שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המבקר: ישראל נכשלה בהפחתת גזי החממה
    ערב וועידת האקלים בקופנהגן, בעוד שמדינות העולם עסוקות במאבק בהתחממות כדור הארץ, מבקר המדינה מגלה שישראל לא עשתה הרבה בנושא. המשרד להגנת הסביבה שוקד כבר עשור, אך תוכנית להפחתת גזי חממה אין. אנרגיה מתחדשת? יש בעיקר תוכניות. ניטור פליטות? אין כוח אדם מקצועי, והתחנות מקולקלות. המשרד להגנת הסביבה: הכנו תשתית ומדיניות אך משרדי הממשלה האחרים לא מקבלים את עמדתנו

    יממה לפני פתיחת ועידת האקלים בקופנהגן מגלה מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, כי בנושא שמעסיק את העולם בשנים האחרונות - התמודדות עם התחממות כדור הארץ - ישראל לא עשתה הרבה.

     

    בדו"ח מיוחד שפורסם היום (א'), מצא המבקר כי המשרד להגנת הסביבה פועל כבר עשור לגיבוש תוכנית לאומית להפחתת פליטות, אך עד כה טרם הצליח לעשות זאת. השירות המטאורולוגי בישראל מתקשה בניטור השינויים האקלימיים בהיעדר כוח אדם ומיחשוב מתאים, ומי שמנטר את גזי החממה היא בכלל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעושה זאת מבלי לפרסם נתונים על גופים פרטיים - כמו בתי הזיקוק למשל. 

     

    השבוע צפוי המבקר להגיש את הדו"ח המיוחד לכנסת ולראש הממשלה, בנימין נתניהו. הדו"ח הוא ביקורת ראשונה מסוגה, שנערכה בשיתוף עם עוד 10 מדינות המיוצגות בארגון האירופי של מוסדות מבקרי המדינה (EUROSAI). להורדת הדו"ח המלא - לחצו כאן

     

    עשר שנים - ואין תוכנית לאומית להפחתת פליטות

    מבדיקת המבקר עולה כי כבר בשנת 1996 החליטה ממשלת ישראל על הצטרפותה לאמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינויי אקלים, ועל הקמת ועדה בין-משרדית שתגבש מדיניות להפחתת פליטת גזי חממה. מי שעמד בראש הוועדה וריכז את הטיפול בעניין היה המשרד להגנת הסביבה, שקיבל הערכות מומחים בדבר האמצעים הדרושים להפחתת פליטת גזי החממה בישראל.

     

    עוד בנושא הפחתת פליטות בישראל:

     

    למרות זאת, ולמרות החלטות הממשלה בנושא, לא גיבש המשרד יעדי הפחתה עבור ישראל ואף לא גיבש צעדי פעולה בנושא. למעשה, מבדיקת המבקר עולה כי פעילות הוועדה הבין-משרדית נפסקה בשנת 2004 מבלי שהגישה מסקנות לאישור הממשלה.

     

    "העובדה שכמעט עשור לאחר מכן לא השלים (המשרד) את תהליך גיבוש התשתית המקצועית הנדרשת לו להכנת תוכנית פעולה לאומית מלמדת שהתכנון והניהול של התהליך היו בלתי-אפקטיביים", כותב המבקר.

     

    אנרגיה ירוקה: יש תוכניות, אין ביצועים 

    הפחתת גזי חממה קשורה באופן הדוק למשק האנרגיה והחשמל, שבתחום אחריותו של משרד התשתיות. המבקר מצא שמשרד התשתיות אמנם הציב יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות "ירוקות" (אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח בעיקר) במקום הפקת חשמל מפחם - אולם יעדים אלה לא הושגו ברובם.  

     

    אחד המסלולים בהם יכולה היתה ישראל להערך לצימצום את פליטות גזי החממה הוא תוכנית האב למשק החשמל. תוכנית זו גובשה על ידי משרד התשתיות עוד בשנת 2007 על מנת לתת מענה לשנים 2007-2030. בתוכנית אמנם נקבע יעד של "הקטנת פליטת גזי חממה לנפש בטווח הארוך", אך המבקר כותב כי זו הצהרה בלבד שלא היתה מגובה בכלים אסטרטגיים לפעולה.

     

    במשרד התשתיות אומרים כי תוכנית האב למשק האנרגיה נמצאת עדיין במצב של טיוטה לדיון. "בכוונת המשרד לעדכן תוכנית אב למשק האנרגיה ולהתאים אותה להתפתחויות האחרונות".

     

    מדוע אין מודלים לחיזוי האקלים? חסר מחשב

    הפחתת גזי חממה נועדה להתמודד עם שינוי האקלים, אך המבקר מצא כי הגוף שאמון על ניטור, תצפיות והערכות בתחום האקלים אינו ערוך גם הוא לנושא. המבקר מצא כי השירות המטאורולוגי חסר כוח אדם מקצועי, וגם מתקשה בתחזוקת רשת התחנות המטאורולוגיות. נתונים היסטוריים שהוקלדו למאגר לא עברו בקרה יסודית ונמצאו ליקויים נוספים בפעולות הניטור.

     

    השירות המטאורולוגי אמנם משתתף בפעילות של גופים בינלאומיים ואזוריים בתחום שינויי אקלים, אך מבקר המדינה מציין כי השתלבותו בפעילויות בינלאומיות הנוגעות לשינויי אקלים "מוגבלת למדי והוא מתקשה להרחיבה בשל היעדר משאבי מחשוב מתאימים".

     

    במשרד התחבורה, האחראי על השירות המטאורולוגי, הסבירו: "עקב פרישה של עובדים וביטול משרות בשירות המטאורולוגי בתחום אחזקת רשת תחנות, ולאור מצבן התחזוקתי של התחנות המטאורולוגיות, העלתה מנהלת השירות המטאורולוגי הצעה לרכישת השירותים הנדרשים במיקור חוץ". במשרד ציינו עוד כי לשירות המטאורולוגי נדרשות שלוש משרות נוספות בתחומי חיזוי אקלימי, וכי במשרד העבירו דרישה הן לתוספת משרות, והן לתוספת תקציב לרכישת מחשב מתאים.

     

    ניטור פליטות גזי החממה: לא מפורט מספיק

    מי שבכל זאת מנטר בישראל את פליטות גזי החממה, משנת 2005, היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אך המבקר מצא שהיא אינה פועלת מתוקף פקודה חוקית, ולכן סמכותה בפרסום הנתונים מוגבלת. כך למשל, נאסר על הלשכה לפרסם נתונים שנוגעים למוסדות שאינם מוסדות מדינה - כלומר גורמים מסחריים. 

     

    בשל מגבלות אלה מאחדת הלשכה כמה קטגוריות לקטגוריה המכונה "מקורות אחרים". העובדה כי בתי הזיקוק הופרטו, למשל, אינה מאפשרת לפרסם באופן מפורט את פליטת גזי החממה על ידי מגזר זיקוק הדלקים בישראל - וכך נמנע לחץ ציבורי על הגופים הללו.

     

    המאה ה-21 צפויה להיות "המאה הירוקה", כותב המבקר, ו"מדינה אשר תקדם את ההיערכות להפחתת גזי חממה תיהנה מצבירת ידע, מפריצות דרך טכנולוגיות, מרישום פטנטים ומהגדלת היצוא. לעומת זאת, מדינה שלא תיערך להפחתת הפליטה של גזי חממה עלולה להיפגע מבחינת מעמדה הבין-לאומי עד כדי הטלת מגבלות וסנקציות עליה".

     

    מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: עם כניסת השר ארדן לתפקידו, הוא הציב את הנושא כאחד מחמשת היעדים המרכזיים של המשרד ופעל תוך זמן קצר גם למינויה של ועדת שרים לשינויי אקלים, להקמת ועדת מנכ"לים ליישום תוכנית לאומית להפחתת פליטות, ולהתקשרות עם חברת 'מקינזי'. החברה השלימה לאחרונה את גיבוש התשתית המקצועית הנדרשת להכנת תוכנית פעולה לאומית.

     

    האינדקס הירוק

    אנרגיה
    סולרית

    מזון
    אורגני

    ירוק
    לבית

    ירוק
    למשרד

    אנרגיה סולרית

    לאחר סיום עבודת 'מקינזי', אימץ השר את המלצותיה וביקש מראש הממשלה לקיים בדחיפות דיון לאישור התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה... אנו מקווים כי ראש הממשלה אכן יעמוד, כמתוכנן, בראש המשלחת הישראלית לועידת האקלים בקופנהגן, ובכך תתבטא מחויבותו ומחויבות הממשלה להמשך התהליך".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פולטת. תחנת הכוח באשקלון
    צילום: שקד אנג'ל
    אנרגיה סולארית. תוכניות יש אך היישום תקוע
    צילום: רויטרס
    מומלצים