שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האם תצליח סין להתגבר על נגע ההעתקות?

    מדוע מעתיקים הסינים טכנולוגיות ושיטות ייצור בקצב מוגבר כל כך? האם מדובר באסטרטגיה כלכלית מחושבת, או בפער בין התרבות המערבית לתרבות הסינית בכל הנוגע למושג "קניין רוחני"? שאלה זו מטרידה גם את הממשל הסיני, שמנסה להנחיל ערכים של שמירה על זכויות יוצרים במעצמת ההעתקות

    מי שמחפש בסין סימנים לקושי של שמירת זכויות יוצרים וקניין רוחני לא צריך ללכת רחוק, הוא נדרש בסך הכל לצאת מבית המלון שלו ולצעוד לקניון הקרוב. שם, במסדרון של חנויות הוידיאו והתוכנה הוא ימצא את הקניין הרוחני של יוצרים, כותבים ומתכנתים מרחבי העולם נמכר על CD צרוב תמורת יואנים בודדים.

     

    נכון, סרטים ותוכנות מועתקים ניתן לרכוש גם בשוק רמלה וברחוב אלנבי בתל אביב, אבל ההבדל הוא בכמויות. בסין קיימים מרכזי סחר שלמים העוסקים רק בכך, זאת תעשייה שמגלגלת מיליארדים ושבה השוטרים עוברים ליד הדוכנים ואפילו לא נדרשים להביט הצידה.

     

    ויכוחים ניטשים בין אנליסטים על משמעותו של הדבר, יש מי שסופר את הדולרים שלא שולמו כתמלוגים ליוצרים במערב ומצביע על אובדן הכנסות במערב לטובת שימון גלגלי הצמיחה הסינית. יש גם מי שבוחן את האלטרנטיבות: טד פישמן, בספרו "סין בע"מ", טוען כי הצרכן בסין דל באמצעים וכי אילולא היו ההעתקות אפשריות בסין לא היו הצרכנים משתמשים בתוכנות ובסרטים, והדבר היה מאט משמעותית את קצב התקדמות הכלכלה הסינית בלי לתרום דבר לבעלי זכויות היוצרים במערב.

     

    הספר שהזכרתי כאן נכתב בתחילת העשור ומאז זרמו מים רבים ביאנג צה. סין עומדת היום בפתחו של עידן חדש, עידן שבו היא תהיה למעצמה המובילה בעולם, והדבר מציב בפניה אתגרים חדשים. עליית המדרגה של הייצור הסיני, שבה היא עובדת מייצור המוני של מוצרים זולים לייצור מתוחכם של מוצרים עתירי ידע, גם הופכת את המעתיקים לעתירי ידע.

     

    ה"התמחות" העדכנית של סין היא בהנדסה במהופך (reverse engineering) שבה מקבלים ליד מוצר מוגמר, מנתחים את המבנה שלו וכך מוצאים דרך לייצר ולהעתיק אותו בלי לשלם תמלוגים למפתח. מוצרים מהמערב ששווקו בסין החלו להיות מיוצרים שם זמן לא רב אחר כך בידי חברות מקומיות תחת שמות אחרים, וכבר לא מדובר בתוכנות וסרטי וידיאו, הרשימה כוללת מכוניות, אוטובוסים, משקאות קלים וגם מנעולים של פלדלת. הנה, יש לנו נקודה ישראלית.

     

    לאיש העסקים בסין המחפש רווחים קלים זאת חגיגה, לממשל הסיני לעומת זאת זה כאב ראש לא קטן. כפי שציינתי המגמה היום היא של מעבר לייצור מתוחכם היאה למעמד של מעצמה מובילה. מעצמה עולמית לא יכולה להתבסס על העתקות, זה רע לתדמית של הכלכלה הלאומית, ותדמית היא דבר חשוב, אבל יתרה מכך, זה מרתיע גופים חדשניים בעולם מלהכניס את המוצרים שלהם לסין. יותר ויותר חברות מובילות מביעות בפומבי את החשש מהחדרת טכנולוגיות מובילות לסין מחשש פן יועתקו. לאחרונה הייתי בקשר עם חברה אירופית מובילה המשווקת מערכת טכנולוגית לטיפול בפסולת אורגנית, היא מעוניינת כמובן למכור כמה שיותר מערכות אך היא נמנעת מכניסה לשוק הסיני, למרות הגודל שלו והביקוש בו לטכנולוגיות שומרות סביבה, מחשש פן תועתק המערכת והחברה תעמוד מול תחרות סינית במחירי רצפה.

