שתף קטע נבחר
 

אל תחקה, תחדש!

"תן חלופה, צור תיאטרון שידבר בשפה אחרת, ייחודית, שתבדל את עשייתו מהשאר, תייצר מאפייני זיהוי ותעורר סקרנות. בכל אלה כשלו קודמיך בתפקיד". מרב יודילוביץ' במכתב פתוח למנהל החדש של תיאטרון באר שבע, שמוליק יפרח

"בנגב ייבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל", כתב דוד בן גוריון וכיוון למחקרים להמתקת מי הים, ניצול אנרגיית השמש וכוח הרוחות לייצור חשמל, ולקיומה של התיישבות חקלאית יצרנית. מאז פרסום ההודעה על בחירתך לתפקיד המנכ"ל ומנהלו האמנותי של תיאטרון באר שבע, המשפט הזה, שהפך למנטרה של הציונות הביצועיסטית, מהדהד לי בראש.


תיאטרון באר שבע. בנגב ייבחן כוח היצירה (צילום: יוסי צבקר)

 

אולי כיוון שבבחירתו של אדם שאינו חלק מההגמוניה השלטת והקליקות המוכרות - "אאוטסיידר" מבחירה שויתר על הליכה בדרכים הסלולות ופילס לו דרך משלו הרחק מהמרכז הנינוח - יש רוח חלוצית מרעננת, נועזת והרפתקנית, שמקפלת בתוכה הבטחה או אפילו אלמנט הפתעתי.

 

הפתעה, שמוליק, זה בדיוק מה שצריך כדי לרענן את השורות בתיאטרון באר שבע, ששנים ארוכות מדי דורך במקום ומנמנם בבינוניות נינוחה. צריך להודות, יש במעשה המינוי שלך הימור לא מבוטל, כי למרות הניסיון הפדגוגי הרב והניסיון שצברת בתיאטרון הקהילתי, היעדר ניסיון ניהולי של מוסד בסדר גודל שכזה - נזקף לחובתך. אבל, בינינו, בכל מינוי יש פוטנציאל ממשי ל-50% כישלון. חובת ההוכחה היא עליך, והייה נכון למצוא לאורכה של הדרך רבים שישמחו לראות אותך נופל.

 

יש להניח שהמקטרגים על המינוי שלך יאמרו, ובצדק, שעם כל הכבוד, מדובר בכספי ציבור ממשלתיים ומוניציפאליים - 5.8 מיליון שקל, למען הדיוק, הוא היקף התקציב שמשרד התרבות מקצה לתיאטרון שקיבלת לידיך. שליש מזה מוקצה לתיאטרון עיריית באר שבע. האם זהו מעשה אחראי בתקופה שכזו להמר בכספים ציבוריים? לא בטוח. אבל עדיין התחושה שמחלחלת היא שאת ההימור עליך שווה לקחת.

 

ההחלטה להסתכל פנימה אל הכוחות הפועלים בב"ש ובאזור הנגב ולחפש משאבים מבית, היא רלבנטית ועניינית. היא לחלוטין אינה מספיקה כקריטריון בִּלְבַדי, אבל ההתעקשות עליה אינה מופרכת מיסודה. דווקא כמי שנטוע עמוק בב"ש ומכיר את הכוחות הפועלים בה, יתרונותיהם וחסרונותיהם, סביר להניח שיוכל לזהות את המוקשים מבעוד מועד, לאגף אותם ולהימנע מהם. תוכל גם לכוון את המרץ, העניין והקשב  פנימה אל המקום שממנו אתה בא ובו אתה חי. להיות חלק ממנו ולא נטע זר בתוכו.

 

לא שילם את חובו

במובנים מסוימים הפך תיאטרון ב"ש לגוף שלא באמת שילם את חובו לחברה שבתוכה הוא פועל. זה קרה, בין היתר, כי המושכות הושמו בידיים לא מוכשרות של קברניטים נטולי חזון, שפזלו באובססיביות אל המרכז ו-ויתרו מראש על כל ניסיון לייחד את תוצרי העשייה של התיאטרון, באופן שיותיר חותם משמעותי.

 

חצי הדרך להצלחה בעשייה האמנותית היא בידיעה שהתחלתֲ לצעוד כי יש לך כיוון ולקחְתֳ את הבמה, כי יש לך מה לומר.

הצלחַת בית הספר לאמנויות הבמה שהקמת בנגב ביחד עם הבמאי רפי ניב היא הוכחה מובהקת לכך שאתה יודע היטב לאן אתה הולך, ולא פחות מכך - שיש לך מה לומר. אם תשכיל להעביר את זה הלאה גם אל התיאטרון המקצועי, אתה בדרך הנכונה.

 

מתכון בטוח לכישלון של תיאטרון פריפריאלי, שתקציביו דלים מאלו העומדים לרשות אחיו הגדולים בת"א, הוא חקיינות. אנא ממך, אל תחקה! תחדש, תן חלופה, צור תיאטרון שידבר בשפה אחרת, ייחודית לו, כזו שתבדל את עשייתו מהשאר, תייצר מאפייני זיהוי ותעורר סקרנות. בכל אלה כשלו קודמיך בתפקיד בשל התפיסה המותגית-מסחרית-תל-אביבית ששמה יהבה על קניינים. ותר על המירוץ המטורף שלהם אחרי מספר שיא של הרצות. התמקד, במקום זאת, בשמירה על תנאים אופטימליים ונאותות הפקה.

 

בעיריית ב"ש, אין זה סוד, פעלו רבות לטובת המינוי שלך. עכשיו, שמוליק, זה בדיוק הזמן להציב לקברניטי העירייה דרישות אופרטיביות, שיאפשרו לך באמת להוביל שינוי. זה מתחיל בכסף. ראש העירייה הקודם העדיף להיפרד מהתואר "תיאטרון עירוני", ולו רק כדי שלא ייאלץ להשוות את התקציב העירוני לממשלתי. ראש העירייה הנוכחי, עושה הרושם, דווקא כן מעוניין לשמור את התיאטרון קרוב.

 

כישרון, תקציב ורוח גבית

הוא יודע שכישרון בלבד אינו מספיק. צריך גם תקציב ראוי ורוח גבית שיאפשרו לנסוק גבוה. אנא דרוש מקברניטי העירייה לנהל במקביל את המשכן לאמנויות המשמש כאולם הבית של התיאטרון. צעד זה הכרחי כדי שלא תמצא את עצמך נאבק על קהל הבית מול סדרות מתחרות, שמייבאות תכנים מתיאטרוני המרכז.

 

הוועד המנהל של התיאטרון עדיין לא אמר את דברו בכל הנוגע להמשך פעילותך בבית הספר למשחק, אך

אין ספק שמניהולו תיאלץ להיפרד. רצוי ששיתופי הפעולה בין שני המוסדות יוגדרו מראש. צפייה של תלמידים בתהליכי חזרות, כיתות אמן ומפגשים עם יוצרים ושחקנים, והאפשרות לשלב בוגרים בקבוצת צעירים שתהווה חממה לגילוי כישרונות - הם כיוון מתבקש. בכל זאת, הישמר לך מהפיכתה של הבמה הגדולה לתיאטרון סטודנטים, זה מדרון חלקלק.

 

תיאטרון ב"ש היה בתחילת דרכו אבן שואבת לשחקנים וליוצרים צעירים שהחלו את דרכם על בימתו. נתן דטנר, דב רייזר, דורון תבורי, רפי תבור, רבקה נוימן וטטיאנה קנליס הם מדגם מזערי מאלו שחבים לו קריירות. התיאטרון הזה היה ויכול לשוב להיות בית גידול שיסמן את דור העתיד.

 

בינתיים, שמוליק, מקד את מרבית כוחותיך בגיבוש להקת שחקנים שיהפכו את ב"ש למרכז. להקה יוצרת זיהוי ומאפשרת תהליכי עומק, אורך נשימה ואופק לכוון אליו. כושר היצירה שלך ייבחן בנגב. כוון אל האופק ואל תירתע מן החלוציות. בן גוריון הקים בזכותה של החלוציות מדינה.

 

לכל כתבות המדור לחצו כאן

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יפרח. להיות חלק מהמקום ולא נטע זר בתוכו
צילום: אשר גרינבאום
לאתר ההטבות
מומלצים