זוהר גושן יוצא לקרב נוסף נגד ועדת חודק

עם זאת, מעניין לגלות כי התזכיר גם קורא לחזק את מעמדם של בעלי האג"ח, באמצעות מתן זכויות קוגנטיות (שאינן ניתנות להתניה) אשר יקנו להם - בנסיבות מסוימות - עילה להעמיד את האג"ח לפירעון מיידי.

גושן הוא מהמתנגדים הבולטים ביותר למסקנות ועדת חודק, שבאופן פרדוקסלי מכוונת לאותה מטרה בדיוק: חיזוק מעמדם של בעלי האג"ח. מסקנות ועדת חודק כוללות בעיקר סט של המלצות לבעלי האג"ח ורק שתי דרישות עיקריות מהחברות המנפיקות - שגם אותן יהיה אפשר לעקוף באמצעות ועדות ההשקעה.

כעת מבקש גושן באמצעות התזכיר לעגן את הזכות של מחזיקי האג"ח לדרוש פירעון מיידי (או לממש שעבודים) אם, למשל, חלה הרעה בעסקי החברה או אם קיים חשש ממשי שהיא לא תוכל לפרוע את חובה.

התזכיר גם מציע להגביל את יכולתה של החברה לשנות את תנאי הבטוחות שנתנה: שינוי בטוחות יתאפשר רק אם נקבע בשטר הנאמנות מנגנון המקובל על הנאמן שיבטיח את הזכויות שניתנו למחזיקים בהנפקה.

הגדלה ניכרת של חובות הנאמן

גורמים המקורבים לרשות ני"ע מסבירים כי 75% משטרי הנאמנות כבר כוללים את העילות לפירעון מיידי שמציע גושן. כשל השוק, לטענתם, טמון ב-5% הנותרים, כי במקרים אלו מחזיקי האג"ח מוצאים את עצמם ללא כוח מיקוח אמיתי מול החברה, גם כשברור שהיא לא תעמוד בהתחייבויתיה. בניגוד למסקנות חודק, הרשות אינה מבקשת לכפות אמות מידה פיננסיות, אלא מתערבת רק במצבים בהם כבר יש סבירות גבוהה לחוסר תשלום.

הרובד המרכזי של התזכיר מתייחס להגדלה ניכרת של חובות הנאמן. התזכיר מציע לקבוע מפורשות שעל הנאמן חלה החובה לבחון את עמידת החברה בהתחייבויותיה ואת תוקף הבטוחות שניתנו לבעלי האג"ח.

נוסף על כך התזכיר מציע להטיל על הנאמן חובות דיווח לרשות ני"ע, לבורסה וגם למחזיקי האג"ח. כך, למשל, מוצע כי הנאמן יהיה חייב להגיש לרשות ולבורסה דו"ח שנתי על ענייני הנאמנות. מנגד, גם על החברה תוטל חובת דיווח - לנאמן. לבסוף, התזכיר מגדיר מהן דרישות המינימום מגוף כדי שיוכל לתפקד כנאמן.