מצאתי את המפסק בליבי שיכבה את אהבתי אליך
ויתרת עליי אינספור פעמים. אני לא מאשימה רק אותך - הרי ברור שלטנגו צריך שניים, ואני הרי הייתי שותפה בריקוד הדמים הזה. זרמתי איתך ועם כל הבולשיט מסביב
ארבע שנים אני רצה במעגלים, מנסה לגרום לאיזה טמבל עם בעיות רגשיות להתאהב בי. סגרתי את עצמי במעגל חברתי מסוים. אנשים הולכים, אנשים באים - אבל הלב של המעגל לא משתנה. גם עכשיו, כשאני מרימה קצת את הראש מהמחשב פה בעבודה, התמונה שלך תלויה כאן מול עיניי. אין ספק, במעגל החברתי בו שנינו נמצאים אתה הכוכב.
אין לו כוחות. חשבתי שיש לי, אבל נשברתי. הסיפורים עליך, שפשוט לא נגמרים כבר, מכאיבים לי באוזניים. נמאס לי ממך. נמאס לי מעצמי. ארבע שנים שאני רצה במעגלים סביב הזנב של אלוהים-יודע-מי ולא זזה מילימטר.
כל כך הרבה פעמים נפלתי. כל כך הרבה פעמים חשבתי שאולי בכל זאת משהו אצלך השתנה. היית הכי מדהים בעולם, ובכל פעם מחדש התבדיתי. 24 שעות של שיכרון חושים - זה המקסימום שאתה כנראה מסוגל להציע לי. או בכלל.
תמיד היית נעלם, וחוזר כשיש לי מישהו
אז אני עוזבת. עוזבת לדרום. אני יודעת שגם לשם אתה תבוא. לא כדי שבאמת נהיה ביחד חלילה. אתה תבוא אחריי לשם רק בשביל לוודא שאף אחד אחר לא ייקח ממך את המעריצה הנאמנה שלך בארבע השנים האחרונות.
תמיד היית נעלם, וחוזר כשיש לי מישהו, פוחד שאני אהיה בטעות מאושרת, חושש מהרגע הזה שאולי אשכח אותך.
עד עכשיו, באמת שלא היתה לך סיבה לדאגה. לא הייתי מסוגלת לשכוח. הייתי עיוורת. מאוהבת. אולי אפילו קצת אובססיבית, אם להיות כנה. אהבתי אותך כל כך, אבל בהיעדר פידבק אמיתי ממך - האהבה פשוט התפזרה לה.
לא היית מוכן להיות שם כדי לתת לי לאהוב, אבל בכל זאת נשארת תמיד בסביבה. מחזיק אותי על אש קטנה, למרות שלא היית באמת צריך. הייתי כנראה מספיק מזוכיסטית כדי לשמור בעצמי על האש בטמפרטורה גבוהה. אבל עכשיו אין לי כבר כוחות. עברתי כבר את שלב הכוויות. נשרפתי לחלוטין.
ויתרת עליי אינספור פעמים. אני לא מאשימה רק אותך - הרי ברור שלטנגו צריך שניים. ואני הרי הייתי שותפה בריקוד הדמים הזה. זרמתי איתך ועם כל הבולשיט מסביב. כולם כבר מכירים את הסיפור שלנו. אבל לא נשארה לי כאן אף ברירה אחרת.
כבה את האש שלך ותשחרר
אל תבוא אחריי. אל תגיד לי מזל טוב על הלימודים. אל תקנה לי מתנה ליומולדת. אל תתקשר כדי לשאול סתם מה קורה. אל תשלח לי הודעות עם מספרים באמצע הלילה. עזוב אותי. כבה את האש שלך ותשחרר.
הייתי שלך כל כך הרבה זמן ולא ידעת איך להתמודד. עכשיו תצטרך להתמודד עם משהו חדש. עם מצב חדש בחיים שלך בו אני לא בסביבה כדי למחוא לך כפיים אחרי כל מילה שאתה אומר.
תתמודד עם זה שאני כבר לא סולחת. התבגרתי. סוף סוף מצאתי את המפסק אצלי בלב שיכבה את האהבה שלי אליך. אם במקרה תגלה פתאום שאחרי לכתי מצאת את המפסק שידליק אצלך את האהבה - אז עשה לעצמך טובה, ותר על זה. אל תשתמש בו. אני כבר הלכתי, ואחריי המבול.
- מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על אהבה נכזבת ועל
פרידה
לפנייה לכתב/ת 
