שתף קטע נבחר

ציורי ילדים: למה הילד כל כך מפוזר?

אף במקום אחד, עיניים בקצה השני, פה למעלה ופרח באמצע. יש ילדים שהציור אצלם פשוט לא מתחבר לדבר אחד שלם, אפילו לא בראש שלהם. אורית פינצ'בסקי, מרפאה בעיסוק, מסבירה מהי חשיבה אפיזודית

לפני שנתיים הגיעה אלי ילדה בת ארבע וחצי לאבחון בריפוי בעיסוק. שמה היה רוני. "מה ציירת?" שאלתי את רוני בעודי מנסה להבין את חלקי הציור (ראה תמונה). רוני גילתה קושי לענות ולבסוף אמרה בקושי רב: "ילדה, אף, פרח". שתקתי. כל חלקי הציור היו מנותקים ומפוזרים, כאילו שטים בחלל כאוטי. לא היה שום קשר בין חלקי הציור ואף לא ניסיון לקשר בין חלקי הציור (לא בביצוע ולא בתיאור).

 

בדו"ח הרופא והגננת נכתב כי לרוני סימנים ברורים לקשיי קשב, קשיי למידה וקשיי שפה. בנוסף, נכתב כי ישנם סימנים לאיחור בהתפתחות יכולת העתקת צורות וציור. במפגש הראשון ביקשתי מרוני לצייר ציור, שהרי ציור ילדים ספונטני הוא דרך טובה להתרשם מהידע, יכולות החשיבה, הארגון והמוטוריקה. להפתעתי, גיליתי שרוני מציירת ציור המשקף חשיבה אפיזודית.


מהי חשיבה אפיזודית?

עולמם של ילדים בעלי חשיבה אפיזודית נחווה כבליל של דברים ואירועים ללא סדר וחסרה להם היכולת או הצורך לקשר בין שלל האירועים שחוו. כך למשל הם אינם מקשרים בין שלבי המשחק (אינם רואים קשר בהכרח בין המספר שיצא בקובייה לבין מספר החלקים שצריך לקחת) או שאינם מקשרים בין התנהגותם השלילית בגן לעונש שקיבלו או לכך שאם ימשיכו להתנהג באופן שלילי ימשיכו לקבל עונשים שוב ושוב.

 

חשיבה אפיזודית (מונח הלקוח מהתיאוריה הקוגניטיבית של פרופ' ראובן פוירשטיין) היא אחד מקשיי החשיבה החמורים ביותר שעשויים להתפתח אצל ילדים ולהם קשיי קשב, לקויות למידה וקשיי שפה. בחשיבה אפיזודית חסרה הנטייה ליצור יחסים בין אובייקטים, רעיונות ואירועים על ידי תהליכי הקבצה, סיכום או אינטגרציה. לקויות אלו מתגלות בתפקוד היומיומי של ילדים כבר בגיל צעיר על ידי הורים ומטפלים ערניים וגם בשיטת אבחון כושר הלמידה של פרופ' פוירשטיין.

 

חייהם של ילדים אלו מלאים בקשיי הבנה: קושי בהבנת הוראות, בהבנת סיפורים ובהבנת משחקים וסיטואציות. כל היכולות הללו, שנראות לנו כמובן מאליו, דורשות יצירת קשרים בין משפטים, אירועים וחלקים. דפוס התנהגותם של ילדים אלו הוא לרוב הצמדוּת למוכר ולידוע מראש ופעולה בדגם של חיקוי אחרים מבלי להבין מה עושים ולמה. ילדים אלו חווים תחושת חוסר יכולת מתמדת ולרוב מפתחים דימוי עצמי נמוך. ההורים, שרואים שהילד לא רוצה ללמוד דברים חדשים, עשויים לחשוב שהוא עצלן מבלי להבין עד כמה הוא באמת מתקשה בהבנת הדברים.

 

יוצרים את הקשרים

מיד לאחר האבחון, התחלתי לעבוד עם רוני. הטיפול היה איטי ונראה שכל סוג של תהליך חשיבתי המחבר בין יחידות מידע היה חסר. מושגי מרחב הנראים לנו פשוטים, כמו "מעל" ו"מתחת", והיוצרים קשר מרחבי בין חלקי הציור לא היו כלל.

 

בטיפול עבדנו על בניית מושגים אלו וניסיתי להקנות לה תהליכי חשיבה יוצרי קשרים (מושגי מרחב וזמן, תהליכי השוואה, מיון וסיכום), כדי שתוכל לקשר בין חוויות, אירועים ופעילויות בחייה. כבר כעבור חודש החלה רוני להראות ניצני למידה ושינוי וניצנים אלו קיבלו ביטוי בחיבור ראשוני של הפרטים השונים שציירה.

 

איך מזהים את הבעיה?

אם אתם מבחינים כי לילדכם קשיי הבנה בגן או בבית הספר ובסימנים לחשיבה אפיזודית, מומלץ לפנות לאבחון תהליכי חשיבה. הסימנים שיכולים להעיד על כך הם דיבור המרמז על תפיסת מציאות מקוטעת, חלקי ציור וחלקי דיבור מפוזרים ומנותקים וכדומה.

 

באמצעות תוצאות האבחון תוכלו לבדוק לעומק האם לילדכם חשיבה אפיזודית קלה או חמורה יותר, לטפל בה ולבנות תהליכי חשיבה נכונים שיסללו את הדרך להבנה ותפקוד טובים הרבה יותר.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים