12 שנים לגוגל: תריסר הנרות של האימפריה

נר התמימות: Don't Be Evil

הומור העוסק בשליטי על מרושעים מסרטי ג'יימס בונד ואופרות חלל תמיד העסיקו את החנונים של האינטרנט. שניים מהחנונים האלו היו עמית פאתל ופול בוקהייט (יוצר ג'ימייל), הציעו את הסלוגן "אל תהיה איבל" בישיבה.

בוקהייט אמר שהסלוגן מכוון לכמה מהמתחרים של גוגל, שנתפסו כגופים שלא מהססים לנצל את הלקוחות שלהם. אולי רמז מטרים לבאות היה שהסיסמה הזאת, למרות שהיא מזוהה מאוד עם גוגל, מעולם לא אומצה כמוטו "רשמי" של החברה.

נר החיפוש: האלגוריתם הקסום

בראשית היה האלגוריתם. סרגיי ברין ולארי פייג' היו סטודנטים לדוקטורקט באוניברסיטת סטנפורד, אבל את הפרטים הביוגרפיים אתם מכירים. גוגל היא, אחרי הכל, החברה המפורסמת בעולם. מה שחשוב לדעת הוא שברין ופייג' היו תלמידי מדעים מדוייקים קלאסיים: הם רצו סדר, והדבר החדש הזה שתפס להם את כל הזמן, האינטרנט, היה מבולגן נורא.

מנוועי החיפוש הראשונים – ב-1998, כשגוגל קמה, הפופולריים היו אלטה-ויסטה, לייקוס, מטהקרולר – דירגו אתרים בעיקר לפי צפיפות מילות המפתח שהופיעו בהם. כלומר, אם באתר בשם גוגל מופיעה המילה גוגל פעמיים – בכותרת הדף ובדף עצמו – ובאתר בשם "אתר הבית של מיקי" מופיע דף בשם "גוגל גוגל גוגל גוגל גוגל גוגל גוגל", אתר הבית של מיקי וגוגל הם מתחרים לגיטימיים על המקום הראשון בתוצאות החיפוש.

השיטה שהגו ברין ופייג' מתייחסת לציטוטים, לא למילים. אם לאתר גוגל הפנו לינקים מעשרות ומאות אלפים אתרים אחרים, ואם המילים שבלינקים או לידם היו "גוגל" – גוגל נחשבת לתוצאת חיפוש נהדרת כשמחפשים "גוגל".

לעומת זאת, אם אף אתר לא מפנה לאתר הבית של מיקי כשמחפשים "גוגל", לא משנה כמה פעמים מופיעה המילה "גוגל" באתר הבית של מיקי, מיקי הוא לא תוצאת חיפוש טובה. (דרך אגב, אל תנסו לחפש "גוגל" בגוגל).

נר Gmail: התיבה הכי טובה

קצת קשה להיזכר איך נראו תיבות הדואר לפני ג'ימייל. לא כולם השתמשו בתיבת הדואר של הספקית שלהם, זו שהייתה מוגבלת לחמישה מגה ודרשה תפעול של תוכנת דואר – הוטמייל, שירות הוובמייל החינמי, קיים מאז 1996 – אבל כולם חשו את הצפיפות.

בתיבות דואר היו מגבלות מקום של חמישה מגה, עשרה מגה, ועשרים מגה. להוטמייל הייתה מגבלת מקום של 25 מגה ב-2004, כשהושק ג'ימייל, שנקרא כך גם בגלל שהייתה לו מגבלת מקום של ג'יגה. גוגל הציעו חזון של תיבת דואר שלא צריך לזרוק ממנה כלום (בגרסה המקורית של ג'ימייל, לא היה כפתור "מחק").

