שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התוכנית של סין: לייסד מחדש את דרך המשי
    רק לאחרונה הגיעה סין למעמד הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ואת הדרך למקום הראשון היא כבר סימנה. באמצעות תוכנית שאפתנית לסלילת פסי רכבת חדשים מאסיה לאירופה היא מתכננת לבטל כמעט כליל את המרחק בין היבשות, בצעד שישנה את הסדר העולמי כפי שהיה במאות השנים האחרונות

    סין נוהגת לבנות את מהלכיה בצינעה, בדרכה הייחודית היא מתכננת לטווח ארוך ובונה עוצמה בשקט. בימים אלה, כאשר הכוח הכלכלי שלה עולה מדרגה ומגיע למקום השני בדירוג העולמי, היא מביטה קדימה ומתכננת את אסיה החדשה, או אם תרצו, לייסד מחדש את דרך המשי.

     

     

    ובכן, איך רואה סין את אסיה בעתיד, בעוד מספר עשרות שנים? חלק מהתשובה מצוי בתוכניות הפיתוח שסין מתכננת. בואו נדבר על רכבות.

     

    סין הפכה בשנים האחרונות למובילה בעולם בתחום רכבות מהירות, יש בה יותר קילומטרים של מסילות רכבת מהירה מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. הרכבות שלה אצות במהירות של למעלה מ-300 קמ"ש אבל זו רק תחילת הדרך, ומהנדסים סיניים כבר שוקדים בימים אלה על דור חדש של רכבות מהירות שישעטו ברחבי אסיה במהירות של 500 קמ"ש.

     

    אך גם זה לא יהיה סוף פסוק: תוכנית שאפנית עוד יותר חוזה בהמשך הדרך רכבות שינועו במהירות המטוס ממש: 1,000 קמ"ש. בפני הרכבות המהירות הללו עומדות משימות שלא מסתכמות בהובלת נוסעים ומטען בלבד, יש להן תפקיד אסטרטגי בראיה קדימה של סין.

     

    שני פרוייקטים שאפתניים של מסילות ברזל מונחים על השולחן בבייג'ינג מזה זמן מה. פרוייקטים שצפויים לשנות את אפשרויות העסקים בסין, את פניה הכלכליות של אסיה, ואולי לא רק.

     

    הראשון, כפי שמתאר אותו אתר business in Asia הוא ה-SKRL, ה-Singapore-Kunming Rail Link, תוכנית שהונחה על שולחנו של ארגון שיתוף הפעולה האסייתי ASEAN ונועדה לקשר את כלל היבשת של דרום מזרח אסיה ברשת מסילות ברזל מהירות. סין תבנה את הרשת, מדינות היבשת ישלמו לה על כך בעיקר במחצבים, ובסיכומו של תהליך יוכלו אנשים וסחורות להגיע בקלות ובמהירות בדרך יבשתית בין דרום סין, ויאטנם, קמבודיה, לאוס, מיאנמר, תאילנד, מלזיה וסינגפור.

     

    המודל הזה של שיתוף פעולה מלווה גם את התוכנית הצפון מערבית, ה-Trans-Asia Rail שאומצה על ידי האו"ם בנובמבר 2006. במרכזו רכבת שצפויה לצאת ממחוז סיג'יאנג שבמערב סין וממנו לחצות את ארצות האיסלם של מרכז אסיה עד טורקיה, ומשם להמשיך אל תוך אירופה. הקו הזה יפגוש באירופה את האח הצפוני שלו, שייצא ממחוז מנצ'וריה שבצפון מזרח סין ויחצה את רוסיה בכיוון מערב.

     

    זו תוכנית שאפתנית שבסיכומה יתקיים קשר רכבות לאורך כ-80 אלף ק"מ, לא פחות ולא יותר, תוכנית שארגון world-citizenship אף משווה ליסוד דרך המשי בזמנים הקדומים מבחינת האינטגרציה שהוא יבצע לאסיה.

