שתף קטע נבחר
צילום: אורנית גורטלר, Jupiter

דין פרוטה: האם כדאי לתבוע על עשרה שקלים?

גם כשנגרם לנו עוול ואנו בטוחים בצדקתנו, כלל לא בטוח שכדאי להעביר את הסכסוך לביהמ"ש. האולמות מלאים והשופטים המותשים עלולים לגלגל אותנו מכל המדרגות, לעיתים גם תוך כדי תשלום הוצאות משפט. דין פרוטה כדין מאה? לא תמיד

זה לא סוד שהעומס על מערכת בתי המשפט בישראל רב מאוד. שופט נאלץ להתמודד עם מספר רב של תיקים מדי שנה, הרבה מעבר לזמן שיש לו. רק לאחרונה התבטאה בנושא נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית ביניש כשאמרה כי "העומס על שופט בישראל יוצא דופן בקנה מידה בינלאומי". הגשת תביעות "מיותרות" רק מוסיפה לעומס וגורמת לדיון בתיקים חשובים באמת להידחות, בשל הצורך לדון לגופו של עניין בתביעה שלא היה כל מקום להגישה.

 

מטבע הדברים, העומס שישנו בבתי המשפט לתביעות קטנות אינו שונה מכל בית משפט אחר. לא מוסיפה לכך העובדה שידם של התובעים על הדק הגשת התביעה, לפעמים פעוטת ערך ושולית ביותר, קלה מאוד. לאחרונה, השופט אור אדם מבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע יצא כנגד התופעה של הגשת תביעות סרק, דחה אותן, והדגיש בצורה ברורה כי תביעות כאלו רק גורמות לעומס מיותר על מערכת בתי המשפט.

 

מחלוקת על 11 שקלים? מקומה לא בביהמ"ש!

לפני שבועות ספורים השופט אור אדם דן בתביעה על סך 5,000 שקלים שהוגשה נגד חנות בשם "מרכז הלבשה". התובעת, אורטל עטיה, רצתה לקנות זוג מכנסיים שנכתב עליהם כי הם עולים 45 שקל, אולם המוכרת אמרה לאורטל שהפתק הודבק בטעות, ושמחיר המכנסיים הוא 70 שקל, ולאחר הנחה של 20% – 56 שקל. אורטל לא הייתה מרוצה ממה שנאמר לה, ותבעה.

 

השופט דחה את התביעה, וציין כי מדובר במחלוקת על 11 שקלים בלבד שהתפתחה לריב ולצעקות, כאשר שני הצדדים לא טמנו את ידם בצלחת. "לא כל סכסוך חייב להגיע לבית המשפט", כתב השופט. "המערכת המשפטית עמוסה לעייפה ואנשים שיש בידם עילת תביעה ממשית, של מאות אלפי שקלים, ממתינים שנים ארוכות לפסק דין, רק בגלל שהמערכת עמוסה בתביעות שטותיות מעין זו".

 

השופט הוסיף כי ישנם סכסוכים שמוטב לפתור ברוח טובה מחוץ לכותלי בית המשפט ולא להטריח ולהעמיס על המערכת נטל נוסף. מעבר לכך, תביעה בסך 5,000 שקלים בשל מחלוקת על 11 שקלים היא מופרכת וקשה להצדיקה. השופט החליט שלא לחייב את התובעת בהוצאות. (ת"ק 1694-09 עטיה אורטל נ' מרכז הלבשה).

 

תביעה מופרזת על פי 6 מערך הנעליים

במקרה אחר, דן השופט אדם בתביעה על סך 500 שקל שהוגשה נגד נעלי מרקו בשל זוג נעליים שנרכש ב-80 שקל, כאשר לטענת התובעת הנעליים התקלקלו לאחר חודש. השופט דחה את התביעה, וקבע כי מוטב היה שהתביעה לא הייתה מוגשת לביהמ"ש. "בתי המשפט העירו לא פעם על ריבוי התביעות המיותרות, המוגשות שוב ושוב ומעמיסות את המערכת שלא לצורך", הדגיש השופט.

