נשים בוחרות את הגברים שיבחרו בהן
ראיתי איך הוא מדליק את הסיגריה שלו על המרפסת, איך הוא נושף את העשן משפתיו בצורה כל כך חושנית, ואפילו שאני שונאת סיגריות נמשכתי לטקס היומי שלו על המרפסת, הרגשתי שהוא מתענג על היום החדש, על כוס התה שבין אצבעותיו הארוכות, על אויר הבוקר הקר שמזכיר לו שהוא חי. החלטתי שהוא יהיה הראשון שאבחר בו כדי שהוא יבחר בי. סיפור
מהיום הראשון שעברתי לגור בבניין מולו ידעתי שהוא מיוחד, הוא סיקרן אותי, הוא לא היה כמו כולם. הרגשתי שיש בו יותר מסתם יצור שנולד לתוך העולם וחיי את חיי הרגע. הוא נראה לי איש חושב, רגיש, מתוחכם. ראיתי איך הוא מדליק את הסיגריה שלו על המרפסת, איך הוא נושף את העשן משפתיו בצורה כל כך חושנית, ואפילו שאני שונאת סיגריות נמשכתי לטקס היומי שלו על המרפסת, הרגשתי שהוא מתענג על היום החדש, על כוס התה שבין אצבעותיו הארוכות, על אויר הבוקר הקר שמזכיר לו שהוא חי. החלטתי שהוא יהיה הראשון שאבחר בו כדי שהוא יבחר בי.
כשהחושך ירד בערב הראשון הדלקתי את כל האורות בדירתי, ידעתי שאם הוא ירצה הוא יוכל לצפות בי ובמעשיי, מפני שהבניין שלו היה ממש קרוב והחלונות שלי היו בלי וילונות. החלפתי באיטיות למכנסיים קצרים סקסיים וחולצה בלויה ומחוררת וראיתי בזווית עיני סיגריה מהבהבת במרפסת החשוכה שלו. התרגשתי, הרגשתי כמו שחקנית על במה מוארת עם צופה יחיד שאינו יודע שהוא צופה בהצגה.
חלפתי על פניו כאילו הוא שקוף
ההיתקלויות שלנו לא היו במקרה, תכננתי אותן אחת לאחת, כשכל אחת מוסיפה משהו לקודמתה, מגלה משהו חדש שעשוי לעניין אותו, משלימה את הפרופיל שלי בעיניו. אני זוכרת את הפעם הראשונה שתכננתי לנעוץ בו עיניים ישירות. חזרתי מהים עם ביקיני שחור ומטונף בחול של ים, שיזוף עמוק עם פסים לבנים, והגלים עדיין בעיניים שלי. ידעתי שהוא אוהב ים, והירוק בעיניים יכבוש עוד חלק מליבו, ידעתי שזה הזמן שהוא חוזר לביתו. חלפתי על פניו כאילו הוא שקוף, העיניים שלי חודרות לתוך עיניו ולא נעצרות אלא חולפות מבעד לראשו. חשבתי ששמעתי את הלמות ליבו.
הצבתי את הטלוויזיה במקום גלוי, כדי שהוא יוכל לראות באיזה תוכניות אני צופה. לימדתי אותו מתי אני אוכלת, מתי אני מתקלחת, איזה בגדים אני אוהבת ואיך נראה גופי ללא בגדים. ידעתי שהוא שם, ידעתי שהסיגריה מוסיפה לתענוג של הצפייה בי, ראיתי אותה מהבהבת בלילות חשוכים.
