שתף קטע נבחר

 

אושר בחוק: סמכויות מעקב אחרי סלולרי ואינטרנט

לאחר קריאה ושניה ושלישית בכנסת, התקבל הערב (ב') התיקון לסדר הדין הפלילי המאפשר למשטרה לקבל פרטים כמו מיקום סלולרי ותקשורת אינטרנט של אזרחים מחברות התקשורת. ההצעה עברה ברוב של 35 תומכים מול 5 מתנגדים

חוק נתוני תקשורת התקבל היום (ב') בקריאה שניה ושלישית בכנסת ברוב של 35 תומכים מול חמישה מתנגדים. החוק, הוא למעשה תיקון של סדר הדין הפלילי, כאשר החוק מקנה למשטרה יכולות להילחם בפשיעה ביתר יעילות, על ידי קבלת נתונים טכניים של תקשורת טלפוניה ואינטרנט – כגון יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים, נתוני איכון וכן גם כתובות IP. החוק עבר גלגולים ודיונים רבים

טרם שהתקבל הערב במליאה. ההסתייגות היחידה שנתקבלה, היא לגבי החיסיון של בעלי מקצועות רגישים כמו עורכי דין, רופאים וכוהני דת.

 

הגנה לבעלי חיסיון מקצועי

החוק מגדיר שלוש דרכים בהן תוכל המשטרה לקבל את הנתונים: דרך צו שופט, במקרים דחופים ישירות על ידי קצין בדרגת סגן ניצב, ודרך מאגר נתונים שיועבר לרשות המשטרה. עיקר הוויכוח על החוק היה על שתי הדרכים האחרונות.

 

הדרך הראשונה, שאמורה להיות דרך המלך לקבלת הנתונים, היא באמצעות צווים של בית משפט שלום. אמצעי פיקוח שאמור להקשות על המשטרה הוא הגשת שורה ארוכה של מסמכים לעיונו של השופט המאשר, לרבות האם המנוי הוא בעל חיסיון מקצועי (פסיכולוג, עורך דין, רופא או כהן דת) והיסטוריה של בקשות קודמות. התסייגות זו נתקבלה, והמשטרה תצטרך לציין בבקשות לבית המשפט האם החשוד בעבירה הוא בעל חיסיון שכזה, ועל השופט להשתכנע ולהחליט האם צריך לפגוע בחיסיון לשם החקירה. ח"כ גדעון סער ציין, בפני ynet, כי ההגנה קיימת גם לעיתונאים - מכוח "הלכה פסוקה" (הלכת ציטרין - נ.ל.)

 

הדרך השנייה, אשר קשורה לעבירות מסוג "פשע" או "עוון", מוקנית לקצינים בדרגת סגן ניצב לקבל את הנתונים ללא דיחוי – לשם הצלת חיי אדם, למניעה או גילוי של מבצע העבירה (כלומר גם אם הפשע כבר בוצע). בקשות אלה אמורות להיות מתועדות ולהימסר אחת לשלושה חודשים לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה.  

 

הדרך השלישית, ומרובת המחלוקת ביותר, היא מאגר המידע. קצין משטרה שהוסמך על ידי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, רשאי כעת לדרוש נתונים מחברות התקשורת הכוללים נתוני זיהוי של מנוי ומספר מזהה של מכשיר טלפון (IMEI) או "רכיב מרכיביהם" – כלומר גם פרטים מזהים של כרטיס SIM, אשר עשוי להיות כלי שיאפשר להתחקות גם אחרי שיחות, כמו גם נתוני אנטנות סלולריות ומיקומן.

 

"חוק פולשני וגורף"

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, אשר קידם את הצעת החוק, הסביר במליאת הכנסת טרם ההצבעה: "מדובר בחוק מידתי שמאפשר למשטרה לבצע את המוטל עליה, לנו – חברי הכנסת לפקח עליה – ולאזרחי ישראל להיות רגועים כי משגיחים מפני כל צר ואויב. ועדת החוקה הקדישה להצעה 11 דיונים ארוכים וממצים בהם השתתפו נציגים רבים ממשרדי הממשלה, הצבא, חברות התקשורת, ארגוני זכויות ומומחים, ובמהלך דיוניה ההצעה עברה שינויים ותיקונים רבים שתכליתם מציאת איזון ראוי יותר בין הרצון לאפשר לרשויות החקירה להגן על שלום הציבור על ידי חקירה וסיכול של עבירות, ובין

הרצון להגן על זכויות היסוד של האזרח ובפרט – הזכות החוקתית לפרטיות".

 

חבר הכנסת ראובן ריבלין (ליכוד), שהיה ממתנגדי החוק, דווקא תמך בהרחבת סמכות המשטרה לקבל גישה לנתונים גם כדי לחקור עבירות מסוג "עוון", שנחשבות לפחותות (עד חצי שנת מאסר). חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) קראה לעמיתיה שלא לתמוך בחוק "פולשני, גורף ושאינו מבטא את האיזון הראוי בין הצרכים של המטרה ופגיעה בלתי מידתית בזכויות האזרח. על הכנסת לשמור על זכויות האזרח ולא להוות חותמת גומי".  עוד אמרה גלאון לאחר ההצבעה: "יש לתת למשטרה כלים להאבק בפשיעה אך לא ייתכן שהכלים יהיו גורפים ומפירי זכויות אדם".

 

השר לבטחון פנים אבי דיכטר בירך על קבלת החוק. לדבריו, "המרדף אחרי מחבלים כמוהו כמרדף אחרי עבריינים ופושעים. כפי שיש לשב"כ את הכלי הזה שסייע במרדף אחרי מחבלים, למשטרה יהיה עכשיו כלי אפקטיבי ומתקדם שיקפיץ אותה מודיעינית מכל הבחינות במאבק ובמרדף אחרי פושעים, משפחות הפשע והפשיעה הכבדה. החוק הזה גם יסייע להצלת חיים, וייתן למשטרה כלי לחיזוק יכולותיה".  

 

השתתפו בהכנת הידיעה: ניב ליליאן, אמנון מרנדה, אהוד קינן

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
יותר כוח למשטרה. המחשה
צילום: אלכס קולומויסקי
"מדובר בחוק מידתי". בן ששון
צילום: דודי ועקנין
"חוק פולשני וגורף". גלאון
צילום: גיל יוחנן
מומלצים