שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יו"ר הכנסת ביום ירושלים: רק חובשי כיפות חוגגים
    בישיבה מיוחדת בכנסת לרגל יום ירושלים, אמר ריבלין: "אם נודה על האמת, מרבית האירועים המרכזיים בירושלים נערכים מזה זמן רב בחסותו של ציבור חובשי הכיפות". הוא הוסיף: "גם 43 שנים אחרי, העיר לא חוברה ולא יחדיו"

    מי מציין את יום ירושלים? יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, אמר היום (ד') בישיבה מיוחדת לציון יום ירושלים, כי לצערו רק מגזר מסוים - הכיפות הסרוגות - מציין את היום הזה. "לא חוברה ולא יחדיו", אמר בנאומו.

     

    יו"ר הכנסת אמר בנאומו כי רק חלק מסוים חוגג את היום הזה: "יום ירושלים נקבע בחוק שיצא מהבית הזה, כיום חג לאומי. ואולם, היום, אופי החגיגות

    בירושלים והזהות של הרוקדים ברחובות, מלמדים אותנו כי יום החג הלאומי מזכיר יותר, במתכונתו הנוכחית, יום חג סקטוריאלי. אם נודה על האמת, ונשתדל ללמוד ממנה דבר או שניים, מרבית האירועים המרכזיים בירושלים נערכים מזה זמן רב בחסותו של ציבור חובשי הכיפות".

     

    הוא הזכיר את האירוע אמש, במרכז הרב, בו השתתף גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "מן העצרת הנערכת בישיבת מרכז הרב, במעמד חשובי הרבנים שבציונות הדתית, ועד לריקוד הדגלים המסורתי - מתכבדת ירושלים בעיקר בנוכחותם של אנשי הציונות הדתית ותנועות הנוער שלה. אשרי הרוקדים, המעלים את ירושלים על ראש שמחתם מדי שנה בשנה. אשרי השמחים בשמחתה, בשנותיה הקשות ובשנותיה היפות, אשרי אוהביה המתמידים באהבתם".


    חוגגים את יום ירושלים, היום בכותל (צילום: AFP)

     

    ריבלין קבל על כך שהיום לא מצויין במקומות נוספים. "היום, קשה שלא לתהות, אם מעגל הרוקדים המצומצם אינו אלא עדות לצניחה כואבת 'במניותיה'

    של ירושלים, בקרב כלל הציבור והחברה בישראל. ירושלים כיום, אינה משמשת מוקד הזדהות כלל ישראלי. ירושלים, כבר אינה מהווה מקור השראה עבור כלל הציבור.

     

    "רבותיי, אני חושש שאנו מצויים בעידן פוסט ירושלמי. אנו מעדיפים לחשוב שהסיבה לכך היא העידן הפוסט מודרני אליו נקלענו. אנו מעדיפים לחשוב, בטעות, שבעידן , שבו מילים כמו 'ציונות' ו'ערכים' מלוות בחיוך נבוך ומתנצל, אין תימה בכך שגם ירושלים, נשכחה מאחור".


    43 שנה לשחרור העיר. חוגגים בכותל (צילום: AFP)

     

    בהמשך, אמר ריבלין כי הוא מכה על חטא. "חטאנו לירושלים. חטאנו לה, בהתמכרות להתפייטות מליצית אודותיה. חטאנו לה, בגעגועים מתמשכים לאיזו 'ציון' רחוקה, בעוד ציון היא מציאות חיה ובועטת, כאן ועכשיו. חטאנו לה בדיונים ללא קץ, אודות גבולותיה וקווי המתאר שלה - ובמיעוט דיונים אודות תוכן וחזון עכשוויים. חטאנו לה בכתיבת המחאות שמעולם לא פדינו. המחאות נוסח: 'העיר שחוברה לה יחדיו' - שגם 43 שנים אחרי, לא חוברה ולא יחדיו. המחאות נוסח: 'ירושלים בירתה הנצחית של מדינת ישראל' ש-43 שנים אחרי, ספק אם היא באמת בירתה בהווה.

     

    "כיצד יכולה ירושלים לשמש מוקד הזדהות רלוונטי, כאשר לא ביררנו באופן מעמיק ויסודי את תפקידה ואופייה כבירה בזמן הווה? כיצד יכולה ירושלים להיות מקור השראה לכולם, בעוד היא סובלת מאפליה חמורה בין המגזר הערבי למגזר היהודי? כאשר היא סובלת מחוסר אינטגרציה בין מגזרים? מעוני, ומהיעדר מרקם כלכלי בריא?"

     

    נתניהו: קשר חזק בין העם לעיר

    אחרי ריבלין עלה לדוכן הנואמים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפרס את חזונו לעיר הבירה. "'מציון תצא תוכנה', אבל זה לא מבטל את זה שמציון יוצאת תורה. אני אינני רוצה לבסס את העתיד על-ידי התנקות מהעבר. אני מאמין בעוצמת הקשר שלנו לירושלים, כי אני חושב שיש פה מימד שחוצה דורות. אני לא חושב שהקשר יתנתק בגלל אופנה חולפת. לא חושב שיש עם שיש לו קשר כה חזק לבירתו, כמו של עם ישראל לירושלים. העובדה שציון מכלילה גם את האהבה שלנו לארץ-ישראל כולה. הקשר שלנו לירושלים, לציון, שונה מכל קשר של עם אחר. מה שעמד במבחן של אלפי שנים - חורבן משולש, בית ראשון, בית שני, ועוד אחד... בכל זאת הכמיהה לציון היתה עצומה. לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

     

    במהלך נאומו של נתניהו, הורה יו"ר הכנסת להוציא את ח"כ טאלב א-סאנע, שהפריע לנאומו של ראש הממשלה, לצאת מהאולם. "אני אומר כמה פעמים ירושלים

     מוזכרת בתנ"ך לא משום שאנחנו לא מכבדים את הקשר של בני דתות אחרות, להיפך! אנחנו מכבדים את הקשר ורק תחת ריבונות ישראל החופש למקומות הקדושים מתממש וימשיך להתממש. אני כן קורא תיגר על הניסיון לגרוע ולעוות או להשכיח את הקשר הייחודי שיש לנו. זה קשר כביר ואנו נאבקים, לא רק על עתידה של ירושלים - שגשוגה, פיתוחה. אנו גם נאבקים על שימור זכרון העבר, שיש כאלה שמנסים לטשטשו. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת כולם בתכניות, שנביא לבנות את ירושלים. ואני מבקש את סיועם של חברי כנסת, המוכנים להכיר בעובדות ההיסטוריות, בהעמקת והנחלת הקשר המיוחד של עם ישראל לעירו".

     

    אחריו אמרה יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני: "ירושלים צריכה להיות עיר לא רק מאוחדת אלא גם מאחדת. מאחדת סביבה את העם היהודי כולו ואת אזרחי ישראל. ובעיניי, אהבת ירושלים אינה עניין דתי דווקא, את התפילה לירושלים נשא כל יהודי בליבו, בין אם כיפה על ראשו ובין אם לאו, אלא כחלק מזהותו היהודית- הלאומית, חלק ממסורתו, כחלק מההיסטוריה שלו. ירושלים של הר הבית והכותל המערבי וכל שאריות החורבן החיות בעיננו גם אם חלקן מתחת לפני הקרקע ונחשפות בפנינו לעיתן. ירושלים היא חלק מהעבר ההווה והעתיד של עם ישראל כולו לא רק של חלקו כי אין ואסור לייצר חלוקה או דרגות שונות לאהבת ירושלים.

     

    "לצערי, במקום לאחד ראינו ניסיון להשתמש בירושלים כדי לייצר בידול פוליטי כדי לייצר אבחנה בין אוהבי ירושלים לבין אלה שפחות בין אלה שיאבקו ובין אלה שיוותרו בין אלה שליבם במזרח ובין אלה שפניהם מערבה. סרבתי לקחת חלק בניסיון הזה ואין בכוונתי לעשות זאת בעתיד, כי יותר משהוא שומר על ירושלים הוא פוגע בה. וחשוב שנבין ונאמר זאת במיוחד בשבוע בו נפתח משא-ומתן עקיף עם הפלסטינים - שיחות קרבה על כל סוגיות הליבה ובכללן ירושלים. במיוחד בשבוע הזה - אלה הדברים שחשוב ולהדגיש, דווקא בגלל חשיבותה של ירושלים, לכולנו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים