שתף קטע נבחר

האם יש דבר כזה באהבה שנקרא טעות?

ברור שיש כללים שעדיף שנעבוד איתם כל הזמן, עם כל אדם ובטח עם בני הזוג - כגון לדעת להקשיב, לדעת לדבר, להיות חבר טוב ולפתח אמון. אבל נראה לי שאנחנו מסתכלים על אהבה בכלל, ועל מערכות יחסים בפרט, כעל משהו שיש לו פתרון אחד נכון

מה הקשר בין אהבה למתמטיקה?

 

כבר כמה זמן שאני מציגה את השאלה הזו בקרב מעגל חבריי ונתקלת בבהיות מבולבלות ובשאר גמגומים כתשובה. אנשים לא מבינים מה אני רוצה מחייהם, אם אני צינית, כהרגלי, או שיש כאן איזה קאץ'.

 

כשהבהרתי להם שזה סתם משהו שאני חושבת עליו ואין כאן תשובה נכונה או לא נכונה, קיבלתי כמה תשובות, החל ב"אני אוהבת מתמטיקה" (על טעם וריח...), דרך "במתמטיקה ולפעמים גם באהבה מינוס ומינוס זה פלוס" ו"גם באהבה וגם במתמטיקה יש משוואה אחת עם שני נעלמים" (חמוד, תודו) ועד התשובה של אבא שלי, שכפי שחזיתי מראש, ענה: "בשתיהן מתעסקים עם מספרים".

 

מתמטיקה היא מדע העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי. מדע של דפוסים, של תבניות משותפות שאותן מחפשים במספרים, ולכן היא עובדת על נוסחאות קבועות, על חוקים נוקשים ועל לוגיקה. וכמה שאתה יותר מבין את החוקים והלוגיקה שמאחורי המשוואה - תגיע יותר מהר לפתרון שהוא יחיד וקבוע מראש. ברגע שאתה תופס את החוקיות של השאלה ואיך לגשת למשוואה, אתה בדרך הנכונה. אבל גם אז, אתה עדיין צריך לעמוד בכל החוקים המתמטיים הפשוטים יותר או פחות, בשביל להגיע לפתרון הנכון. פספסת משהו אחד קטן בדרך, וזהו, אתה אבוד. התשובה לא נכונה. טעות.

 

ואהבה? אומרים שבאהבה אין חוקים, וזה נכון, לא משנה מה יגידו לנו ספרי הניו-אייג' והסדנאות להצלחה עם המין השני. אולי דווקא בגלל שאין לאהבה חוקים, ומדובר בדבר שאנחנו לא מבינים לגמרי, אם בכלל, זה קצת מפחיד אותנו, ולכן אנחנו מנסים לכמת אותה, להכניס אותה למסגרות, להמציא תורות משחקים, לעשות עליה סרטים דביקים, לכתוב עליה שירים, סיפורים, מאמרים, כתבות, להמציא עליה תיאוריות שלא ניתן לאשש ולא להפריך. כל זה בשביל להפוך את האהבה לאולי מובנת יותר, הגיונית יותר, ואם אפשר לעשות על כל זה גם כמה שקלים בדרך - אז למה לא.

 

כל מי שהתאהב פעם יודע שאין באמת דרך לדעת למה התאהבת באדם הזה ולא באחר, ושאין באמת דרך לגרום למישהו להתאהב בך. הרגש שם, ואולי הוא לא מובן, ואולי הוא גם לא רצוי, כי הוא כואב, אבל הוא שם, פועם, חזק. אנחנו לא בוחרים במי להתאהב, לא ממש. לפעמים זה מצליח ולפעמים זה לא, הרי זה תלוי גם באיך האדם השני מרגיש, ולפעמים זה סתם תלוי בטיימינג (זה הכי מעצבן).

 

ואם אין דבר כזה חוקים באהבה, האם יש דבר כזה באהבה שנקרא טעות?

 

מה זה טעות באהבה? האם מדובר באי יכולת לפתור משוואה מסויימת, לציית לחוקים שלה ולפעול לפי הספר? ברור שיש כללים שעדיף שנעבוד איתם כל הזמן, עם כל אדם ובטח עם בני הזוג - כגון לדעת להקשיב, לדעת לדבר, להיות חבר טוב ולפתח אמון. אבל לפעמים נראה לי שאנחנו מסתכלים על אהבה בכלל, ועל מערכות יחסים בפרט, כעל משהו שיש לו פתרון נכון אחד וקבוע מראש, נגיד חתונה, ויש לו כישלון ברור - נגיד פרידה, או כאב לב.

 

אבל זה לא באמת נכון. הרי יש כאלו שנמצאים בנישואים לא טובים ולא מאושרים, שהמילה אהבה רחוקה מהם שנות אור ומה שיש שם זה נוחות מסויימת, ולפעמים גם אי נוחות, שכנראה יותר נוחה מהתחלה חדשה. ובכל הקשור לפרידות ולכאבי הלב, ברי כבר שר על כך שלב שבור הוא לב שלם, ולפעמים כאבי הלב האלה, על כל הקושי שיש בהם, על כל ההרגשה שאתה בתחתית הקיום שלך ומעולם לא הרגשת כל כך רע, הם המקום החשוב ביותר והטוב ביותר ללמידה ולצמיחה אמיתית ונכונה.