     

    הממשל הסיני כבר לא רואה בהעתקות דרך לשמן את גלגלי הכלכלה הצומחת, ובדרכו הסינית המחושבת והמתוכננת הוא נערך לפעול ולשנות את מצב הדברים. ב-8 ביולי היה לי העונג להשתתף במפגש עם מר טיאן לי-פו, ראש הרשות להגנה על הקניין הרוחני בסין, בכנס שאורגן על ידי ה-HTIA, התאחדות ההייטק הישראלית, ושבו נכחו יצואנים לצד רשמי פטנטים.

     

    לי-פו דיבר בפתיחות מפתיעה על האתגרים העומדים בפני סין, ותיאר את הדרך שעברה סין מאז מותו של מאו ועד היום, ומעניין היה לראות את הדברים מבעד לעיניו של איש הממשל הסיני. הדברים שנשא לי-פו מצביעים על כך שבמערב יש מודעות לנושא הקניין הרוחני כבר מזה מאות בשנים בעוד שבסין הנושא הזה חדש ולוקח זמן לאוכלוסיה להפנים אותו, לוקח זמן לממשל לבנות את המערכים הנדרשים על מנת לממש זאת. עם כל זאת היעד הוא ברור: הקפדה מערכתית רחבה על זכויות יוצרים וקניין רוחני בסין, על מנת לבנות תשתית שתאפשר שיתופי פעולה טכנולוגיים והשקעות טכנולוגיות זרות בלי חשש של גניבת ידע.

     

    בזמן ששמעתי את פירוט הצעדים המתוכננים בחוק הסיני, בהסברה ובאכיפה לא יכולתי שלא להרהר בגישה המסורתית הסינית לנושא העברת ידע. בימי הקיסרות הסינית היה הידע מכוון לעבר עיר הבירה. ידע חדש שהיה מומצא בכל חלק של האימפריה היה מגיע אל החצר הקיסרית, וממנה מופץ בידי המנדרינים אל כל רחבי סין.

     

    המסורת הסינית מייחסת המצאות חשובות לקיסרים מיתולוגיים דוגמת הקיסר הצהוב, כי מאחורי ההמצאה לא היה שם של אדם והיא הייתה תמיד נחלת הכלל, כך נפוצו עקרונות הרפואה הסינית, המצאת הדיו והנייר, ידע בתחומי חקלאות וספנות ועוד. למי שגדל בסין זה רק טבעי להעתיק תוכנות וסרטים, גם טבעי לו להעתיק מכונות ותרופות. זה לא "סיני" לשמור על זכויות יוצרים.

     

    אנחנו נמצאים היום בתקופת ביניים, סין הולכת ומשתנה בהדרגה, מצד אחד זוכה מיקרוסופט בתביעה תקדימית בנושא גניבת תוכנה ומקבלת פיצויים מחברה סינית, ומצד שני התוכנות שלה ממשיכות להיות מופצות בדוכני העתקות בשוק. מצד אחד קיימים צרכנים, יצרנים, שוטרים ואף שופטים שחושבים במונחים סיניים מסורתיים שבהם על ידע לא צריך לשלם, אך מצד שני כבר הולך ומתגייס הממשל הסיני לכפות עליהם כיבוד קניין רוחני, וכשהממשל הסיני מסמן לעצמו מטרה זה לוקח לו זמן אך לבסוף הוא משיג אותה, טיאן לי-פו בתום דבריו הציע לנו להתכונן לתהליך שיושלם בתוך כמה עשרות שנים. את תוצאותיו הראשוניות נתחיל לפגוש כבר בעתיד המיידי.

     

    טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבות ועסקים בסין , מאמן מנהלים ואנשי עסקים למגורים ועבודה בסין, וחבר במיזם המרצים מר צים וחבורתו


    פורסם לראשונה 02/08/2010 21:00

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Gettyimages Imagebank
    כל תרבות המערב על דיסק צרוב
    צילום: Gettyimages Imagebank
    מומלצים