לא גדה ולא מערבית
הוויכוח הפוליטי על יהודה ושומרון מתרחש ביתר שאת במישור התודעתי. מכאן חשיבות דבריו של נתניהו בעצרת האו"ם. שוב ושוב חייבים לומר: אנחנו לא כובשים בארץ הזו
בנאומו של נתניהו בעצרת האו"ם
שובץ משפט חשוב, בעל משמעות רבה: "העם היהודי אינו כובש זר בארץ ישראל. זוהי ארצם של אבותינו הקדמונים".
נדמה לעיתים שאמירות מסוג זה נאמרות רק לפרוטוקול, או על מנת לצאת ידי חובה. אך משפט זה מבטא את הקשר העמוק שיש לעם היהודי לארץ. זהו מקור התביעה שלנו עליה והסיבה שבגללה כל כובשיה הזרים בעבר - נעלמו.
התודעה והקשר לארץ ולמרחבֵיה היו המסד החינוכי של בוניה, בני חובבי ציון ובני העליה השניה, ולימים התשתית החינוכית של תנועות הנוער הציוניות.
הוויכוח הפוליטי הגדול שמתנהל ב-40 השנים האחרונות על יהודה ושומרון, מתרחש ביתר שאת במישור התודעתי. ומכאן חשיבות דבריו של נתניהו בעצרת האו"ם. שוב ושוב חייבים אנו לומר: אנחנו לא כובשים בארץ הזו.
אחרי שדיכא אדריאנוס קיסר, תוך מרחץ דמים נורא, את מרד בר כוכבא (132-136 לספה"נ), הוא נקט מספר פעולות דרמטיות שישנו את אופיה של ארץ ישראל: החריב כליל את ירושלים והקים עליה את העיר איליה קפיטולינה, חרש את הר הבית והקים עליו מקדש ליופיטר, והחליף את שמה של פרובינקיה יודיאה (מדינת יהודה) לפרובינציה פלסטינה.
שינוי השמות של ירושלים ויהודה הוא מעשה מובהק של ניסיון לשינוי תודעתי, במטרה לנתק את היהודים מתרבותם, ממורשתם ומזכרונותיהם. העם היהודי התפזר בתפוצות, אולם בכל מקום שהיה, העלה את ירושלים על ראש שמחתו והתגעגע לארץ ישראל.
עמים רבים הבינו מה המשמעות התודעתית של שמות המקומות, ולכן הקומוניסטים, אחרי המהפכה ברוסיה החליפו את שם עיר הבירה מפטרבורג ללנינגרד, וכשרוסיה חדלה מלהיות קומוניסטית היא מיד החזירה את השם המקורי. גם המוסלמים שינו מיד עם כיבוש טורקיה את שמה של קונסטנטינופליס, שהיתה בירת ביזנטיון, לאיסטנבול.
ואצלנו - שומעים שוב ושוב את הביטוי "הגדה המערבית", שבו מכנים את אזורי יהודה ושומרון, ערש התרבות של עם ישראל. אך מה הסיבה לכינוי הזה ומה מקורו?
חבר הלאומים נתן לבריטים מנדט על ארץ ישראל, אך גם קבע כי יוקם בה בית לאומי לעם היהודי. המנדט כלל את שתי גדות הירדן, אך שנים ספורות מאוחר יותר נקרעה ממנו זו המזרחית וניתנה כאתנן לעבדאללה ההאשמי. הכינוי "גדה מערבית" ליהודה ושומרון, ניתן רק באותן 19 השנים שבהם שלטו הירדנים ביו"ש מכוח פלישתם במלחמת העצמאות - שלטון כיבוש, שריבונותו לא הוכרה על ידי אומות העולם. גבולות הקו הירוק אף פעם לא היו קווי גבול, אלא קווי שביתת הנשק שנחתמו ברודוס בין ישראל לירדן ב-1949.
כששחררה ישראל את ירושלים ויש"ע במלחמת ששת הימים, רק מתי מעט בשמאל הקיצוני המשיכו בדווקנות לכנות את יהודה ושומרון בכינוי ההאשמי "הגדה המערבית". מי שמתנכר לארץ ומנסה בכל מחיר להיפטר ממנה, הבין שהמאבק הוא דרך התודעה, וכמו אדריאנוס בשעתו, הצליח להחדיר את מושגי ה"כיבוש" ו"הגדה" לשיח. כך הפכו "השטחים המשוחררים" ל"שטחים כבושים".
מכאן הדרך קצרה, ומונחים אלה נישאים בפי כל דוברי השמאל, אפילו הציוני. אם כך, לא נוכל לצפות מהנשיא אובמה להיות קדוש יותר מהאפיפיור, אם כשהוא נפגש עם הנשיא פרס הוא שומע ממנו על "סיום הכיבוש בגדה המערבית". מנשיא מדינת ישראל אנחנו חייבים לדרוש לומר אמת, לא כל שכן מכלי התקשורת הממלכתיים.
עדי מינץ, לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע
פורסם לראשונה 25/09/2009 15:09
יהודה ושומרון. שפה נקייה
באדיבות שלום עכשיו
מומלצים