     

    הפריפריה הסינית תתקרב למרכז

    לפרויקט יש משמעויות רבות על עולם העסקים בסין, אך המקום הראשון שבו הוא ישפיע הוא הפריפריה הסינית. סין מתמודדת בשנים האחרונות עם חוסר איזון, שבו מירב השגשוג והמשקל הכלכלי נמצאים ברצועה צרה יחסית במזרח המדינה בקו שבין שנגחאי להונג קונג. זה יוצר פער גדול בינה לבין הפריפריה שבמערב המדינה, ולפערים חברתיים יכולות להיות השלכות גדולות על יציבות המדינה. האיכר הסיני רואה בטלויזיה מה קורה בנינגבו ובטיאנג'ין וחוזר אחר כך לחרוש את אדמתו בעזרת הג'מוס כשבליבו קנאה והתמרמרות.

     

    כבר התקיימו בעבר התקומויות מקומיות של איכרים, וסין משקיעה בשנים האחרונות מיליארדים רבים על מנת לקדם את המגזר הכפרי שבפריפריה, ולקרב אותו אל רמת החיים של מזרח המדינה. הפרוייקט שמתואר כאן יהפוך מקומות כמו קונמינג שבדרום מערב, הילונג ג'ינאג שבצפון מזרח ואורומצ'י שבמערב סין למרכזי פעילות, סחורות, תנועת אנשים והשקעות.

     

    המשמעות הבאה טמונה במימון הפרוייקט. נזכור שסין היא הבונה את המערכת, והמדינות שבהן היא תקים את מסילות הברזל ישלמו לה בעיקר במחצבים. הפיתוח של סין בתקופה הנוכחית דורש מחצבים רבים כמו מתכות, פחם ונפט והוא גם דורש פיתוח והרחבה של התעשיות המתוחכמות הסיניות. המסגרת הזאת, שאמורה להצעיד את סין הרחק מהימים בהם כלכלתה התבססה על יצור מגבות וצעצועים, תקבל מהפרוייקט זרם גדול של מחצבים שיגיעו ממדינות דוגמת קזחסטן, אפגניסטן, תאילנד ולאוס, ובתמורה להם תקדיש סין את משאביה לעבודות פיתוח טכנולוגיות רחבות היקף, שיציבו אותה בחזית הטכנולוגיה העולמית.

     

    זה לא מסתיים שם: המערכת הזאת תהפוך את אסיה למערכת כלכלית מאוחדת פורחת שתצעיד קדימה את המדינות שבה. המרחקים הרי יתקצרו דרמטית, והעיתון Asia times אף כתב כי הוא צופה שמבייג'ינג ללונדון יוכלו נוסעים להגיע בתוך יומיים ומחצה. זה יאיץ תנועה, יגביר פעילות כלכלית ויביא שגשוג לאזורים רבים שעד כה היו מחוץ למעגל ההתפתחות הכלכלית.

     

    זאת תהיה מערכת שבה המדינות קרובות זו לזו, סחורות והשקעות יזרמו ביתר קלות, ואיתן גם אנשים, רעיונות, השפעה מדינית ושיתופי פעולה. סחורות סיניות יגיעו בקלות לכל מדינה במרחב האסיאתי ואף במרחב האירופאי וכך גם סחורות מהמדינות הללו לסין. מהנדסים סיניים ינכחו בכל מדינה ובכל מחוז, שיתופי פעולה יקבלו כר נוח לפרוח בו.

     

    במרכז של כל אלה תעמוד סין, היא תהיה הציר המרכזי של התנועה, המסילות תצאנה ממנה ותשובנה אליה, הכסף, המחצבים והטכנולוגיה יעברו דרכה וכך סין תהפוך למעצמה הברורה המוכרת של אסיה. בלי להזדקק לחיילים תמצא את עצמה סין כמעצמה בלתי מעורערת, ואסיה המשגשגת תהיה לאזור השפעה סיני.

     

    כל אלה צפויים להתממש בעשרות השנים הבאות, ממש לא בעוד הרבה זמן, וזה יבוא לידי מימוש מלא בתקופה שבה אנליסטים רבים חוזים כי אסיה תהפוך למרכז הכלכלי הבא וכי ארה"ב תידחק למקום השלישי בין הכוחות הכלכליים בעולם לאחר הודו וסין ולפני יפן.

     

    התמונה ברורה, לאחר 500 שנה של הגמוניה מערבית, עומד העולם להישלט יותר ויותר על ידי הכוחות האסיאתיים, ולפרוייקט המתואר יהיה חלק בהתפתחות המדהימה הזאת.  

     

    טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבות ועסקים בסין, מאמן לרילוקיישן לסין, וחבר במיזם המרצים מר צים וחבורתו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים