שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האח הגדול: שימוש נרחב בסעיף עוקף ביהמ"ש
    מנתוני המשטרה לכנסת, עולה כי הוגשו מעל ל-9,000 בקשות מידע מחברות תקשורת על אזרחים בשנה אחת. לשכת עורכי הדין: "היקף הצווים הופך את בית המשפט לחותמת גומי"

    הבוקר (ג') דנו שופטי בית המשפט העליון בהרכב מורחב (שבעה שופטים), בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, מועצת העיתונות ולשכת עורכי הדין כנגד סעיפים בחוק נתוני תקשורת, החוק שזכה לכינוי "חוק האח הגדול".

     

    החוק שהתקבל לפני כשנתיים וכבר נכנס לתוקף בשנה שעברה, מקל על המשטרה בקבלת נתוני תקשורת אישיים על אזרחים, בהם מספרי הטלפון שלהם, ומספרי ברזל של מכשירים (גם מספרים חסויים), יעדי שיחות, ונתוני מיקום על פי איכון אנטנות, וכתובות IP מספקיות האינטרנט.

     

     

    במקרים מסויימים המשטרה יכולה לקבל את הנתונים עם צו של שופט שלום, או ללא צו, באישור של קצין משטרה בדרגת סגן ניצב (לפי סעיף 4 לחוק). כמו כן המשטרה יכולה להקים מאגר עם חלק מהנתונים הללו - על מנת שתהיה לה גישה מיידית אליהם. המשטרה עד כה לא פירטה את אופני השימוש וההגנה על המאגר הרגיש, על אף תהיות של חברי כנסת בנושא.

     

    על מה העתירה?

    חשוב לציין כי העתירות שהוגשו לבג"צ, לא מבקשות לבטל את החוק - אלא רק לשנות בו סעיפים. האגודה לזכויות האזרח טוענת כי הוא פוגע בזכות לפרטיות - שכן מאפשר מעקב על פעולות המתבצעות בטלפון ובמחשב האישי, שהחוק אינו מידתי, וכי העברת מאגר טלפונים חסויים לרשויות החקיקה אינה חוקתית. האגודה גם מבקשת מבג"צ להחיל את החוק רק על עבירות מסוג "פשע", ולא גם על עבירות מסוג עוון, שהן עבירות קלות (ולצורך הענין נפוצות יותר).

     

    עוד מודאגת האגודה, כמו גם מועצת העיתונות ולשכת עורכי הדין שהצטרפו לעתירה, מהעובדה שהחוק פוגע בחיסיון המקצועי הנדרש מבעלי מקצוע רגיש (עורכי דין, כוהני דת, פסיכולוגים ועיתונאים). 

     

    נכון להיום, נוהלי המשטרה הפנימיים (שאינם חלק מהחוק ונתונים לשינוי על ידי המשטרה), אינם מפרטים נוהל מדוקדק לטיפול בקבלת נתוני תקשורת הנוגעים לבעלי חיסיון, אלא משאירים זאת לשיקול דעתו של הקצין האחראי. זאת, למעט עיתונאים, שחוץ ממקרים בהם הם עצמם חשודים בביצוע העבירה או קורבנותיה - נאסר על שוטרים לקבל נתוני תקשורת על מעשיהם,

     

    זאת מתוך כוונה לא לפגוע בחיסיון מקורות של עיתונאי - שמלבד היותה חובה אתית ואבן יסוד בעבודת העיתונות, היא חיונית לביצוע תפקידה בדמוקרטיה.

     

    המשטרה עוקפת את בתי המשפט?

    עו"ד דורי ספיבק מהאגודה לזכויות האזרח, טען כי כמות הבקשות שהוגשו, היא גבוהה ביותר, וכי בחצי שנה האחרונה הייתה עליה מאסיבית בבקשות לנתונים אישיים שהוגשו בידי המשטרה.  

     

    עו"ד דן חי טען אף הוא כנגד כמות הבקשות העצומה שמגישה המשטרה לאישורם של בתי המשפט, וכי היקף הצווים הופך את בית המשפט לחותמת גומי. "הכמות מעיבה על איכות עבודתו של השופט", אמר חי.

     

    עוד התלונן דן חי בפני בית המשפט, כי המשטרה עושה שימוש נרחב בסעיף 4, המאפשר לה לקבל מידע ללא צו שופט. "מה שאותי מטריד, הוא היחס בין צווים דחופים ללא דחופים (כאלה המאושרים ומבוקרים בידי שופט - נ.ל.), ומדובר בשימוש שהוא עוקף בתי משפט". נציג פלאפון, אגב, שנכח בדיון חיזק את דבריו - לפיו, 42% מהבקשות שהוגשו השנה לחברת הסלולר - היו בקשות דחופות, ללא אישור שופט. המשטרה מצדה טענה כי הנתונים אינם נכונים.

     

    ומה עם בעלי חיסיון?

    "אנחנו רואים שאין הבדל בין בעלי חיסיון לבין אזרחים אחרים. לבעלי חיסיון אין כמעט יחס שונה, כשבאים להוציא צו דחוף", טען עו"ד חי.

     

    גם עו"ד ארנה לין, המייצגת את מועצת העיתונות, טענה כנגד אותו הסעיף, סעיף 4: "דו"ח השימוש של המשטרה, מראה כי יש שימוש תכוף, וזה מנוגד לסעיף 14 בחוק", אמרה לין. "הדו"ח לא מגלה באיזה מקרים פנו בנושא של עיתונאי. אנחנו לא יודעים מתוך 2,031 מקרים שלפיהם הופעל סעיף 4. אנחנו לא יודעים אם היו שם עשרה, חמישים או אפילו עיתונאי אחד", דרשה לין.

     

     "המצב דהיום מראה שאין בקרה, לא של הכנסת, עד היום לא ברור מה הכנסת עשתה עם הדו"ח. נוהל פנימי של המשטרה אין עליו שום בקרה, הכנסת

    לא מקבלת נתונים לפי חוק ולא מבצעת בקרה. ולעומת זאת, יש גידול משמעותי לפי סעיף 4 שלא שוזפת אותם עינו של בית המשפט. כל הנסיבות מצטרפות לידי כך שיש פגיעה חריפה מאוד בפגיעה במקצועם של עורכי דין ועיתונאים..." טוענת לין.

        

    קצת מספרים: מה עשתה איתו המשטרה?

    מאז, נאספו מספרים קצת יותר מדוייקים, אותם ניתן ללמוד מהדו"ח השנתי על שימוש באמצעי החקירה השנוי במחלוקת הזה, אותו חייב להגיש השר לביטחון פנים לוועדת חוק, חוקה ומשפט:

     

    • 9,603 בקשות הוגשו שזכו לאישור שופט
    • 1,513 בקשות דחופות (שלא באישור שופט) לצורך הצלת חיי אדם
    • 518 בקשות שלא באישור שופט - לצורך גילוי עבירה מסוג פשע
    • 2,769 בקשות הקשורות לעבירות רכוש
    • 3,177 לחקירת עבירות אלימות ופגיעות גוף

     

    2,600 מן הבקשות נגעו לנתונים מן ה-24 שעות האחרונות טרם הבקשה, והנתון המעניין אך המטריד הוא, שהוגשו 1,835 לחקר עבירות על "הסדר הציבורי" או "הסדר החברתי". 274 מן הבקשות נגעו להתנהלותם של חשודים בעתיד.

     

    האגודה לזכויות האזרח טוענת שרשויות חקירה נוספות, רשות המסים והמשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) טרם דיווחו לוועדת חוק, חוקה ומשפט על היקף השימוש שעשו בחוק נתוני תקשורת, על אף שהחוק דורש זאת מהן.

     

    בית הדין הגבוה לצדק יכריע בעתירה במועד אחר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בית המשפט העליון. דן בחוק נתוני תקשורת
    צילום: יהונתן צור
    מומלצים