רוסים זה טוב ליהודים
"מה שנדרש ממנהיגות דתית אמיצה הוא לא הכללות גורפות העושות עוול לעולים מרוסיה, אלא שימוש בסמכויותיה כדי להפוך את הגיור הסוציולוגי לגיור הלכתי, ואת היהודים למחצה ליהודים". פרופ' אשר כהן בעקבות סערת הרב פרץ
דבריו של הרב יצחק פרץ שקשר ישירות רצח נוראי עם אנטישמיות ורדיפת יהודים ותיאורו את החבילה בכללותה כפרי הבאושים של עליית לא-יהודים - הם פרי הבאושים של הרבנות הספרדית שעברה תהליך ליטאיזציה בישראל. אלא שמשפט הפתיחה מוטעה ומכוער ורק נועד להדגמה. הוא מוטעה כי הוא עושה את מה שעשה הרב פרץ – הכללה גורפת ממקרה בודד ומזעזע ומתופעה שולית מבחינה מספרית על אוכלוסייה שלמה.
הרי דווקא מהרב פרץ היה ניתן לצפות לזהירות רבה שהרי חזקה עלינו שהוא זוכר את ההכללות המכוערות והגורפות שהיו נפוצות בחברה הישראלית בשנות ה-50 וה-60 על העלייה ממרוקו. גם אז נעשה הקישור של אוכלוסייה שלמה עם דפוסי התנהגות אלימים.
למען האמת, ובניגוד להכללה הפותחת והמוטעית, חלק ניכר מהרבנות הספרדית לא עבר תהליך ליטאיזציה. דוגמה טובה לכך הוא הרב אמסלם. לפני כמה שבועות, באומץ רב, יצא כנגד אווירת ה"ליטאליבאן" פוסלי הגיורים למפרע. הוא הבהיר שרוב מכריע מבין העולים שאינם יהודים נמצאים תחת ההגדרה ההלכתית 'זרע ישראל' ומכאן שבנוגע אליהם יש להקל. עוד הוסיף הרב אמסלם והדגיש כי עצם החיים בקרבנו, ובמיוחד מסירות הנפש המתגלה בקרב אוכלוסייה זו בשירות הצבאי הם גורמים חשובים שחייבים להילקח בחשבון במדיניות הגיור. גם לאחר שהותקף לא היסס הרב אמסלם לבקר את אותה קבוצה הלוקחת לעצמה מונופול על הגיור כאילו רק בידיהם נמצאת ההלכה הנכונה.
הגיור הסוציולוגי
את התהליך שאליו התייחס הרב אמסלם ושלגביו טען כי הוא חלק מתהליך הגיור, ניתן לתאר כגיור סוציולוגי. מדובר באוכלוסייה ההולכת ומתערה בחברה היהודית בישראל. ויש לדייק: לא סתם בחברה הישראלית האזרחית, אלא בחברה היהודית, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. קל מאוד לדבר על העולים החדשים כביכול כיוון שאז ניתן לראות בהם 'אחרים', הכינוי לו הם זוכים בלוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שככל שהזמן חולף, הולך ופוחת משקלם של העולים, האחרים, שהגיעו משם – ועולה משקלם של אלה שאת רוב גידולם וחינוכם כבר עברו כאן, שלא לדבר על אלה שנולדו כאן ממש.גם אם עוד לא הגיעו לחלקה השני של הכרזת רות, הגיורת המפורסמת ביותר, 'אלוהייך אלוהי', הרי את חלקה הראשון של ההכרזה 'עמך עמי' הם מקיימים למהדרין. במובנים רבים וחשובים דוגמת חיים בחברה היהודית, תחושת השתייכות לעם היהודי, שימוש בשפה העברית, שירות צבאי ותרומות אחרות לחברה היהודית בישראל הם מקיימים את 'עמך עמי' יותר מאלה המשתתפים במה שהרב רוזן תיאר לאחרונה כ"מירוץ החומרות הליטאי".
לפני שמחזירים אותם בהבל פה לארצות מוצאם או לארצות המוצא של הוריהם, כדאי לזכור שכל מי שמציע לאסור לחלוטין עלייה של מי שאינם יהודים על פי ההלכה, למעשה סותם את הגולל גם על עליית היהודים הפוטנציאליים. האחרונים, שאותם מוכן הרב פרץ לקבל, לא יחשבו בכלל לעלות לארץ ללא בני משפחותיהם הלא הלכתיים. מי שרוצה להבין איך היינו נראים היום מבחינה דמוגרפית רק צריך לשלוף מהנתונים כחמישה עשר אחוז מהחברה היהודית ולעשות מחדש את החשבון הדמוגרפי. הוא היה מקבל תמונה מבהילה של כאילו מדינת לאום שבפועל מתקרבת למצב של מדינה דו-לאומית.
כפי שכבר נאמר כבר בעבר וצריך להמשיך ולהיאמר, מי שמחמיר היום בהלכות גיור הוא המקל הגדול ביותר בדיני התבוללות. היהודים הסוציולוגיים הללו, יהודים לא-יהודים, או כפי שתוארו יהודים שלא כהלכה, נמצאים איתנו. כל יום שעובר הם לא רק נמצאים איתנו אלא גם חלק אינטגרלי מאיתנו. מה שלא יעשו נושאיה של ההלכה תעשה ולמעשה כבר עושה המציאות. במקום שההלכה תקבע ותשפיע על גבולות הקולקטיב היהודי, כוחות השוק הלאומיים קובעים אותם.
מה שנדרש ממנהיגות דתית אמיצה הוא לא הכללות גורפות העושות עוול לאוכלוסייה שלמה, אלא אחיזה בסמכויות שניתנו לה כדי להפוך את הגיור הסוציולוגי לגיור הלכתי, ואת היהודים למחצה ליהודים.
פרופ' אשר כהן חבר המחלקה למדעי המדינה באונ' בר-אילן, מחבר הספר "יהודים - לא יהודים"
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' אשר כהן
הרב יצחק פרץ. זהירות
צילום: לע"מ
מומלצים