 

לגופו של עניין נקבע, כי כאשר זוג נעליים עולה 80 שקלים ולא עושים בהם שום שימוש ומייד הן מתקלקלות, מובן שמדובר באובדן תמורה מלא ויש לקבל פיצוי את מלוא הסכום. אולם, שונה המצב לאחר שנעשה בנעליים שימוש כלשהו. השופט ציין, כי הוא בחן את הנעליים, וקשה לו להאמין שנעשה בהן שימוש רגיל, שכן הן שחוקות לחלוטין.

בהתאם לכך נקבע כי לא היה שום מקום לתביעה מופרזת זו, על סכום שהוא פי 6.25 מערך הנעליים, וחבל שהתובעת התעקשה על הגשת התביעה ולא קיבלה את ההצעה הנדיבה שהחנות הציעה לה לפנים משורת הדין.

 

השופט פסק כי אפשר לפצות את התובעת, אך רק בסכום יחסי לעלות הנעליים, כלומר: בכמה עשרות שקלים, אך ממילא סכום זה יקוזז עם הוצאות שיוטלו עליה בשל הגשת התביעה המופרזת. על כן, התביעה נדחתה והתובעת לא חויבה בהוצאות. (ת"ק 1566-09 טוניק חווה נ' נעלי מרקו)

 

קראו לך "זבל"? לא בטוח שכדאי לתבוע

לא רק תביעות בעניין מחיר לא נכון או פגם במוצר נדחו לאחרונה על ידי השופט אדם, תוך הבעת ביקורת חריפה על עצם הגשת התביעה. מסתבר שגידופים וכינויי גנאי - גם הם לא תמיד מצדיקים הגשת תביעה.

 

אישה שנסעה במונית הגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע תביעה על סך 5,000 שקלים נגד נהג המונית שכינה אותה בכינוי "זבל". הקללה נאמרה במהלך סכסוך לגבי השאלה אם יש צורך בתשלום נוסף עבור כלב, או לא. לטענת נהג המונית גם התובעת גידפה אותו וכינתה אותו בכינוי גנאי.

 

השופט אור אדם דחה את התביעה וקבע: "סכסוך זה מוטב שהיה נפתר בין הצדדים מבלי להטריח לשווא את בית המשפט ולבזבז את זמנו של בית המשפט, אשר טרוד בסכסוכים ובזכויות בתיקים בהם אנשים ממתינים זמן רב לקביעת דיונים ולכתיבת פסקי דין בגלל העומס בבית המשפט, הנוצר בין היתר בגלל תביעות מעין אלו שעיקרן איננו משפטי".

 

השופט הוסיף כי הוא התרשם מעדויות הצדדים שמדובר היה בסכסוך שעלה לטונים גבוהים שלא לצורך ולשני הצדדים יש חלק באותו סכסוך. מעבר לכך, התובעת גם לא הוכיחה נזק ממשי שנגרם לה. השופט החליט שלא להטיל על התובעת הוצאות.

 

נראה כי פסקי הדין הללו משקפים מגמה שהחלה לאחרונה, ואשר באה לידי ביטוי ביתר שאת בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע: דחיית תביעה "מיותרת" תוך הבעת ביקורת נוקבת וטרוניה על הצורך לדון בתביעות שוליות/חסרות ערך ואף "שטותיות" כדברי השופט אדם.

 

סביר להניח כי אדם שכועס על מעשה צרכני כזה או אחר ורוצה לתבוע את עלבונו המגיע לו מבית העסק לא חושב שתביעתו מיותרת, ולא מצפה שבית המשפט ידחה אותה בצורה כה גורפת ויבקר את עצם הגשתה. אולם, ייתכן כי יש מקרים שמוטב לאדם לעצור ולחשוב האם יש צורך בהגשת התביעה, שכן במקרה הטוב תביעתו תידחה, אך אם המגמה תמשיך ותתחזק, ייתכן כי אף יחויב בהוצאות.

 

עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית. יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים