שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכותל המשוחרר
    יו"ר הכנסת הצר על כך שיום ירושלים הפך לחג של דתיים, אבל למה הוא מצפה כשבכותל - כמו באתרי קודש אחרים - השליטה היא אורתודוכסית מוחלטת? מזל שיש את הכותל הדרומי

    יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, אמר לרגל יום ירושלים כי הוא מצר על כך ש"שמחת היום הפכה לנחלת של חובשי הכיפות", ואין לי אלא להסכים איתו ולומר שהציבור החילוני מדיר את רגליו מעיר בירתו - ועל כך יעידו כל הסטטיסטיקות הנוגעות לחינוך חילוני ולהגירה שלילית חילונית מהעיר. הרוצה להבין את הסיבה לכך יכול להביט על מצבו של הכותל המערבי, אחד מסמליה המרכזיים של ירושלים, שיכול לשמש משל לכל מה שירושלים מסמלת עבור חילונים.

     

    באתר המשרד לשירותי דת כתוב על הכותל המערבי: "הכל שווים אל מול הכותל המערבי. לידו מרגיש כל יהודי ביהדותו, לעיתים בפעם הראשונה... זאת חוויה ראשונית, עמוקה ומסתורית". הכל שווים? הכוונה של המשרד לשירותי דת בוודאי לא לאנשים שאינם יהודים, לא לאנשים שיהדותם מוטלת בספק על-ידי הרבנות, לא ליהודים שאינם אורתודוכסים ולא לנשים, שמקבלות פיסת תפילה קטנה יותר מהגברים. 

     

    כלומר, כמעט כולם לא שווים אל מול הכותל המערבי, פיסת אדמה שהושגה בזכות הרעיון החילוני של הציונות, ובביצועה של רוח החילוניות - האקטיביות וההגשמה העצמית, שהובילו את הצנחנים לבכות אל מול הקיר, והיום אנחנו החילונים בוכים כאשר אנו רואים כיצד מיעוט דתי השתלט על אופיו של המקום המיוחד, שאמור לגרום לחוויה בלתי רגילה, ראשונית, עמוקה ומסתורית.

     

    שני כתלים

    אבל למזלנו הכותל המערבי מחולק לכותל דתי וכותל חילוני.

     

    הכותל הדתי, המוחזק על-ידי רשויות המדינה על פי חוק ותקנות המקומות הקדושים, מסמל את ההיררכיה השוביניסטית שמפלה נשים, מסמל קנאות שלא מאפשרת לאחר לחוות את יהדותו בדרך ראשונית, עמוקה ומסתורית, מסמל את העוני בשלל הקבצנים שמסתובבים באזור ומבקשים בשם השם תרומה לעצמם, ומסמל את כוח השררה בזכות מאבטחים חמורי סבר שלא יאפשרו לבטא יהדות בצורה שאינה אורתודוכסית.

     

    לעומתו, הכותל החילוני, המשכו בגן הארכיאולוגי במרכז דוידסון, ונפגש עם הכותל הדרומי, המרשים לא פחות, מסמל את החופש והחירות, את המדע וההיסטוריה, את ההומניזם וקבלת כל בני האדם המגיעים בשערו בצורה שווה, ומאפשר התבוננות בלתי אמצעית עם ההיסטוריה של העם היהודי, בימים שלפני חורבן בית המקדש.

     

    בר מצווה ביחד

    כרב חילוני, פנתה אליי לפני זמן מה משפחה חילונית בבקשה לקיים טקס בר-מצווה צמוד לכותל המערבי. הסברתי להם שהמקום היחידי שמאפשר זאת בדרך המבוקשת על-ידם הוא במתחם "הכותל החילוני" - שם קיבלנו גם ספר תורה מהודר מבלי שישאלו אותנו למהות הטקס ויכולנו לקיים כל מה שרצינו מבלי שנישאל לזהותנו החילונית-יהודית. התרגשנו כאשר הנשים והגברים נכחו ביחד והקירבה אל הקיר המיוחד היוותה את התפאורה המושלמת לקבלת בוגר חדש לחברה היהודית בטקס חילוני. מדוע אי אפשרי לקיים טקס כזה גם ב"כותל הדתי" שהוא "שווה בפני כולם", כהגדרת המשרד לשירותי דת?

     

    הנמשל של הכותל המערבי החילוני והדתי, אשר רק מטרים ספורים מפרידים בין צדדיו, עונה על השאלה מדוע רק מעטים מהחילונים חוגגים את יום ירושלים. בזכות רעיון חילוני הצלחנו לממש כיסופים דתיים של 2,000 שנה, אולם לא השכלנו לממש את הרעיונות ההומניסטים בחברה

    שלנו והפקדנו את כל המקומות, נקודות השליטה וההשפעה לעמדה דתית חד-ממדית, שאינה מבינה שיש כמה דרכים לבטא את יהדותך.

     

    הכותל הוא משל לוויתור של החברה החילונית על ירושלים חופשית, קבורה חילונית, נישואים חילוניים, גיור ליברלי וחילוני ועוד נושאים מהותיים שקובעים את זהותה היהודית של ישראל. ויתור לקבוצת מיעוט מפלה, ואפילו לא במחיר נזיד עדשים. סתם, ללא מאבק וללא רצון לשינוי.

     

    לסיום, הבנתי עוד אבסורד מתוצרת ירושלים. שאלתי את אחד העובדים של מרכז דוידסון מדוע המקום אינו פתוח בשבת, והוא ענה לי: "השתגעת? מקום כל כך רגיש יהיה פתוח בשבת?" וכי הכותל המערבי הדתי אינו פתוח בשבת?! כך יוצא שהכותל החילוני שומר שבת, והכותל המערבי פותח את שעריו לחילול שבת רבתי, שהרי רוב המבקרים בו מגיעים ברכבם לחוות חוויה ראשונית, עמוקה ומסתורית. מסתורית מאוד.

     

    • הכותב הינו רב חילוני, ממייסדי אתר טקסים , לקידום תרבות יהודית חופשית בישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים