שו"ת: איך אומרים לה שהכלבה מתה?

שאלה:

לפני כחצי שנה נאלצנו להרדים את כלבתנו. לבתנו בת ה-3.5 סיפרנו שהכלבה מאוד חולה וקשה לה ובגלל שאין לנו דרך לעזור לה אנחנו לוקחים אותה לרופא שהוא יעזור לה. למרות שמסביבנו כולם אמרו שעם הזמן היא תשכח ולא תדבר עליה יותר, היא עדיין, כמעט יום ביומו, שואלת ומתעניינת. בין היתר היא רוצה לדעת מה היא עושה, איך היא מרגישה, היכן היא ישנה, מי החברים שלה? אנחנו עונים על כל השאלות.

הסברתי שהרופא מטפל בה והיא מרגישה הרבה יותר טוב ואנחנו צריכים לשמוח שעכשיו טוב לה, אז בתי אמרה שאם היא מרגישה טוב, מדוע היא לא חוזרת הביתה? ושהיא אוהבת אותה ומתגעגעת אליה. אני מסבירה שאי אפשר ושהיא כבר לא תוכל יותר לחזור הביתה כי רק אצל הרופא היא יכולה לקבל טיפול ורק שם לא כואב לה. בקיצור, הנושא לא יורד מסדר היום. אני חושבת שאני צריכה לספר לה את האמת ולהסביר לה על המוות של הכלבה ואני לא יודעת איך לעשות את זה. מה המילים, הטקסט שצריך לומר. תודה רבה, ט.

תשובה:

ט. שלום, ראשית, צר לי על האובדן של כלבתכם. מי שמגדל בעלי חיים מכיר היטב את תחושת הכאב והצער כשמאבדים את החיה שהופכת להיות חלק מהחיים. הניסיון שלכם להמציא לילדה "סיפור" נובע מתוך רצון לגונן על הילדה, מתוך רצון למנוע ממנה רגשות צער וכאב והורים רבים נוקטים בגישה הזו.

אני מאמינה שלמרות הקושי, רצוי לספר את האמת. צריך לאפשר לילדים לדעת את עובדות החיים (והמוות). לצערנו, המוות הוא בלתי נמנע. אני מאחלת לכם שלא תדעו צער, אבל דברים קורים ועדיף שהילדים יתחילו להפנים שיש סופיות. הבת שלכם מתחילה להבין שמשהו מוזר קורה פה. היא גם מבינה שיש דברים שלא מדברים עליהם בבית שלכם. חשוב שהיא תדע שאם קורה משהו עצוב היא יכולה לדבר איתו אתכם.

חשוב גם שהיא לא תאבד את האמון בכם, כי ברגע שהיא תבין שסיפרתם לה סיפור לא אמיתי היא עלולה לא לבטוח בשאר הדברים שתספרו. מציעה לכם לספר לה ולהעביר את המסר שמותר להיות עצובים, מותר להתגעגע, שככה זה בחיים ושאתם סומכים עליה שהיא לא תתמוטט.