להציף אותו בריח שלי, בחום שלי, בלי לראות אותו
וכשהרגשתי בודדה יצאתי לטייל איתו. יצאתי מהבית כשידעתי שהוא פנוי ומחפש חברה, הרגשתי אותו עוקב אחרי, ידעתי שהוא סוקר את גופי, הרגשתי שהוא איתי וגם הוא הרגיש כך - אבל לא ידע שאני יודעת. הלכתי לים והוא אחריי, שתיתי בבר והוא ישב בפינה, נסעתי ברכבת וידעתי שהוא שם שומר עלי. השארתי את עגלת הסופר ללא השגחה כדי שהוא יוכל לבדוק את תכולתה, עשיתי תפניות פתאומיות כדי שאוכל לעבור לידו, להציף אותו בריח שלי, בחום שלי, בלי לראות אותו.
ציפיתי שהוא יתחזה בפייסבוק, וכך אכן קרה. הוא התחזה לבחורה בשם יעל. התכתבתי איתו, נתתי לו להתאהב במילים שלי, בהרגשות שלי, בדברים שאני אוהבת, חשפתי את עצמי, אבל באותו זמן למדתי גם עליו. למדתי שיש לו חוש הומור עדין ומיוחד, שעוולות חברתיות כואבות לו במיוחד, שהוא איש שעוזר לאחרים, שהוא רגיש ומיני ומלא תשוקה לחיים, שהוא רומנטי ומאוהב באהבה, שהוא תמים אבל איש של עקרונות, שהוא האיש שתמיד חלמתי שיבחר בי.
הרגשתי מי הוא ואיך הוא חושב ומה הוא רוצה, מה ימשוך אותו ומה הצעדים הבאים שלו. ידעתי שהוא מתלהב מזה שאני לא שמה עליו, לא מבחינה בו, שזה מושך אותו יותר ויותר. התעלמתי ממנו כאילו אינו קיים וראיתי שהאובססיה שלו מתגברת, וידעתי שקרוב היום והוא יהיה שלי.
ואז הגיע היום שהרגשתי שהוא שלי, שהוא אוהב אותי, שהוא רוצה יותר, שהגיע הזמן לשדרג ולממש ולדלג על כל שלבי החיזורים, כי הרי אנחנו מכירים זה את זה, נמשכים זה לזה, אוהבים זה את זה. שלחתי לו בעילום שם קטלוג מחברת נסיעות שמכיל מבצעים לירח דבש. כתבתי ל"יעל" שאני מתה על רומא וזה המקום שארצה שבחיר ליבי יבקש את ידי, במרכז הקולוסאום, במקום שראה כל כך הרבה דם שנשפך כדי לרצות את ההמונים - שם תתחיל האהבה הכי גדולה שלי, כשאני מדמיינת את ההמונים מריעים והוא עונד טבעת יהלום על אצבעי ואנחנו מתנשקים בלהט.
לא דאגתי, ידעתי שאפגוש את האיש שלי במטוס
קיבלתי מתנת יום הולדת מאבא שלי, שבוע בילוי ברומא עם כרטיסי טיסה. אמרתי לו שלבד יהיה לי קצת עצוב והוא אמר לי לא לדאוג. לא דאגתי, ידעתי שאפגוש את האיש שלי במטוס. ואכן, הוא ישב לידי ואמר לי שריח הבושם שלי מוכר לו. צחקתי, ידעתי שהרבה דברים מוכרים לו. דיברנו כל הטיסה. גיליתי שבעיניים שלו, בתנועות שלו, במילים שלו, ישנם דברים שלא ידעתי. שהוא מקסים ברמות על, שאני מאוהבת בבשר ודם ולא בדמות שבניתי בחלומות. רציתי אותו.
כשהמטוס נחת נישקתי אותו. וכשיצאנו משדה התעופה הוא הפתיע אותי בראשונה. הוא לא אהב את רעיון הקולוסאום. הוא כרע ברך על המדרכה הרומאית המטונפת, שם בשדה התעופה. הוא ביקש את ידי - ואני נתתי לו את כולי.
הוא עדיין חושב שהוא זה שבחר בי. דודתי עם הרגליים המופלאות צדקה.
- בהשראת הסיפור של נביא זעם - אני עוקב אחריה - והיא לא מודעת כלל לקיומי
