שלושה סיפורי אהבה לקטנטנים
"כספיון הדג הקטן", "הצב של אורן", "זוזי שמש" - שלושה ספרים לילדים קטנים במיוחד, שחנה גולדברג משוכנעת שכתבו אותם אנשים שפשוט חייבים לכתוב
לא הכרתי את הרגשות החדשים והמוזרים האלה, ששגאו בתוכי בעוצמה אדירה, רותחים לי בפנים, מציפים ומערפלים את תודעתי. והוא? עד היום הוא בכלל לא יודע על קיומה של ילדה סמוקה ונרגשת, שארבה לו ימים מאחורי התריס במרפסת ממול.
לא העזתי לעשות כלום בעניין וגם לא לספר לאף אחד. כלאתי את ההתאהבות שלי בתוכי. ואז, לאט לאט החלו הרגשות הכלואים ללחוץ לי להיתרגם למילים, להצטרף למשפטים, להתנסח בתוכי. בהתחלה בלחישה. ולפתע החל שטף שירים לשצוף ולנבוע מתוכי. מפלים. מפלים של מילים. כתבתי בהתקפים, בחופזה, בהתרגשות. כתבתי על כל מה שזז. דפי מחברות תלושים שהסתרתי בילקוט, מפיות אוכל, חשבונות חשמל.
ככה זה התחיל, העניין הזה עם הכתיבה - מתוך התאהבות שלא ידעתי מה לעשות איתה. פשוט לא היה לי מושג מה עוד אפשר לעשות עם כל זה.
עם השנים הכתיבה שלי אולי השתכללה, אבל דבר אחד נשאר בדיוק כמו אז: אני עדיין כותבת כמו ילדה מאוהבת. כן, ככה. וככה אני גם קוראת. וכשאני קוראת ספר ממש טוב, אני בטוחה שהסופר כתב אותו כי פשוט לא הייתה לו ברירה. הוא פשוט לא ידע מה לעשות עם כל הרגשות האלה שנצברו לו בפנים.
הנה כמה סיפורי אהבה לילדים קטנטנים:
כספיון הדג הקטן
סיפר ואייר פאול קור, הוצאת דביר (לגיל שנתיים ומעלה)
למה?
כי זה סיפור יוצא דופן על אהבה ועל פרספקטיבה, שמראה לנו שמה שרואים מכאן הוא לא בהכרח מה שרואים משם. למה דווקא "כספיון הדג הקטן"? כי הוא הטוב ביותר בסדרת "כספיון".
מה הסיפור?
חברוּת בין דג כסף קטן ובודד לבין לווייתן ענקי שהלך לאיבוד. הספר זכה בפרס האיור ע"ש בן יצחק באגף הנוער של מוזיאון ישראל בירושלים והפך לסדרה בת שלושה ספרים (הספרים הנוספים בסדרה הם: "כספיון בסכנה" ו"המסע הגדול של כספיון").
למה פאול קור?
"העולם מורכב מאין סוף הצגות קטנות, טרגדיות-קומיות וכולנו משחקים בו תפקיד. השחקנים לא תמיד לטעמי וההצגות טעונות שיפור. לכן יצרתי עולם אישי, דומה לשלנו אך שונה ממנו" – אומר פאול קור ובכך עונה על השאלה בעצמו.
קור היה המאייר הראשון שיצר קשר בלתי נפרד כזה בין טקסט לתמונה. כספיון שלו הוא בגדר המצאה ויזואליות, ובכך הפך קור לפורץ דרך המשפיע עד היום על מאיירים רבים.
הצב של אורן
מאת מירה מאיר, איירה אורה אייל, הוצאת כתר (לגיל שנתיים ומעלה).
למה?
כי זה סיפור על אהבה שכתוב באהבה.
מה הסיפור?
אורן רוצה צב. אמא מוצאת צב. אורן אוהב את הצב ומטפל בו במסירות. הצב נעלם. לאן? אולי אמא תמצא אותו שוב?
למה מירה מאיר?
בגלל העדינות, בגלל התמציתיות, בגלל הרוך, בגלל האיפוק. ויותר מהכול - בגלל שהכתיבה של מירה מאיר לא מנסה לחנך ילדים, אלא לעורר בהם אהבה. לא רק לספרים.
זוזי שמש
מאת דפנה בן צבי, איירה עפרה עמית, ערכה יונה טפר, הוצאת הקיבוץ המאוחד (לגיל ארבע ומעלה).
למה?
בגלל ההומור, החריזה והקצב. בגלל האיורים המעולים של עפרה עמית, שממריאה עם הסיפור, נותנת לו פרשנות משלה ומעניקה לו רובד נוסף, לעיתים מתעתע. בגלל שזה סיפור על אהבה, וככה בדיוק נראית אהבה למישהו לא מושלם שהוא ההיפך הגמור מאתנו: מתסכלת, מרגיזה, מכאיבה, אבל תמיד - ממכרת.
מה הסיפור?
זוזי ושמש חברות שחיות בבית אחד. זוזי היא חתולה שמנמנה ועצלה. שמש היא כלבה חרוצה ונמרצת. שמש עושה את כל עבודות הבית. זוזי לא זזה. ככה עד שיום אחד שמש נעלמת...
למה דפנה בן-צבי?
בגלל האוזן המוזיקלית, שכל כך נדירה במחוזות החרזנים המסורבלים למיניהם (במיוחד בתחום ספרות הילדים). בגלל האומץ לתאר אהבה כל כך לא מושלמת, וכל כך מעוררת הזדהות.
- חנה גולדברג
היא סופרת, משוררת ופזמונאית. מספרי הילדים של חנה גולדברג: "דמעות ורודות", "חברים בכל מיני צבעים", "קישתא", "קוף משקפוף" ועוד. מקיימת מפגשים עם ילדים והורים. לכל הטורים של חנה גולדברג
.
לפנייה לכתב/ת 
