ואם עשרה או עשרים גברים היו מחזרים אחריה?

התחרות היתה בין שניים בלבד. מה היה קורה אם עשרה אבירים, או עשרים ויותר אבירים, היו מחזרים אף הם אחרי אמילי? האם גם אז המתחרים היו מוכנים לחרף נפשם למענה? האם מספר המחזרים משמעותי בכלל למוטיבציה לחזר?

רגע של מחשבה עצמית: כמה מאיתנו נמשכו אל אשה או אל גבר רק, או בעיקר, משום שהיא או הוא מחוזרים על ידי רבים וטובים? ולכמה ירדה המוטיבציה דווקא בגלל ריבוי המחזרים? הקשר בין מספר המחזרים לבין המוטיבציה לחיזור נראה איכשהו רלוונטי.

מוטיבציה תחרותית

אני מעורר את השאלה הזו לאור מחקרם של ד"ר סטפן גראסיה, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן, וד"ר אבישלום תור מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. המחקר, שפורסם באחרונה ב-Psychological Science, עוסק במוטיבציה תחרותית, כמו המוטיבציה של תלמידים וסטודנטים להצליח במבחנים. לדבריו של ד"ר תור, "לממצאי המחקר יש השלכות על כל תחומי החיים כמעט". האם ממצאי המחקר רלוונטיים גם לתחרות בין מחזרים רומנטיים?

שאלתי את ד"ר תור מהם הממצאים העיקריים. "ככל שמספר הנבחנים גדול יותר, כך הציון הממוצע נמוך יותר", השיב. "גודל הקבוצה המתחרה יכול להשפיע על המוטיבציה של המתחרים. הממצאים עולים מסדרה של מחקרים בשדה ובמעבדה. המחקר הראשון התבסס על תוצאות בחינות SAT המתקיימות במועדים קבועים ברחבי ארה"ב. לאחר סינון משתנים סוציו-אקונומיים ואקדמיים של אוכלוסיית המחקר, נמצא כי ככל שמספר התלמידים לאתר, במדינה מסוימת ובמועד נתון, היה נמוך יותר, כך הציון הממוצע היה גבוה יותר".

"בניסוי נוסף", ממשיך ד"ר תור, "התבקשו 74 סטודנטים לענות, בנפרד מאחרים, על שאלון קצר. לחלק מהסטודנטים נאמר שהם חלק מקבוצה של עשרה אנשים, ולאחרים שהם חלק מקבוצה של 100 אנשים. עוד נאמר להם כי אם הם יהיו בין 20% שענו בצורה המהירה ביותר, הם יזכו בחמישה דולרים. מהממצאים התברר, שהסטודנטים שחשבו שהם מתחרים מול תשעה אנשים נוספים ענו על השאלון (בהצלחה, כמובן) בזמן ממוצע מהיר יותר. ניסויים אחרים בחנו באופן ישיר כיצד המתחרים שופטים את סיכויי הזכייה שלהם, ונמצא שהשינוי במוטיבציה התחרותית נובע ישירות מירידה בחשיבותה של ההשוואה החברתית עם העלייה במספר המתחרים. זו תגובה שאינה תמיד רציונאלית, משום שהיא מתרחשת גם כאשר סיכויי ההצלחה אינם מושפעים ממספר המתחרים, אבל חוזרת על עצמה בכל המחקרים".

תהיתי עד כמה הקשר ההפוך הזה, בין מספר המתחרים לגודל המוטיבציה, יכול להשפיע גם על רמת המוטיבציה בתחרות הרומנטית. נתייחס לדוגמה לאשה יפה וחכמה. בהתחלה היא היתה בת עיירה נידחת, ובתוך שנה הפכה לכוכבת קולנוע נערצת. היו כבר מקרים כאלה. היו לה, בעיירה שלה, מעט מחזרים. ככוכבת קולנוע, היא מחוזרת על ידי רבים וטובים. נדבר עכשיו על גבר מאותה עיירה. הוא מאוהב בה בסתר. האם, לפי המחקר החדש, המוטיבציה שלו לחזר אחריה תהיה קטנה יותר כשהיא כוכבת קולנוע, בהשוואה למוטיבציה שהיתה לו לפני זה?

"הדוגמה שלך מעניינת אך בעייתית מאוד", אומר ד"ר תור, "מספר גדול יותר של מחזרים משמעותו הסתברות נמוכה יותר להצלחה, ולכן ירידה רציונאלית במוטיבציה, גם מבלי להביא בחשבון את הממצאים שלנו. מאידך, כוכבת הקולנוע עשויה להיתפש כבעלת 'שווי' גבוה יותר ולהביא דווקא לעלייה במוטיבציה להשגתה. כאשר ערכה של האשה אינו ידוע, מספר המחזרים יכול לשמש (בצדק או שלא בצדק) מקור להערכת השווי".

- אתה יכול לשער איזה עיקרון משמעותי יותר במקרה כזה?

"אין בסיס לקבוע איזה עיקרון יגבר", אומר ד"ר תור, "משום שהדבר הוא תלוי נסיבות. עם זאת, כדאי לשים לב לכך שהעלייה במספר המתחרים צפויה לפגוע לא רק בסיכויים האובייקטיביים, אלא אף להפחית ישירות את המוטיבציה (הממוצעת) להתחרות. נקודה נוספת באשר לדוגמה שלך ולמצבי חיזור אחרים היא שיש פרס יחיד בלבד. פרס יחיד עשוי להשפיע על ההתנהגות באופנים שונים. ייתכן, למשל, שריבוי פרסים מאפשר ליותר מתחרים לדמיין עצמם כזוכים. פרס ייחודי עשוי להפוך אטרקטיבי יותר בזכות עצמו, סוגיה שאותה לא חקרנו עדיין".

- התחרות בחיזור היא בדרך כלל על פרס יחיד. מה זה אומר? שכמות המתחרים אינה משפיעה בהכרח, כמו שהיא משפיעה במבחנים?

"כל מה שציינתי הוא שבמחקרים שלנו לא בחנו מצב של פרס יחיד", מקפיד ד"ר תור לחדד את דבריו, "וייתכן שמצב כזה שונה מעט מהניתוח הרגיל, אם כי התובנה הבסיסית של השפעת מספר המתחרים עומדת".

ניתן לצפות כי שני מחזרים יהיו תחרותיים יותר

"בסביבה הרוויה במחזרים", מסכם ד"ר תור את דבריו, "המוטיבציה להשקעת מאמץ תחרותי בחיזור צפויה לרדת, הן משום שההסתברות להצלחה יורדת והן משום שלריבוי המתחרים יש השפעה ישירה על התחרותיות. מובן שבמקרה בו האטרקטיביות של יעד החיזור אינה קבועה, אלא נגזרת בין היתר ממספר המחזרים, ריבוי מחזרים עשוי ליצור גם השפעה המנוגדת לתופעות האמורות, משום שיעד החיזור נתפש כ'שווה' יותר. לכן, למשל, ניתן לצפות כי שני מחזרים המתחרים על ליבה של אשה אחת יהיו תחרותיים יותר זה כלפי זה מאשר, למשל, 20 מחזרים פוטנציאליים, ממגוון הסיבות שנזכר לעיל".

הסיפור של צ'וסר, אגב, מתפתח פחות או יותר על פי אותה מתכונת. התחרות בין פלמון וארקיטה על הזכות לשאת את אמילי הסתיימה בדרכם של אבירים - דו קרב. ארקיטה ניצח, אבל האלים מפילים אותו מסוסו, במהלך של סיבוב הניצחון בזירה, והוא מת בו במקום. אמילי היתה, בסופו של דבר, לאשתו של פלמון, אם כי לאחר שנים של אבל על מותו של ארקיטה.

• יש לכם דילמה שקשורה ברגשות? כיתבו לנו, ואולי נוכל להתפלסף עליה כאן.