המשקיעים באג"ח מפנימים את העלאת הריבית
בסיומו של חג הפסח, שבוע המסחר המקוצר בשוקי האג"ח ננעל במגמה שלילית. האם מדובר בהטמעת הרעיון לפיו בנק ישראל מפגין נחישות נגד אינפלציה עתידית ועלייה חריגה במחירי הנכסים, לרבות כאלה הנסחרים בשוק ההון?
שבוע מסחר מקוצר ושלילי נוסף עבר על שוקי האג"ח השונים. זאת, בהמשך לשבוע המקוצר והשלילי שחוו המשקיעים בשבוע שעבר, לאחר החלטת הריבית, במסגרתה העלה נגיד בנק ישראל את הריבית במשק לחודש אפריל לשיעור של 1.5%.
להערכתנו, בין הסיבות לשבוע השלילי בשבוע האג"ח, ניתן למנות את העובדה כי רק לאחר חזרתם של המשקיעים מחופשת הפסח, הוטמעו המשמעויות הנגזרות מהחלטת הריבית, שפורסמה ערב החג (ביום ראשון שעבר), ובפרט הנחישות שמתכוון בנק ישראל להפגין במלחמתו נגד אינפלציה עתידית ועלייה חריגה במחירי הנכסים, לרבות כאלה הנסחרים בשוק ההון (אג"ח ומניות). זאת, גם במחיר של העלאת ריבית נוספות בטווח הקרוב-בינוני.
הערכות אלו באו לידי ביטוי אף בהנפקת מק"מ 411 שבוצעה השבוע. הריבית הממוצעת של הנפקת מק"מ זה, שייפדה בתחילת אפריל 2011, נסגרה על 2.3% (ברוטו), וזאת לעומת ריבית ממוצעת של 2.07% (ברוטו) בה הונפק המק"מ בתחילת מרס וריבית ממוצעת של 2.05% (ברוטו) בה הונפק המק"מ בתחילת פברואר.
בנוסף, לראשונה מתום 2007, "נגעה" תשואת אג"ח ל-10 שנים בארה"ב ברף ה- 4%, וזאת לאחר שרק בחודש דצמבר האחרון נשקה התשואה לרף ה-2%. עליית תשואות זאת, "שהניבה" למשקיעים באג"ח לטווח ארוך של ממשלת ארה"ב הפסד של כ-20% בחצי שנה האחרונה, החלה בתהליך שגרם לתגובת שרשרת בכל שוקי האג"ח המקומיים.
כך, עליית התשואות באג"ח הארוכות גררה באופן אוטומטי עלייה אף בתשואות של האג"ח הממשלתיות השקליות בישראל, אשר גררה עליית תשואות אף באגח הצמודות.
עליית התשואות באג"ח הממשלתיות גררה עליית תשואות באג"ח הקונצרניות, מאחר שאלו נסחרות במרווח מסוים מעל אג"ח הממשלתיות (שהינו נמוך ביחס למרווחים בעבר), והאחרונות לא יכלו להישאר "אדישות" לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות.
סיבה נוספת לירידות בשוקי אג"ח אנו מוצאים בתחושה הכללית המשודרת לציבור המשקיעים, לפיה הן שוקי המניות והן שוקי האג"ח המקומיים הגיעו לשיאם. תחושה זו (שאינה מתבססת תמיד על ניתוחים כלכליים), מועברת הן על ידי כלי התקשורת השונים, הן על ידי "מומחים" למיניהם והן על ידי אינטרסנטים שונים, מלחיצה חלק מהמשקיעים, ודוחקת בהם לממש את הרווחים שצברו בתקופה האחרונה.
מעבר לסיבות המפורטות לעיל, אכן חלק מהאג"ח (הממשלתיות והקונצרניות) נסחרות בתשואה נמוכה (בוודאי ביחס לעבר), ובנוסף - היצע האג"ח בשוק גדל בתקופה האחרונה, עקב גל ההנפקות, כאשר את דעתנו לגבי חלק מההנפקות ואיכותן ציינו בסקירות קודמות.
בסיכום שבועי נסחרו האג"ח הממשלתיות השקליות בנטייה לירידות שערים, כאשר הירידות הלכו והתחזקו בחלקו הארוך של העקום. זאת, להערכתנו, לאור ציפיות השוק להמשך העלאת ריבית בעתיד. במקביל, האג"ח הממשלתיות צמודות המדד בחלקו הקצר-בינוני של העקום נסחרו ביציבות, תוך נטייה לעליות שערים קלות, אך בחלקו הארוך של העקום סבלו האג"ח הצמודות הממשלתיות השבוע מירידות של כחצי אחוז.
מדדי התל בונד השונים סבלו אף השבוע מירידות שערים, כאשר מדד התל בונד 20 והתל בונד השקלי ירדו בכחצי אחוז. שני המדדים רושמים עדיין עליות של כ-3.5% מתחילת השנה, וזאת לאחר שרק לפני מספר שבועות רשמו עליות של כ-5% ומעלה מתחילת השנה.
בגזרת ההנפקות חווינו אף השבוע שקט, המיוחס ככל הנראה לחג הפסח. עם זאת, אנו מתחילים לראות ניצנים של הנפקות אג"ח חדשות בפתח, כאשר הראשונה מביניהן תהיה, ככל הנראה, של חברת פוליגון.
גיל נויברגר הוא מנהל ההשקעות הבכיר ויריב יוריסטה הוא אנליסט באדמונד דה רוטשילד שרותי השקעות בע"מ ("החברה"), העוסקת בניהול השקעות ובשיווק השקעות.
אין באמור משום הצעה, המלצה ו/או שידול לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ני"ע כלשהם. הכותב, החברה ו/או חברות קשורות שלה, ו/או קרנות נאמנות שבניהולן, עובדיהן,נושאי משרה, בעלי שליטה בהם, עשויים להחזיק לרכוש ו/או למכור ני"ע המתוארים בכתבה ו/או שיש להם זיקה אחרת לני"ע, כולם או חלקם, אחרי, במהלך או לפני פרסום הכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
