שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    4 שנים לשנתו: הגעגועים לשרון נשארים במרכז
    חיים רמון, שהקים עם שרון את קדימה, עדיין בטוח שזה ההישג הכי גדול של ראש הממשלה לשעבר - שהלך נגד הביוגרפיה של עצמו. מנגד, יוסי שריד ודניאלה וייס חושבים שהוא רק הזיק. היועץ הקרוב אסי שריב נזכר בקשר האישי ובשיחות על נשים

    לפני ארבע שנים בדיוק פונה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים לאחר שלקה בשבץ. מאז, למרות התפילות והתקוות שיתעורר, הוא עדיין שרוי במצב של תרדמת. אנשים שליוו אותו מקרוב בחודשים שלפני המקרה נזכרו בשיחה עם ynet באיש. אבל יש כאלה שלא מוכנים לסלוח לו על מה שעשה בעשרות שנות הפעילות הציבורית.

     

    השר לשעבר חיים רמון, שהצטרף לקדימה עם הקמתה, אמר: "אני בהחלט מתגעגע. היו לנו הרבה ירידות ומורדות, הייתי חלק מהזמן נגדו והרוב בעדו. בשנים האחרונות של תקופת כהונתו הוא עשה תהליכים מאוד משמעותיים, הדביר את האינתיפאדה השנייה, עשה את ההתנתקות למרות הקושי ולמרות שהיה צריך לעמוד מול הביוגרפיה שלו עצמו, והדבר השלישי - הוא עשה מפץ פוליטי. ראש ממשלה שעושה מעשה אחד הוא ראש ממשלה שנחרט בתודעה הציבורית - ראש ממשלה שעשה שלושה מעשים - נחרט פי שלוש".


    שרון עם שמעון פרס בישיבת הממשלה. נובמבר 2005 (צילום: AP)

     

    רמון לא מרחיק לכת בפנטזיות על מה היה אילו שרון היה כיום ראש ממשלה. הוא גם לא משתעשע באפשרות ששרון עוד יחזור. "אני בן אדם ריאלי, הייתי מסתפק בכך שיהיה בריא ואני מניח שכך גם בני משפחתו. אנו מקווים לטוב, אבל לא להרבה מעבר לזה. אני מניח שאם הוא היה היום בתפקידו, הוא היה גורם לכך שהיינו נמצאים בתהליך של התכנסות לגושי ההתיישבות בכדי לשמור על מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית".

     

    ומה על המפלגה שייסד שרון? לדברי רמון, קדימה עודנה ההצלחה הכי גדולה של שרון. "מהיום שקמה ניסו לנבא את חדלונה, וככל שניבאו יותר על חדלונה כך היא זכתה ללא מעט הישגים. גם היום עם כל המשבר הזה, קדימה היא האלטרנטיבה היחידה לליכוד והיא ההישג הכי גדול של שרון".

     

    "לא יכול להגיד עליו משהו טוב"

    אבל בניגוד לגעגועים במרכז הקשת הפוליטית, יש כאלו בשמאל ובימין שממש לא מתגעגעים לתקופה בה ישב שרון על כסא ראש הממשלה או שהחזיק בתפקיד מפתח. השר לשעבר יוסי שריד, אמר: "זה שהוא שוכב בקומה לא גורם לי לשנות את דעתי עליו. אני לא ממש מצליח להגיד עליו משהו טוב. שרון הוא אולי אבי אבות החטאת של הפוליטיקה הישראלית, גם במובן האישי וגם במובן הכללי. באחרית ימיו ניסה, אולי מטעמים השמורים איתו, לכפר על כך, אבל חטאיו כבדו מנשוא".

     

    שריד הוסיף: "ספק אם אדם יכול להתמרק מחטא ההתנחלויות, האסון הכי כבד שניחת על המפעל הציוני ומסכן את קיומו. ספק אם אדם יכול להתמרק ממלחמת לבנון הראשונה, הזכורה לדיראון עולם וקבעה הרבה תקדימים רעים. היה גורם של שחיתות בהתנהגותו".


    הכסא הריק בישיבת הממשלה, שלאחר השבץ (צילום: AFP)

     

    עם זאת, יש לו כמה מילים טובות על שרון: "היה לו חוש הומור והוא היה מאוד דייקן. חס על זמנו וחס על זמנם של אחרים. להתחנף הוא ידע. בהשוואה לברק וביבי הוא ידע לרכוש את ליבם של אנשים. היה לו סוג של כריזמה שקנתה אנשים. אבל לא אותי. יכול להיות שיש אנשים שמתגעגעים אליו, אבל הארץ הזאת במצב תמידי של געגועים, כי רואים את החדשים אז מתגעגעים לישנים, זה לא מפתיע. אני בכל אופן לא מתגעגע".

     

    מי שעוד לא מתגעגעת לשרון היא דניאלה וייס, לשעבר ראש מועצת קדומים, שהיתה מראשי תנועת "גוש אמונים". בעבר שרון עזר מאוד להקים את ההתנחלויות ביהודה ושומרון, אך המתנחלים זוכרים לו את שנותיו כראש ממשלה. "הבן-אדם הזה גרם לאסון שעוד אלף שנים לא ימחק. הורדוס בנה מחדש את בית המקדש, אבל הוא זכור בצורה שלילית. אני לא יכולה לזכור לשרון את הטוב בגלל הרע שהוא עשה. משגעים אותי חברי ההתיישבות שאומרים לא נשכח לו את הטוב - על מה אתם מקשקשים? הוא המיט עלינו אסון כזה נורא. אם לא היה נופל הוא היה ממשיך את ההתנתקות. האם זה שהוא נפל לתרדמת סימן משמיים? בוא נגיד שלא צריך את הדוסים כדי לראות מה קורה, הדברים כל כך שקופים".

     

    על השינוי בדעותיו של שרון, אמרה וייס: "היה כאן בן-אדם כל כך עוצמתי וכל כך חזק שרצה להגיע לראשות הממשלה. כדי להגיע לכך הוא היה צריך את תמיכת השמאל. לכן התרחק מהמתנחלים והתקרב ליוסי שריד". 

     

    "תאריך שמחבר"

    מי שעבד צמוד לשרון הוא אסי שריב, לשעבר יועץ התקשורת של שרון, וכיום קונסול ישראל בניו יורק. על התקופה מאז השבץ, הוא אמר: "האמת שזה נראה כאילו עברו הרבה יותר מארבע שנים. אתה מסתכל מה המדינה עברה ומה כל אחד עבר - שתי מלחמות, שתי ממשלות, וגם הסיפור של קדימה חזר לכותרות. באופן קבוע לקראת 4 בינואר, גם אנשים שאתה לא בקשר איתם באופן קבוע - אז איכשהו מדברים. יש משהו שמחבר אותנו. אנחנו לא בקשר באופן קבוע, אבל העניין הזה מחבר אותנו".


    האמבולנס בו פונה שרון לבית החולים (צילום: AP)

     

    על שרון ודרכו, סיפר שריב: "הוא קודם כל היה בן אדם. לא כולם הסכימו עם דיעותיו הפוליטיות, אבל היו אנשים שמאוד האמינו בו באופן אישי. הלשכה שלו לא היתה לשכה הומוגנית. ב-4 בינואר אני לא נזכר בהתנתקות או בחומת מגן, אלא בדברים הקטנים, בשיחות על הנשים שלנו, על היכולת שלו לזהות מצב רוח לא טוב של כל אחד מאיתנו ולהזמין אותו לארוחת צהריים, היכולת שלו לזהות מצב רוח. לזה אני מאוד מתגעגע".

     

    ומה היה אומר שרון על המצב כיום? על כך משיב שריב: "אני חושב שאנשים שמגיעים לעמדות האלה, קשה להם להיות מרוצים ממה שאחרים עושים בעמדות האלה. הוא היה פוליטיקאי משופשף, ואתה חייב להיות אדם ציני. הוא היה ציניקן גדול עם חוש הומור משובח.

    אני לא רואה סיטואציה שהוא היה מסתכל אחורה והיה אומר: 'וואו, איזה יופי'. אני לא זוכר מנהיג פוליטי שאומר: 'המצב נהדר, מעולם לא היה טוב יותר'".

     

    שריב סיפר על הימים שלפני השבץ של שרון. "אין ספק שהשבועיים וחצי האחרונים בחייו היו מהזכורים לי ביותר. אני לא אוהב את ההשוואה לקנדי או לרבין, אבל יש תחושה של מה קרה. השבועיים האחרונים, מהאירוע הראשון ועד ה-4 בינואר, היתה תקופה מאוד אמוציונלית, ואף אחד לא יכול למחוק, בגלל האהבה האישית שלנו כלפיו. הדרך שאהבנו אותו, זו לא הדרך שבה אתה אוהב בוס. ולכן הוא מאוד חסר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אריאל שרון. 4 שנים בתרדמת
    צילום: זיו קורן
    רמון. מתגעגע
    צילום: עופר עמרם
    צילום: גיל יוחנן
    שריב. נזכר בדברים הקטנים
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים