היום: גיבוש הרשימה הסופית לסל התרופות
עם תקציב מקוצץ לטובת תכנית טיפולי השיניים של ליצמן, ולאחר ימים ארוכים של התלבטויות, יגבשו היום חברי ועדת סל התרופות את הרשימה הסופית לסל של 2010: איך פועל הליך קבלת ההחלטות, מהם השיקולים להכנסת תרופה שלא בהכרח מצילה חיים, ומדוע מתקשים חברי הוועדה לישון בלילה?
להחלטות הוועדה משמעות של חיים ומוות, והשאלות שמתחבטים בהם חבריה הן קשות, וביניהן: האם תרופה לגמילה מעישון יכולה להקרא "מצילת חיים" משום שתמנע מהנגמלים ללקות במחלות ריאה וסרטן, ותאריך את חייהם? והאם היא עדיפה על תרופה אונקולוגית, שמאריכה את חיי החולים בשלושה חודשים בממוצע?
כך זה עובד
חברי הוועדה, רובם רופאים וחלקם כלכלנים, אנשי דת, אתיקה ונציגי ציבור אחרים, מקבלים סקירה מקצועית על כל תרופה וטכנולוגיה שהוכנה במנהל הטכנולוגיות במשרד הבריאות. הם מקבלים תמצית של כל המאמרים המדעיים הנוגעים ליעילות
התרופה ולבטיחותה. בנוסף, הם מקבלים חוות דעת מהאיגודים הרפואיים בכל תחום. כך למשל, מופיעים מדי שנה ראשי האיגוד האונקולוגי בפני חברי הוועדה ומציגים רשימה של התרופות הנחוצות ביותר לפי חוות דעתם המקצועית וניסיונם.
במהלך הדיונים מחלקים חברי הוועדה את התרופות לקטגוריות לפי התועלת הקלינית שלהן: האם הן תרופות מאריכות חיים (ואם כן - בכמה?) והאם הן משפרות את איכות החיים (ואילו חולים יפיקו מהן תועלת מירבית?)
עם זאת, תרופות מאריכות חיים אינן נכנסות לסל באופן אוטומטי. לפני שנתיים התעוררה מחלוקת סביב התרופה ארביטוקס המיועדת לחולי סרטן המעי הגס. נתונים ממחקרים שהיו זמינים לוועדה הראו כי התרופה מאריכה את חיי החולים למשך חודש וחצי. בנסיבות אלו ולאור העלות הכספית הגבוהה, החליטו חברי הוועדה לא להכניס אז את התרופה. שנה לאחר מכן, כשהתברר שבדיקה גנטית יכולה למצוא מי מהחולים יגיב לתרופה ומי לא, השתנו גם העדויות המדעיות - והתרופה נכנסה לסל.
המגמה: גם תרופות המשפרות איכות חיים
בשנים האחרונות שמה הוועדה דגש גם על הכנסת תרופות משפרות איכות חיים. כך למשל נכנסו לסל בשנה שעברה תרופות לאלפי חולי סוכרת, תרופות נגד דיכאון, תרופות לטיפול בבריחת שתן שמיועדות לעשרות אלפי קשישים, ולגביהן השיקול המוביל היה איכות החיים. לפני שנתיים נכנסה קבוצה גדולה של תרופות להקלה על כאבים עצביים.
למרות התחושה שמרבית התרופות שנכנסות לסל מיועדות לחולי סרטן, חברי הוועדה משתדלים לתת מענה, ולו בתרופה אחת, לכל סוג מחלה אך מדגישים שלא יכניסו תרופה שלא הוכחה כיעילה גם אם הרופאים המטפלים מציינים שזו האלטרנטיבה היחידה עבור החולים.
שיקול נוסף שעולה בדיוני הוועדה הוא האם לתת "הרבה למעט"; כלומר, תרופה שעולה הרבה כסף עבור מעט חולים - או "מעט להרבה" - תרופה שעלותה נמוכה, ותועיל לאנשים רבים.
עלות התרופות ומספרי החולים לא מוגדרים על ידי כל חברי הוועדה, אלא על ידי נציגי קופות החולים, משרד הבריאות ומשרד האוצר. השיקול הכספי הוא משמעותי, אך הוא עולה רק בשלבים הסופיים של הדיון. על קופות החולים נמתחת ביקורת מתמשכת כי הן "מנפחות" את מספרי החולים ואילו לגבי חברות התרופות, שמגישות את תחשיביהן לוועדה, נטען כי הן נותנות "הערכת חסר" כדי להגדיל את סיכויי התרופות להכנס לסל.
יושב ראש הוועדה לשעבר, פרופ' מנחם פיינרו, ציין כי בשלב מסויים, כשהבין עד כמה קטן הסכום שעומד לרשותו וכמה ארוכה רשימת התרופות, הפסיק לישון בלילה "מרוב התלבטויות". לאור הקיצוץ שנכפה על תקציב הוועדה השנה בעקבות ההחלטה להקצות כסף לטיפולי שיניים, סביר להניח שגם השנה נודדת שנתם של החברים.
