בישראל מעריכים: לא ייצא הסכם מחייב מקופנהגן

עיני העולם נשואות צפונה לקופנהגן הקפואה, האם משם תצא הבשורה על פתרון למשבר ההתחממות הגלובלית? אנשי המקצוע מקפידים לשדר אופטימיות, אך מאחורי הקלעים קיימות דווקא הערכות פסימיות באשר לסיכויים להגיע להסכם מחייב שיילחם בהרגלי פליטות גזי החממה של המדינות השונות. 

הערכות כאלה נשמעות גם בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. לקראת יציאת המשלחת הישראלית לדיונים קיים המשרד להגנת הסביבה מפגש בו הוצגו לוחות הזמנים והפרטים הטכניים השונים, אך גם שורת המכשולים הגדולים העומדים בדרך להסכם.

• ועידת האקלים בקופנהגן: סיקור מלא > לחצו כאן
  

המחלוקות רבות ועמוקות מדי

"ככל הנראה לא יושג הסכם בינלאומי מחייב בקופנהגן והציפייה היא שתגובש החלטה פוליטית מחייבת ולא החלטה שתחייב את המדינות מבחינה משפטית", אמר מנכ"ל המשרד, ד"ר יוסי ענבר. לדבריו, ההערכות הן שבמהלך שנת 2010 יתקיים סבב דיונים רחב נוסף שיבקש לתרגם את ההסכם הפוליטי שיושג בקופנהגן להסכם משפטי ומחייב, שניתן באמצעותו לאלץ מדינות לפעול להפחתת הפליטות. 

נאומי הפתיחה בוועידה (צילום: AFP)

באחת המחלוקות העמודות ביותר ניצבות משני צידי המתרס שתי המדינות שפולטות הכי הרבה גזי חממה לאטמוספירה. ארצות הברית, שאינה חתומה על אמנת קיוטו למאבק בשינוי האקלים, וסין, שאינה מחוייבת להפחית גזי חממה מכוח האמנה, משום שהיא מדינה מתפתחת. הראשונה טענה במשך שנים כי גם סין ומדינות דומות דוגמת הודו וברזיל, צריכות להפחית פליטות. סין טענה כי האחריות למצב הנוכחי רובצת לפתחן של המדינות העשירות, והן צריכות להיות הראשונות לשלם על כך.

"אם רוצים לתמצת את המחלוקת המרכזית הקיימת כיום בעולם בנושא, אפשר לומר שהמדינות המתפתחות אומרות למדינות המערב המפותחות: 'ב-150 השנים האחרונות אתם צמחתם וזיהמתם. עכשיו תורנו'", אמר ענבר.

אך לא רק המחלוקת בין המדינות העשירות לעניות מפריעות לחתירה להסכם; שורת המחלוקות האינסופית מורגשת בכל סוגיה אפשרית. כך למשל אין תמימות דעים בשאלה בכמה מעלות לכל היותר ניתן "לחמם" את כדור הארץ? או למשל בשאלה באיזו שנה תגיע האנושות לשיא פליטות גזי החממה?

ישנן גם מחלוקות כלכליות עמוקות, כמו למשל סביב ההקלות הכלכליות מרחיקות הלכת אותן מבקשות המדינות המתפתחות לקבל בתמורה למאמץ מצידן למתן את הגידול בפליטות גזי החממה. "כמות המחלוקות היא עצומה. באתר הוועידה בלבד ישנו מסמך באורך 200 עמודים המפרט את הבעיות השונות וניתן להתרשם שהפערים בין המשתפים בוועידה הם גדולים מאוד", הסבירה שולי נזר, מאגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה.

מפגינים מחוץ לאולם הוועידה בקופנהגן (צילום: רויטרס)

סוגיה משפטית שעשויה להשפיע דרמטית על הדיונים היא באשר להגדרה של קבוצת המדינות המתפתחות, שלפי שעה זוכות להקלות והנחות בתחום פליטת גזי החממה. "(עדיין חלוקים בשאלות) מי מגדיר מהי מדינה מתפתחת? על פי אלו מדדים? ומי מגדיר האם מדינה עברה מקטגוריה אחת לשניה?", הסבירה נזר.

עד היום נהנו קבוצה גדולה של מדינות מהגדרות אלו, בהם גם מדינות כמו סין וגם ישראל, האם ניתן לדון מחדש בהגדרות? "אם זה תלוי בסין ובעשרות מדינות אחרות בקטגוריה הזו - התשובה לכך שלילית. הן מסרבות בכל תוקף לפתוח מחדש את ההגדרות ולכן נראה כי גם בנושא זה לא יושג שינוי", סיכמה נזר. 

וקיימות גם מחלוקות פנימיות, כמו המחלוקת הפוליטית האמריקנית שמונעת מנשיא ארה"ב ברק אובמה להגיע לוועידה עם חוק שאפתני להפחתת פליטות. החוק נתקל בהתנגדות בסנאט, והוא נאלץ להצהיר כי ארה"ב תפחית את הפליטות בשיעור צנוע של 17 אחוז - הרבה פחות מההצהרות השאפתניות שהשמיע הנשיא בעבר.

גם בישראל עדיין מתווכחים

גם בישראל המחלוקות הפנימיות מונעדות גיבוש של מדיניות ברורה ורשמית, עם יעדי הפחתת פליטות ולוחות זמנים. ראשית, משום שטרם גובשה תוכנית לאומית להפחתת פליטות - ומבקר המדינה מותח על כך ביקורת חריפה - וגם משום שמעולם לא נערך דיון ממשלתי מקיף בנושא.

הבסיס המקצועי לתוכנית הלאומית הונח רק לאחרונה על ידי המשרד להגנת הסביבה, בדו"ח של חברת הייעוץ מקינזי. הדו"ח קובע שלא תהיה הפחתה בפליטות אלא רק האטה בגידול בהיקף הפליטות. השר ארדן, שהזמין את הדו"ח, אימץ אותו כעמדה הרשמית של משרדו, וביקש שהוא יהיה גם העמדה הרשמית של ישראל בוועידה.

ילדים ירוקים מתנה ירוקה טיפוח אורגני משלוחים אורגניים תיירות אקולוגית גינה אורגנית

הצטרף לאינדקס האינדקס המלא

אך עד כה, כאמור, הממשלה לא דנה בממצאים. יתרה מזאת, משרדי ממשלה אחדים, ובראשם משרד התשתיות, מתנגדים לדו"ח מקינזי. גם ארגוני הסביבה מתנגדים למסקנות הדו"ח. לשיטתם המדיניות הישראלית להפחתת פליטות גזי חממה יכולה לכלול גם שינויים מרחיקי לכת במשק האנרגיה ובהרגלי החיים של הישראלים. ימים ספורים לפני שהמשלחת הישראלית ממריאים לדנמרק, נראה  כי גם אם יצליחו להתגבר על המחלוקות בישראל, היציאה לקופנהגן היא רק תחילת הדרך.