימים.

     

    בהכנת הידיעה השתתף יונתן ובר
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גולדסטון. "לא הוכחות כבמשפט פלילי"
    צילום: AFP
    גולדסטון וחברי הוועדה ברצועה, בחודש יוני
    צילום: רויטרס
    "הפרת החוק הבינלאומי"
    צילום: רויטרס
    מומלצים