אבל החזון האמיתי היה סידור הדואר. אימייל פירושו בלאגן, פירושו בזבוז זמן – את זה כולם ידעו ב-2004. כלי העבודה של העולם המקוון נעזר בתיקיות כמו אלו של מערכת ההפעלה כדי להעלים ולאבד הודעות חשובות. גוגל אמרו: לנו אין תיקיות. הוספנו את אלגוריתם החיפוש לתיבת הדואר שלכם, עכשיו לעולם לא תאבדו את הדואר שלכם יותר.

מי שמחפש סימנים לרושעתה של גוגל מוצא אותם הרבה פעמים בג'ימייל. המודעות של גוגל הן מודעות תלויות-הקשר, וזאת אומרת שהמודעה ליד המייל שקיבלת מהחברה שלך לגבי פטרת וגינלית קוראת את המייל ומציגה הפניה לתרופה רלוונטית. גוגל אומרת שלא אנשים אלא מחשבים קוראים את המיילים שלכם – לא את כולם זה מרגיע.

נר היישומים המקוונים

בגוגל עובדים קשה – ימי העבודה יכולים לארוך 16 שעות, ולא תתקדם רחוק אם לא תעבוד שעות נוספות – אבל אחד הבונוסים הוא שחלק מהזמן של המפתחים שעובדים שם מוקדש למה שמכונה "פרויקטים אישיים".

הפרויקטים האישיים האלו מולידים לפעמים את הפרויקטים המעניינים ביותר בגוגל, למשל Google Reader. הרידר, אחד מאגרגטורי ה-RSS הפופולריים בעולם, היה הפרויקט האישי של עובד גוגל ב-2005.

במקרים אחרים, גוגל מראה טעם טוב ושיקול דעת בקניית שירותים שפתחו אחרים. Google Docs, שפונקציית מעבד התמלילים שלה – גרמה לרבים לזנוח את האופיס הכבד – הייתה פעם שירות עצמאי בשם Writely.

אבל הרכישה החשובה ביותר של גוגל, זו שמסמנת את המעבר בין שירות גיקי, קל ומצליח באופן יוצא דופן לקונגלמורט ענק, כבד ועשיר, היא של אפלייד סמנטיקס, חברה קליפורנית שהוקמה ב-1998 על ידי גלעד אלבז ואדם וייסמן תחת השם Oingo. גוגל קנתה את החברה ב-2003, שילמה תמורתה 102 מיליון דולר והפכה אותו ל-AdSense, שירות המודעות המצליח והנפוץ שלה, שמאפשר לה להחזיק בכל שירות אחר בחינם.

נר המטאור הסלולרי: אנדרואיד

לפי חלק מהתחזיות, עד סוף השנה יהיו בעולם יותר סלולריים מבוססי אנדרואיד מכל מתחרה אחר. ממשק פשוט, קוד פתוח שניתן להתאים עבור כל יצרן ואפליקציות שזולות יותר לפיתוח מאשר עבור מערכת IOS של אפל - הן רק חלק מהסיבות להצלחת אנדרואיד, מערכת ההפעלה הסלולרית של גוגל.

בארצות הברית הדיחו מכשירי האנדרואיד של מוטורולה, HTC וסמסונג את האייפון מהמקום השני, ועתה הם מזנבים בבלקברי של RIM. נוקיה עדיין אוחזת בכתר הסלולרי העולמי עם מכשירי הסימביאן שלה, אולם דעיכתה ההדרגתית ונסיקת האנדרואיד הם ללא ספק סיבה לדאגה עבור החברה הפינית.

ההשקעה במערכת הפעלה זו היתה החלטה נבונה ומשתלמת עבור גוגל, ואחד הכלים החשובים להפצת שירותיה.

נר הווידאו: רכישת יוטיוב

לפני חמש שנים הגיע אתר שמילא צורך מאוד חשוב בחיינו המקוונים. הצורך לשלוח קטעי וידאו של איש מחליק מסקייטבורד בליווי "ג-ד-ו-ל111!" בלי לסתום את התיבה. אתר יוטיוב מילא גם צורך של גוגל, להציע אתר לפרסום ושיתוף סרטי וידאו, שהוא לא מעפן כמו גוגל וידאו, אלא חדשני, צעיר, מגניב ופופולרי.

מאז שגוגל רכשה את יוטיוב, אתר הווידאו שמבזבז הכי הרבה הזמן, הוא עבר כברת דרך. למעט אנשים נופלים מסקייטבורדים, עלו גם קטעי וידאו רציניים ומשמעותיים יותר של אנשים שנופלים מאופניים. וכמו כן - חתולים.

למרות ש"תוכן גולשים" זה מונח הסטורי נחמד מהעשור הראשון של שנת 2000, גוגל גם רוצה להפוך אותו לכלי שידור מרכזי ברשת ולעשות ממנו כסף. כי בכל זאת, כל פעם שאתם לוחצים פליי וטוחנים ליוטיוב את השרתים - מישהו צריך לשלם על זה.

לשם כך ליוטיוב יש שיתופי פעולה עם מגוון גופי שידור קטנים וגדולים, והיו גם שידורים חיים. גוגל אף הצליחה להימנע מתשלום פיצויים בסכום של מיליארד דולר, וכעת זה ככל הנראה הסכום שהיא תרוויח בשנה הקרובה. אולי בכל זאת יש כסף בווידאו-אינטרנט הזה.

נר הדפדפן: גוגל כרום

פיירפוקס לימד אותנו בשבע השנים האחרונות שיש דפדפנים שאינם מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר: בטוחים, מהירים, נוחים, לא קורסים ומאפשרים לעבוד עם לשוניות ותוספים.

אקספלורר מאז איבד נתח שוק לטובת השועל החצוף, ובמיקרוסופט אמנם התמהמהו שש שנים בין גירסה 6 לגירסה 7 של הדפדפן שלהם אבל הצטרפו בסופו של דבר לעולם הגלישה בלשוניות והשתכללו עוד יותר מאז.

ובינתיים, בפינת הזירה נולד לו לפתע דפדפן כרום של גוגל. אך לפני שנתיים הוא הפציע, וכבר הוא טיפס למקום השלישי ולוקח כמעט 8 אחוזים מהשוק (על פינט-אפליקיישנז)

כרום, ככל הנראה, הוא הדפדפן לפורשי פיירפוקס. הם שמרגישים שפיירפוקס כבר נהיה כבד ולא רלוונטי, או לא רוצים להרגיש סחים, או סתם רוצים להתקין משהו להורים שלהם בשביל שלא יתקשרו כל יום בצהריים ויגידו "נתקע לי האינטרנט".

נו? אז אפשר לגלוש בכיף ובבטחה? לא בטוח - הדפדפנים כולם, ככל הנראה, עוזרים לזהות אותנו ולעקוב אחרינו בצורה כזו או אחרת.

נר הרשת החברתית: BUZZ

"האם גוגל מפתחת רשת חברתית?" היא שאלה שעולה אחרי כל רכישה או גיהוק של גוגל בתחום שקרוב לכך. מצד אחד, מנכ"ל החברה אריק שמידט, אמר שהם מוסיפים רכיב חברתי למוצרים קיימים. מצד שני, הם עשו את ג'ימייל כשלכולם היה יאהו והוטמייל, ופיתחו את נקסוס כשלכולם היה בלאקברי ואייפון.

אבל לגוגל כבר יש סוג של רשת חברתית. למעט אורקוט, שמספרים שהיא להיט בברזיל, גוגל הביאה לנו השנה את באז. לא בדיוק רשת חברתית, אלא מעין חלון לסטטוסים ולפרסום תמונות וקטעי וידאו בתוך תיבת הג'ימייל שלנו. כלומר, עוד מקום לשכפל אליו סטטוסים מפייסבוק ומטוויטר, למקרה שמישהו לא ראה שסיפרנו בדיחה ממש מצחיקה.

באז גם הראה איך הפזיזות של גוגל עשויה לפגוע בפרטיות שלנו. בחודשים האחרונים מתנהלות חקירות נגד גוגל על איסוף מידע מרשתות פתוחות עם ניידות צילום של גוגל (שבכל מקרה בעייתיות מבחינת פרטיות). במקביל היו תביעות נגד גוגל בעקבות באז, מאחר שהרשת החברתית חשפה את אנשי הקשר שלנו ועם מי מהם אנחנו מדברים הכי הרבה.

בחודש שעבר פורסם שגוגל תשלם פיצויים של 8.5 מיליון דולר כפיצוי על הפרת הפרטיות. באותו זמן גוגל גם החליטה לשנות ולפשט את מדיניות הפרטיות שלה כ"צעד בכיוון הנכון". הצעדים הבא בכיוון הנכון: לכבד את הגולשים, ולא להוציא מוצרים ושירותים מיותרים.

הנר שלא נדלק: נקסוס 1

נקסוס 1 היה הניסיון האחרון של גוגל להיכנס לתחום הסמארטפונים ולמתג עצמה גם בתחום החומרה (אחרי מספר נסיונות פחות מתוקשרים, בעבר). אחרי תקופה ארוכה של שמועות והערכות, הושק מכשיר הפלאים, שפותח ויוצר על ידי HTC.

היו שהמליכו אותו לאייפון קילר, אבל בסופו של דבר היה זה סמארטפון מבוסס אנדרואיד שלא חידש יותר מדי (גם אותנו הוא לא הרשים במיוחד). אולי זו הסיבהשייצורו נפסק – רק חצי שנה לאחר השקתו. הוא אולי היה טוב יותר מהאייפון 3gs, אבל הוציא יותר פיהוקים מקריאות התפעלות. הגוגל-פון הפך לגוגל-פלופ.

יש שמועות שבעתיד הקרוב יושק מחשב לוח במיתוג של גוגל. נקווה שיהיה מעניין ומוצלח יותר מההרפתקה הסלולרית שלה – שאפילו התקרב ליעדי המכירות.

נר המצלמה המשוטטת: Street View

אחד השירותים של גוגל הוא Street View ,כלי שמאפשר לדמות רחובות ואתרים בצורה תלת ממדית – בעת צפייה באתרים שונים בגוגל MAPS. כמובן שצריך לצלם את כל הרחובות בעולם לשם כך. גוגל מפעילה ניידות צילום מיוחדות, שעוברות במדינות שונות ומצלמות את הערים בגובה הקרקע.

עם זאת, משתמשים רבים לא הרגישו בנוח שמצלמה תשוטט להם מחוץ לחלון ותפרסם תמונות שלהם לעיני כל באינטרנט.  גוגל אמנם מפעילה כלי עריכה שחותכים החוצה מהתמונות אנשים, מספרי כלי רכב ועוד, אבל ישנם אנשים שבכל זאת מפריע להם עניין הצילום עצמו.

אזרחי כפר באנגליה, למשל, אפילו עשו שרשרת אנושית סביב כפרם כדי שהניידת של גוגל לא תוכל להיכנס. פרויקט Street View סיפק לא מעט עבודה למחלקה המשפטית ולגורמי היח"צ של גוגל. ביפן אפילו הוכן סרטון אנימציה שמתאר ניידת צילום חמודה ואת פעליה.

היפנים לא חשבו שזה חמוד. וכמותם גם הרגולטורים באירופה, שהכריחו את גוגל להודיע ולקבל אישור לפני כל כניסה של רכב צילום למדינות רבות. תוך זמן קצר נודע שהניידות עושות יותר מרק לצלם.

הנר הבין לאומי: גוגל-סין

השנה זכינו לראות צד חדש לגמרי של גוגל: הצד שנלחם באלו שמפירים פרטיות. החברה, אשר הפעילה בסין מנוע חיפוש מצונזר (לפי דרישות הממשלה), דיווחה על פריצה לחשבונות ג'ימייל, לגמרי במקרה – של עיתונאים מתנגדי משטר. מבחינת ענקית האינטרנט היה זה הקש האחרון:

החברה הצהירה על התנגדה למדיניות סין - צנזורת אינטרנט, פיקוח ועוד - ואיימה לסגור את שירותיה שם. גם ממשלת ארצות הברית נעמדה לימין גוגל בנושא. עם זאת, במאבק בין אימפריית האינטרנט והמעצמה הקומוניסטית, הכסף מנצח: גוגל אמנם עזבה וניתבה את חיפושי משתמשיה אל שרתים לא מצונזרים בהונג-קונג, אבל לאחר כמה חודשים חזרה בנימוס.

כנראה שהתנגדות גוגל למדיניות הצנזורה והפיקוח של סין היתה בעיקר, פוליטיקה שיווקית.

נר מות הפרטיות: פרשת הקלטת תעבורת הרשת

במאי השנה נודע שניידות הצילום של גוגל עושות יותר מסתם לצלם. לאחר פניה של רגולטור גרמני, התגלה שהניידות גם ממפות רשתות wifi פתוחות – ואף מקליטות תעבורת רשת של גולשים שמשתמשים בהן.

קבצי טקסט, וידאו ותמונות, הודעות מייל ובעצם כל מה שעבר באותן רשתות יורט על ידי ניידות שחלפו בסביבה – ונשמר אצל אימפריית החיפוש. 33 מדינות ברחבי העולם הפנו אצבע מאשימה אל גוגל, שמצידה היתממה ואמרה כי מדובר בתקלה.

בדיקה מעמיקה גילתה כי רכיב בתוכנת הבקרה של המצלמות אכן אסף ושמר נתוני רשתות פתוחות. כיום מתנהלות חקירות רבות נגד גוגל – חלקן פליליות, בעשרות מדינות. כמו כן, הוגשו מספר תביעות נגד החברה.

שנזכה לשנה הבאה - בפרטיותנו

המודל העסקי של אספקת שירותים בחינם תמורת איסוף מידע אישי והעברתו למפרסמים מכעיס ומקומם גולשים רבים – אשר מצידם, ממשיכים להתשמש בשירותי גוגל, מתוך הרגל או היעדר אלטרנטיבה נוחה דיה.

בשנה האחרונה ראינו עלייה משמעותית במודעות לנושאי הפרטיות, בעיקר בעקבות חשיפת מקרים כמו פרשת Street View, גוגל Buzz ואחרות. רגולטורים בעולם איחדו כוחות ופעלו נגד גוגל בנושאי פרטיות. מתוך כך, יש להניח שהחברה רואה את פוטנציאל הנזק הטמון בחדירה מעמיקה מדי לפרטיות המשתמשים.

ועדיין, בקרוב תושק גוגל כרום OS, מערכת הפעלה שכולה מבוססת ענן. בכלי שכזה, גוגל רואה את כל שאתם עושים. כך, יכולה החברה לעקוב אחר כל מה שתעשו עם המחשב שלכם. בנוסף, גוגל עושה דרכה גם לטלוויזיה שלכם באמצעות שירות Google TV.

על אף החדירה לפרטיות והסכנה שמציבה התלות בשירותי החברה – מדובר בחברה מבריקה ויצירתית, שהציגה שירותים חדשניים, נוחים ופשוטים לעולם. נקווה שבעתיד ישתפרו הכלים לניטור החדירה לפרטיות – והסלוגן הישן, "Don't Be Evil", יהיה יותר מסיסמה נשכחת.

על העוגה של גוגל יש 12 נרות - ועוד אחד לשנה הבאה. מה דעתכם? מה יקרה לגוגל ולמשתמשיה בשנה הבאה? מהו הנר ה- 13? ספרו לנו בטוקבקים

(ניצן סדן, יהונתן זילבר ואהוד קינן)