אם היא לא רוצה אותך - היא לא ממש מושלמת
יש בה כל מה שאתה רוצה והיא מצחיקה כמו שאף בחורה לא הצחיקה אותך. אבל אז, בום. הדחייה מתפוצצת לך בפנים כמו בקבוק קולה שנפל פעמיים. חבל שאי אפשר לעשות סוויץ' במוח
ברוב המקרים מושא הניחומים לא מוצא מפלט בדברים. מפני שאם ממש רוצים מישהי, או גרוע יותר, מאוהבים במישהי, קשה לבטל את כל הסיפור הכימי הזה שמתרחש בראש באמצעות היגיון בריא.
ההיגיון הבריא אומר: "נכון, אתה רוצה אותה אבל היא לא רוצה אותך". הבחורה הזו, מושלמת ככל שתהיה, בין אם זה בגלל השיחות הארוכות שאתם מנהלים או העובדה שהיא מצחיקה אותך כמו שאף בחורה אף פעם לא הצחיקה, הבחורה הזו לא באמת מושלמת, בגלל שהיא לא רוצה אותך. מה לעשות, אלמנט ה"לרצות אותך" הוא אחד המרכיבים החיוניים ביותר במערכת יחסים, אהבה וקשר בין חברים. ברגע שהאלמנט הזה חסר, אין במה להשקיע, אין על מה להתבסס ואין במה להתבוסס.
מה ששובר לך את הלב - מחשל
אף על-פי כן, זה לא פשוט. כולנו היינו רוצים להיות מסוגלים לעשות סוויץ' במוח לגבי דברים כאלה ואחרים בחיים שלנו, כמו שמדליקים את הבוילר אחרי יום מעייף וחם בחוץ: קליק, שכחתי מהבחורה, קליק, השלמתי עם החבר, קליק, החזרתי למאפיה חוב של 400 אלף יורו.
אני בספק רב אם קיימים אי-שם אנשים שיכולים לעשות סוויצ`ים כאלה, אדישים עד כמה שיהיו. ואם כן, הם צריכים ללכת להסתכלות. האבולוציה/אלוהים עשו את ההומו סאפיינס יצור עם תודעה ועוד כל מיני תכונות מועילות, שמביאות הרבה דברים טובים, כמו רגשות ומצפון, אבל גם לבבות שבורים.
אפילו עם חסרונו של המתג המגניב, אני בדעה שההיגיון תמיד מנצח, לא משנה מה. היגיון בריא שהולך יחד עם מחשבה צלולה ונפש חזקה ומחושלת. אנחנו יכולים לשקר לעצמנו שאין לנו כזו, או להגיד שאין נפש, אבל אתם יודעים למה אני מתכוון. למעשה, אנשים שחוו אכזבות וספגו המון דחיות בחיים שלהם, אפילו אם הם צעירים למדי, בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם, יכולים להיות בעלי נפש מאוד חזקה, דווקא ובגלל כל ה"צורעס" בהן החיים הטבילו אותם. הם כבר מחושלים, בעוד שלאותם "מצליחנים" שאף פעם לא עצרו באמת לחשוב על הדברים האלה מספיקה דחייה אחת כדי להישבר.
יש הרבה קלישאות בעניין אהבה נכזבת: דגים בים, סירים ומכסים וכל המטאפורות שמזכירות את שנות ה-60. רובן גם מגיעות, שוב, ממקום של היגיון. אם יש מספר מוגדר מסוים של נקבות בסביבות הגיל שלך באוכלוסיה בארץ בה אתה מתגורר, סביר להניח שאי-שם נמצאת עוד אחת עם פוטנציאל גלום להיות נסיכת החלומות שלך, או לפחות לשחק איתך נינטנדו עם חלב ועוגיות שוקולד צ`יפס למשך תקופה מסוימת בחיים.
לשקשק את המילקשייק בבקרים קודרים
עדיין קשה להפנים את זה. הנטייה הטבעית הרבה פעמים היא להסתכל למעלה אל השמיים בתסכול ולנסות להבין למה, למה לעזאזל הבחורה הזו לא רוצה אותך? יש בה הכל, כל מה שאתה רוצה במצבך הנוכחי בחיים. כל-כך הרבה זמן חיכית, אמרו לך שזה יבוא בלי שתשים לב וזה באמת קרה, הכל מתקתק כמו שעון הקוקייה בפראג, אתה מתעורר עם חיוך, יש קצת פרפרים בבטן וזה נחמד. פתאום העולם מקבל אור קצת יותר חיובי ושמח.
ולמרות כל זה, היא לא רוצה אותך. היית בטוח שקיימים סיכויים טובים שהיא תרצה ואז, בום. הדחייה מתפוצצת לך בפנים כמו בקבוק קולה מלא שנפל פעמיים על הרצפה, בפתיחת פקק נחושה.
תשובות אף פעם לא תקבל. הזמן יעבור, יעשה את שלו, הפוטנציאל יתבזבז, כמו שהוא תמיד מתבזבז, היא תפגוש אחריך כמובן את הבחור "הכי מדהים בעולם" עליו תיאלץ לשמוע, בהנחה שתישארו בקשר. ואתה תמשיך לשקשק את המילקשייק של יטבתה בבקרים מורבידיים, חושב כמה קלושים הסיכויים שתכיר שכפול שלה.
אבל למרות הכל, ההיגיון ינצח, בסופו של דבר הוא חייב לנצח.
