מה עובר על ורנר

במהלך הקריירה המפוארת, עורר הבמאי הגרמני ורנר הרצוג מספיק שערוריות כדי להצדיק את הדימוי השנוי במחלוקת וההרפתקני שלו. במהלך צילומי "פיצקרלדו" באמזונס הוא התעקש לגרור ספינה על הר, דבר שגבה את חייהם של חמישה עובדי הפקה, ב"לשרוד את החופש" הוא הכריח את כריסטיאן בייל לאכול תולעים וב"לה סופרייר" הוא טיפס על הר געש על סף התפרצות. 

לא פלא שבעונה החמישית של הסדרה "הפמליה", עשו פרודיה עוקצנית על הרצוג: השחקן סטלן סקרסגארד גילם יוצר אירופי קפריזי בעל מבטא כבד, שמקשה על חייו של הכוכב ההוליוודי וינס צ'ייס בסרט על הכבאים ביערות.

כשפגשתי את הרצוג בונציה, תהיתי האם הוא צפה בפרקי "הפמליה" שמשתעשעים על חשבונו. "לא ראיתי אותם", הוא טען. הסברתי לו שהם הציגו אותו בתור במאי מטורף שמשנה את דעתו ולא עומד בלוחות הזמנים. הרצוג הדף את הטענות וניסה להוכיח שהדימוי שדבק בו מסולף לחלוטין.

"תשאל את המפיק הישראלי אבי לרנר, איתו עשיתי עכשיו את 'פקד מושחת'", הוא אומר. "אני הבמאי היחידי שאי פעם הזמין את אבי לסט. לא רק שעמדתי בתקציב, אפילו סיימתי יומיים לפני הזמן המיועד וחסכתי 2.6 מיליון דולר, שזה דבר נדיר בהוליווד. עכשיו אבי רוצה להתחתן איתי".

עובד במרץ בגיל הפרישה

בגיל 67, הרצוג אחוז התזזית נמצא בבולמוס עשייה, אבל הוא מכחיש שהוא וורקוהוליק. הוא מכונן עכשיו בית ספר נודד לקולנוע, מביים אופרות, ובונציה הציג שני סרטים בתחרות הרשמית: "פקד מושחת" ("Bad Lieutenant") ו"היי, היי, בני, מה עשית?" ("My Son, My Son, What Have Ye Done"). מחוץ לתחרות הוא הציג את "לה בוהם", אפיזודה מתוך פרויקט של סרטים המסתמכים על אופרות.

"זאת פעם ראשונה שמשבצים סרט שלי בתחרות הרשמית של ונציה", הוא מדווח. "במשך ארבעה עשורים הם דחו את הסרטים שלי, ואפשרו להם להשתתף רק במסגרות זניחות. אגב, זאת הפעם הראשונה בתולדות הפסטיבל שבתחרות יש שני סרטים של אותו במאי".

הרצוג על הסט עם ניקולס קייג'. "עדיף שלא נתגלח יחד"

עכשיו מגיע אלינו "פקד מושחת", העוסק בפקד משטרה מניו אורלינס (ניקולס קייג') שמתמכר לסמים ולמשככי כאבים אחרי שנפגע בגבו. בעודו מנסה לפענח רצח של משפחת מהגרים אפריקנית ולהפליל מאפיונר קטלני, החיים של הפקד הולכים ומסתבכים: הוא נוקט באלימות כלפי הסובבים, מנהל רומן עם זונה (אווה מנדז) חובבת סמים, לא מקפיד על החוקים ומתקשה להחזיר את חובות ההימורים שלו.

"נמשכתי ל'פקד מושחת' בגלל שרציתי לצלם סרט בניו אורלינס ולהראות באמצעותו את המצב ששורר שם אחרי סופת קתרינה ואת התמוטטות הציוויליזציה", הוא אומר. "רציתי גם לעבוד עם ניקולס קייג'. נפגשנו לראשונה לפני שלושה עשורים, ובמשך השנים שחלפו עקבתי אחרי הקריירה שלו וראיתי כמה הוא יוצא דופן. הטוב שבטובים. נוצר בינינו קשר, וחשבנו שזה חבל שלא יצא לנו לעבוד יחד, אז החלטנו ללכת על 'פקד מושחת'. ניקולס לא היה חותם על החוזה אם אני לא הייתי הבמאי, ולהיפך. הוא גם הציע לארח אותי בזמן הצילומים בביתו בניו אורלינס, אבל סירבתי בנימוס. 'אסור לנו להתגלח ולאכול ארוחת בוקר יחד, כי היחסים על הסט יהיו טעונים', אמרתי לו".

הגיבורים של הסרט לא מפסיקים לצרוך סמים. יצא לך לחוות סמים בעבר?

"בחיים לא. אפילו לא פעם אחת. זה לא שאני מוסרני או חושש מהמשטרה. אני פשוט לא אוהב את התרבות סביב הסמים".

רבים סברו ש"פקד מושחת" מבוסס על סרטו של אבל פררה מ-1993. כשפררה שמע על העיבוד המחודש כביכול הוא פצח בסדרה קללות כלפי הרצוג ושאר המעורבים. אבל הרצוג מתעקש שלא מדובר ברימייק. "אפילו לא ראיתי את הסרט של פררה", הוא אומר.

"פקד מושחת". אל תגידו רימייק

"אין שום קשר בין שני הסרטים, חוץ מהשם. אחד המפיקים פשוט רכש את הזכויות של השם, וחשב על סרט המשך. אני מיד אמרתי שזה לא צריך להיקרא 'פקד מושחת', אלא משהו אחר, כי ידעתי שזה יגרור אי הבנות. מדי יום התעקשתי על כך, אבל לצערי לא היה בכוחי לשנות את דעת המפיקים. הם הסכימו רק להוסיף לו כותרת משנה: 'Port of Call New Orleans'".