 

לפני כמה זמן היתה לי שיחה עם בחור חביב על הבר, הוא נפרד מחברה שהיתה לו זמן רב ונראה קצת מבולבל, שאל למה בכלל להיות יחד, אם גם ככה זה ייגמר. הסתכלתי עליו ושאלתי אותו, "מה זאת אומרת למה?" וגם עניתי – "ככה!". סיפרתי לו על האקס הראשון שלי, היתה שם אהבה גדולה שבמרוצת הזמן הפכה לכאב גדול. עם הזמן וההרגשה שהוא יכול, הוא הפך ליותר ויותר דורסני כלפיי. לא אלימות פיזית, אבל סוג של פגיעה רגשית קשה ומתמשכת, עד שהייתי חייבת לסגור את זה. או שיותר נכון להגיד - עד שהצלחתי למצוא בעצמי כוחות לסגור את זה.

 

לא ראית את הדברים האלו קודם?" שאל

הבחור על הבר שאל אותי אז למה עשית את הטעות והיית איתו מלכתחילה. "לא ראית את הדברים האלו קודם?" שאל. התשובה היתה לא, לא ראיתי את זה קודם. ראיתי אדם כריזמטי, מעניין, יצירתי, ואינטליגנטי והתאהבתי. והוא גם עשה קולות של מתאהב בי, אז בכלל.

 

ואולי אכן עשיתי טעות והייתי נמהרת מדי, לא שמתי לב לנורות אדומות, כי הייתי מאוהבת. ואולי לא הבנתי דברים מסויימים כי הייתי צעירה חסרת ניסיון ונאיבית מדי, ואולי בכלל עברנו לגור ביחד מהר מדי ולכן הריבים על מי מוריד את הזבל או מי משלם את החוב במכולת תפסו הרבה יותר מקום מעבודה אמיתית על דברים חשובים יותר במערכת היחסים. ואולי אילו הייתי מסוגלת לעשות שיקול קר ממבט כולל מ"גבוה", לא הייתי נכנסת לזה, אבל נכנסתי לזה כי רציתי, כי אהבתי, ויצאתי מזה כי לא הרגשתי שטוב לי במקום שאמור להיות בו טוב. וזהו.

 

זו לא היתה טעות, למרות שזה נגמר

ולא, זו לא היתה טעות, למרות שזה נגמר. לא טעות, כי חוויתי, אהבתי גם אם כאבתי, והכי חשוב - למדתי. למדתי לתת, לדבר, לחלוק, לוותר, לקבל, למדתי מה אני רוצה ומה אני לא רוצה, למדתי שאני יכולה להיות בשניים כמו שאני יכולה להיות אחד.

 

למדתי שאני לא יכולה לשלוט ברגשות שלי. הם שם והם קיימים. כל מה שאני יכולה לעשות זה לשלוט במעשים שלי. וכך גם עשיתי, בשיחות בינינו ובניסיון להגיע להבנה וקבלה, ועד לפרידה, שבאה עם ההבנה שהקשר הזה לא יכול להשתפר. או אז כל אחד הלך לדרכו עם צלקותיו הוא, נתן להם להירפא, והתחיל מחדש.

 

עם כל הכאב שהיה לי, גם בקשר עצמו וגם אחרי הפרידה, אני לא מצטערת שבחרתי להיות איתו בקשר, וכמובן, על כך שבחרתי בבוא העת להיפרד ממנו. לכן אני לא רואה את מה שהיה בתור טעות. לא הייתי מי שאני היום בלי אותו סיפור, ובלי סיפורים אחרים, קטנים יותר או פחות, כואבים יותר או פחות.

 

וזו לדעתי הדרך שצריך להסתכל על דברים שאנחנו עוברים בחיים, במיוחד בכל הקשור לבינו לבינה. לא להסתכל על דברים כטעות, אלא כחלק מדרך שאותה אנחנו צריכים לעבור. הרי אנחנו לומדים על עצמנו מכל אינטראקציה שיש לנו עם אדם אחר, בטח ובטח כשמדובר בזוגיות, שם האינטראקציה מאוד, אם לא הכי, אינטנסיבית וקרובה.

 

 

לאונרד כהן כתב - אין תרופה לאהבה. כי אין דבר טהור מספיק בכדי להיות התרופה לאהבה.

 

There ain't no cure for love

There ain't no cure for love

All the rocket ships are climbing through the sky

The holy books are open wide

The doctors working day and night

But they'll never ever find that cure for love

There ain't no drink no drug

(Ah tell them, angels)

There's nothing pure enough to be a cure for love

 

 

אולי אין תרופה לאהבה, מפני שמעולם לא מצאו את הנוסחה שלה. ואם לא יודעים מה הגורם, איך יתנו את הנוגדן?

 

אז בואו לא נחפש היגיון, סיבה ותוצאה, הצלחות או טעויות, אלא פשוט נרשה לעצמנו להיות מידי פעם חולים. כי בשורה התחתונה, הטעות היחידה באהבה היא לוותר על הכל מראש.

 

לחיי האהבה!

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אין כאן חוקים
צילום: סיגלית גיגה פרקול
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים