לשכת עורכי הדין בישראל עתרה לבג"צ בבקשה לבטל חלקים מחוק נתוני תקשורת. החוק (PDF)
שהתקבל בחודש דצמבר
ונכנס לתוקף בחודש יוני, הוא למעשה תיקון של סדר הדין הפלילי, שמקנה למשטרה יכולות לקבל נתונים טכניים של תקשורת טלפוניה ואינטרנט – כגון יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים (IMEI), נתוני איכון על פי אנטנות סלולריות וכן גם כתובות IP.
החוק, שנועד לעזור למשטרה להילחם בפשע ביתר קלות באמצעות קבלת הנתונים הללו, מגדיר שלוש דרכים בהן תוכל המשטרה לקבל את הנתונים: דרך צו שופט שלום, במקרים דחופים ישירות על ידי קצין בדרגת סגן ניצב, ודרך מאגר נתונים שיועבר לרשות המשטרה.
סעיף 4 של החוק מתיר למשטרה לקבל נתונים על אדם ממאגר של חברת תקשורת, בלא צו בית משפט, אלא באישור קצין משטרה בלבד ותחת מגבלות מסויימות. זאת במקרים של מניעת פשע, גילוי של מבצע פשע או הצלת חיי אדם.
העתירה של לשכת עורכי הדין, שהוגשה באמצעות דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, מבקשת צו ביניים המורה לבטל את תחולתו של סעיף זה, כאשר מדובר בעורכי דין שיצר קשר עם לקוחות שלו, וזאת על מנת לשמור על חסיון. באותו אופן מבקשים בעתירה להתייחס כך לכל "בעל מקצוע" המוגדר בחוק ויש לו חסינות. הלשכה מבקשת שהצו יינתן עד להכרעה הסופית בעתירה.
יש לציין כי בסעיף 3 של החוק, המתיר מתן צו על ידי שופט לקבלת נתוני תקשורת, ישנו סייג הקובע כי במקרים בהם מדובר ב"בעל מקצוע",לא יינתן הצו, אלא אם בעל המקצוע חשוד אף הוא בעבירה.
"קבלתו של הסעיף בשלב ההסתייגות", נכתב בעתירה, "מסבירה את הלקונה שקיימת בשאלת מעמדם של בעלי החיסיון במסגרת סעיף 4 לחוק, בכל הקשור לסמכות המשטרה להוציא צו לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים ללא צו בית-משפט ולמשך 24 שעות".
על פי העתירה "החוק חסר מנגנוני פיקוח ובקרה מספקים, תחולתו כמו גם הסמכויות המוקנות בו נרחבות מדי. עמימותו והיותו בלתי מוגבל במקרי חירום פותחים פתח לניצול לרעה ולשימוש בלתי מבוקר בנתוניהם הפרטיים של האזרחים ובכלל. על מנת לעמוד בדרישת המידתיות החוקתית, קיים הכרח לתקן את הפגמים בו"
כמו כן, העותרים טוענים כי החוק נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וזאת משום שישנה קשת רחבה של מקרים בהם ניתן לקבל נתונים על אודות אנשים, והדבר פוגע באופן חמור בפרטיות.
עוד מבקשים בעתירה שהמדינה תשיב מדוע לא תבוטל תחולתו הגורפת של חוק נתוני תקשורת על עבירות מסוג עוון, ותוגבל הפעלת הסמכויות השונות לפיו לעבירות מסוג פשע בלבד (בדרגה גבוהה יותר) או לעבירות מסוג עוון, אשר למרות סיווגן כ"עוון" יש הצדקה מיוחדת להתיר את השימוש בנתוני תקשורת היחס אליהן.
כמו כן, מבקשים העותרים להסדיר בחוק פסילה של ראיות נתוני תקשורת שהושגו לא כדין, וכן לתקן את החוק ולקבוע שראיה שהושגה באמצעות שוטר ללא צו בית משפט תצריך אישור של בית משפט בדיעבד, לפני שתאושר כראיה.
בחודש אפריל הגישה האגודה לזכויות האזרח אף היא עתירה כנגד החוק,
וביקשה היא לתקן חלקים ממנו ולהגביל את היכולות והסמכויות הניתנות למשטרה. בלשכת עורכי הדין אומרים כי אין הם מצפים שהאגודה תעבוד עבורה, ולכן מוגשת העתירה הנפרדת. מאז שהוגשה העתירה נכנס החוק לתוקף, ונידון בוועדת החוקה של הכנסת.
במסגרת הדיונים בכנסת על התקנות של החוק, חשפה חברת סלקום
מסמך לפיו, לטענת נציג החברה, המשטרה ביקשה לקבל לידיה נתונים שאינם מוגדרים בחוק. יו"ר הוועדה חבר הכנסת מנחם בן ששון, וחבר הכנסת דוד רותם הביעו ביקורת על החריגה מהוראות החוק. נציגי המשטרה בדיון אמרו אז כי הטעות נובעת ממינוחים טכנולוגיים שונים בין המשטרה לבין חברות הסלולר וכי העניין יתוקן.
בעקבות ההתפתחויות האחרונות, האגודה הגישה בשבוע שעבר תיקונים לעתירתה, והדיון בה נקבע לשבעה בדצמבר, בהרכב של שבעה שופטים.