מפגש פסגה של ביזאר קולנועי

לדברי הרצוג, ב"פקד מושחת" הוא מושפע מהפילם נואר ששיגשג בהוליווד של שנות ה-40 וה-50. "היתה לי תחושה שזה הזמן המתאים לעשות פילם נואר, ז'אנר שתמיד פורח בתקופה של חוסר ודאות. ואכן, זמן קצר אחרי שסיימנו לצלם את 'פקד מושחת', הכל התמוטט ופרץ המשבר הכלכלי".

כאמור, השנה הוא צילם גם את "היי, היי, בני, מה עשית?" עם מייקל שאנון, ווילם דפו וקלואי סביני. העלילה מסתמכת על סיפור אמיתי ועוסקת בשחקן שרוצח את אמו. על ההפקה של הסרט הזה חתום דיוויד לינץ'. ממש מפגש פסגה של ביזאר.

"לא, זה לא מפגש פסגה של ביזאר. אני שפוי לחלוטין מבחינה קלינית. זהו מפגש של שני אנשים, שיש להם חזון ויודעים לספר סיפור טוב", טוען הרצוג.

איך נוצר החיבור ביניכם?

"דיוויד ואני מחבבים זה את זה. יום אחד דיברנו על המשבר הכלכלי וההשפעה שלו על ההפקות בהוליווד, ואיך תקציבי הסרטים מאמירים ל-100 מיליון דולר. אמרתי לדיוויד שאנחנו צריכים לעשות סרטים בשני מילון דולר בשביל להרוויח. דיוויד אמר 'למה שלא נעשה זאת? יש לך סיפור?' ואני השבתי בחיוב. אז הוא שאל: 'מתי אתה יכול להתחיל?' ועניתי 'מחר'. הוא הכריז שהוא ישים את שמו על הסרט הזה וידאג שחברת ההפקה שלו תרים את הפרויקט כמו שצריך".

הרצוג נולד ב-1942 במינכן, ומשפחתו עקרה להרי בוואריה אחרי שביתם נהרס בהפצצה במהלך מלחמת העולם השנייה. "גדלתי בכפר קטן ומרוחק בהרים, ועד גיל 11 לא ראיתי סרט", הוא משחזר. "בגיל 17 עשיתי את שיחת הטלפון הראשונה שלי".

הרצוג חזר עם משפחתו למינכן והחל להתעניין בקולנוע. בראשית שנות ה-60 הוא עבד במפעל פלדה כדי לממן את סרטיו הראשונים. במהלך שנות ה-70 וה-80 הוא פרץ בזכות סרטיו "סטרושק", "המסתורין של קספר האוזר", "אגירה: זעם האל" ו"פיצקרלדו" וזוהה עם הגל החדש הגרמני יחד עם וים ונדרס וורנר ריינר פאסבינדר.

בין אנטרקטיקה לכלא בבנגקוק

כיום הרצוג חי בלוס אנג'לס, הבסיס ממנו הוא יוצא למסעות האקזוטיים שלו ברחבי העולם. "אני אדם סקרן", הוא מסביר את פשר נדודיו. "הייתי שמח להיות אסטרונאוט ולצלם בירח. בינתיים הכי רחוק שהגעתי היה אנטרקטיקה, שם צילמתי את 'מפגשים בסוף העולם'. אני נהנה למצוא את המקומות הנפלאים ביותר, לגלות את החלומות העמוקים ולהביא אותם למסך".

"לשרוד עד החופש". על זה ללכת לכלא?

אבל ההפקות האקזוטיות לא מפסיקות לסבך אותו. בהפקה של "לשרוד עד החופש" למשל, היו מעורבים גורמים עבריינים. "שלושה מהמפיקים נמצאים עכשיו בכלא", הוא מגלה. "רק לפני שנה נסעתי לבנגקוק וגילתי שאני מופיע ברשימת המבוקשים בתאילנד. מהר מאוד מצאתי את עצמי כבול באזיקים. מתברר ששלטונות תאילנד האמינו שהם לכדו את אחד המפיקים".

איך הייתה חווית הכלא התאילנדי?

"זאת לא היתה החוויה הכי נעימה, אבל למזלי התאפשר לי לעשות שיחת טלפון ולהזעיק את אנשי השגרירות. וכך אנשים ידעו שנתפסתי ושאני בכלא. לקח לי ימים להסביר לתאילנדים שאני לא המפיק של הסרט".

להרצוג יש חולשה לבעלי חיים. בסרטו "סטרושק" הוא הדגים ריקוד של תרנגולת, ב"אגירה: זעם האל" הוא העמיס 450 קופים על רפסודה, ב"גריזלי מן" התיעודי

הוא עסק בפעיל זכויות בעלי חיים שנטרף על ידי דוב גריזלי וב"פקד מושחת" הוא איכלס את המסך באיגואנות ותנינים.

"בתסריט המקורי של 'פקד מושחת' לא היו בכלל איגואנות", הוא אומר. "במהלך הצילומים אמרתי: 'אני צריך איגואנות'. אחרי שמצאו לי איגואנות ולטאות מדבריות, אמרתי לצלם: 'אל תיגע בהן, אני הולך לצלם אותן בעצמי'. והן נראות ביזאריות ומטופשות, מה שהתאים לאווירה של הזיה תחת סמים שרציתי לייצר".

מה פשר האובססיה שלך לבעלי חיים?

"אין לי אובססיה. אני רק נהנה לשבץ אותם בסרטים ולתת להם ייחוד ותפקיד עם משמעות".

ומאיפה אתה שואב את האנרגיה הבלתי נדלית שלך?

"רק מאוכל".

• לכל כתבות הקולנוע בזמן ynet