ממייקל באהבה
"This Is It", שמלווה את החזרות האחרונות של מייקל ג'קסון לקראת המופע שלא יצא לפועל, לא מספק גילויים חדשים על חייו ומותו של מלך הפופ. אבל עבור המעריצים זוהי עדות מרגשת ומלאת אהבה לכשרון האדיר של ג'קסון, גם בימיו האחרונים
בימים שאחרי מותו הפתאומי והטרגי של מייקל ג'קסון החלו לצוץ בעולם שמועות רבות ודיווחים בכלי התקשורת כי ג'קסון היה כבר גמור בימיו האחרונים. אמרו שהוא היה כל כך חולה ושקוע בתוך כדורי השינה שלו, שממילא לא היה סיכוי שהוא מוכן ל-50 הופעות רצופות. שבתוך תוכו הוא ידע שללונדון הוא כבר לא יגיע. אבל עכשיו, עם חשיפת השבועות האחרונים בחייו בסרט "This Is It", התמונה שמתקבלת שונה לגמרי.
לא רק שג'קסון היה מוכן ומזומן ל-50 הופעות, הוא גם הנהיג את הצוות האדיר שסבב אותו בקור רוח, דאג לרקדנים ולזמרים, דאג לעצמו, ידע לצלול למוזיקה ולתנועות הגוף הכי עמוק שאפשר ולהדריך את הלהקה המפוארת שמאחוריו. כשהוא בן 50, רגעים ספורים לפני שחייו הסתיימו, ג'קסון יצר את אחד הפרויקטים המרשימים והמוקפדים ביותר בהיסטורית של תעשיית בידור.
קשה להסביר במילים את גודל ההשקעה של ג'קסון ושל הבמאי קני אורטגה במופע. מהרקדנים הווירטואוזים, שנבחרו בקפידה והזילו דמעה כשהבינו שהם הולכים לעבוד לצידו של ג'קסון, ועד לרובוט עצום שעשוי כולו ממסכים וממנו בוקע ג'קסון בתחילת המופע.
מופע פרטי אחרון
בחזרות שנערכו במרכז סטייפלס בלוס אנג'לס, אותו מקום בו נערך טקס האשכבה שלו זמן קצר לאחר מכן, ג'קסון מצליח להגשים את חלומו. משמח לגלות שהוא שר במדויק, ללא פלייבק וללא קשיים, ורוקד כפי שרקד בצעירותו. לפעמים הוא צולל לתוך הרגע ונותן את כל כולו, והרקדנים מצידם לא מאמינים למראה עיניהם. הם מוחאים לו כפיים וצועקים, משפשפים את עיניהם בכדי לבדוק האם ההופעה הפרטית הזו בה הם נוכחים אינה חלום. עכשיו, אחרי הצפייה בסרט, קשה לדמיין מה עבר על אותם רקדנים מסכנים ועל כל צוות המופע בכלל, כשנודע להם שמה שככל הנראה היתה התקופה המאושרת בחייהם נקטעה ברגע אחד.
מתוך הסרט. לא מחדש, ולא צריך לחדש
"This Is It", שיוצג בבתי הקולנוע במשך שבועיים בלבד, הוא אינו סרט מוזיקלי דוקומנטרי שמנסה לפצח את האישיות המורכבת של ג'קסון או לנבור בעבר שלו. יתרה מכך, הקטעים בהם ג'קסון מדבר הם מועטים ואינם מספקים מידע חדש על הזמר וסביבתו. בנוסף, אין שום התייחסות בצילומים למותו של ג'קסון. זהו סרט
שרובו מורכב מהמוזיקה ומהביצועים על הבמה, סרט שמגיע בכדי להזכיר לנו את הכישרון הבלתי שגרתי של מלך הפופ. האמת היא שלא צריך יותר מזה.
כבונוס, אנחנו גם מקבלים את החבילה עטופה בתשוקה הגדולה שהיתה לג'קסון למקצוע. בניואנסים הקטנים שלו בתקשורת מול אחרים וברצון שלו לעשות הכל מאהבה. החוויה היא שמחה, מעוררת השראה ומרגשת, אבל הסוף עצוב. בעיקר ברגע בו מרגישים כמה עצוב היה לסיים את המסע הארוך בדרך בה הסתיים ונזכרים איזה אמן נפלא הפסדנו.
