מינון גבוה של ויטמיני B עשוי למנוע אלצהיימר
חוקרים מצאו כי אצל חולים בשלבים הראשונים של אלצהיימר שטופלו במינונים גבוהים של ויטמינים מקבוצה B הייתה האטה משמעותית בקצב התכווצות המוח
האם נמצאה הדרך למניעת האלצהיימר? מחקר חדש מסעיר השבוע את עולם הנוירולוגיה: חוקרים בבריטניה גילו כי מתן מינון גבוה של ויטמין B עשוי להפחית בחצי את הסיכון להתכווצות המוח, אצל אנשים הסובלים מהסימנים הראשונים של מחלת אלצהיימר.
התכווצות המוח היא תופעה המלווה את מחלת האלצהיימר, המתבטאת בפגיעה
זה מתחיל בשיכחה קלה
אלצהיימר: כשהמוח מתחיל להתנוון
ד"ר איתי גל
זה מתחיל בשכחת שמות וחפצים וממשיך בהליכה לאיבוד בסביבת המגורים. אחת המחלות האיומות ביותר, אלצהיימר, ממשיכה לתקוף מאות ישראלים מידי שנה כשעדיין אין כל מרפא באופק
במחקר נבדקו 168 מבוגרים שסבלו מהידרדרות בתפקוד המוחי, המסמל שלב ראשון במחלת האללצהיימר. בשלב זה קימת פגיעה קלה בזיכרון וביכולת התפקוד השפתי. מחצית מהנבדקים קיבלו מינון יומי של כדורים המכילים רבות של ויטמין B6, ויטמין B12 וחומצה פולית, הרבה מעל המינון היומי המומלץ. הקבוצה השניה טופלה בכדורי פלצבו שאינם מכילים כל חומר פעיל.
במהלך שנתיים מתחילת המחקר נמדד קצב התכווצות המוח אצל הנחקרים, ונמצא כי אצל אלה שטופלו בוויטמיני B קצב ההתכווצות היה איטי ב-30% בהשוואה לאלה שלא טופלו בוויטמינים. אצל חלק מהמטופלים בוויטמיני B, קצב ההתכווצות היה אף איטי ב-50%, והגיע לקצב התכווצות הדומה כמעט לזה של זיקנה אצל אנשים בריאים.
ויטמיני B מצויים במזונות רבים ובהם בשר, דגים, ביצים וירקות ירוקים. חלק מויטמיני B ובהם ויטמין B6, ויטמין B12 וחומצה פולית שולטים על החומר הומוציסטאין בדם. רמות גבוהות של המוציסטאין ידועות כקשורות להאצת התכווצות המוח אצל חולי אלצהיימר.
עורכי המחקר מאמינים כי תוצאות המחקר משמעותיות. "הוויטמינים הללו עושים משהו למבנה המוח" אמר ראש צוות החוקרים, פרופ' דויד סמית, "ההשפעה גדולה יותר ממה שדמיינו. הוויטמינים הללו מגינים על המוח בדרך כלשהי שיהיה צריך לגלות".
אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת. לעיתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים כמו מזלג או מיונז ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר, כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה. בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
