שתף קטע נבחר

שו"ת: איך מסבירים לילד את המוות?

שאלה:

שלום, אני אמא ל-4 ילדים. בני האמצעי (5.5) החל להתעסק בנושא המוות. זה החל בכך שאמר לבעלי כי הוא איננו רוצה להיות גדול. תחילה סברנו כי בעקבות עלייתו השנה לגן חובה איננו רוצה להיות גדול. אמרנו לו שהוא עולה עם כל ילדי הגן ואין לו מה לחשוש ושנגיע יחד איתו בימים הראשונים ונכיר את הגן והגננת.

 

בלילות האחרונים, ממש לפני השינה, כאשר הוא כבר במיטתו, הוא מתחיל לבכות בכי תמרורים ואומר שאיננו רוצה להיות גדול מכיון שכשיגדל הוא יאלץ לעזוב את הבית. בנוסף, הוא מוסיף כי כאשר הוא יגדל אני ואביו נמות והוא אינו רוצה שנמות ועל כן איננו רוצה לגדול. שאלתי אותו מדוע הוא חושש ואמר שגם הסבא-רבה שלו מת כי היה זקן.

 

אני לא יודעת מה לומר לו בנושא וכיצד להרגיע אותו. הדבר היחידי שכן מרגיע אותו אלה הבטחות "השווא" שלי שהוא לא יגדל ויישאר ילד קטן. הלילה פשוט ישבתי ובכיתי יחד איתו. אמרתי לו שהוא תמיד יישאר הבן שלי ואני אף פעם לא אכריח אותו לעזוב את הבית. מה עליי לעשות? מה לומר? אודה על תשובתכם המהירה, אפרת.

 

תשובה:

אפרת שלום, הנושא שהעלית הוא נושא חשוב ורגיש והרבה מאוד הורים עסוקים ומתלבטים איך להגיב לגביו. בנך – כמו אדם וחוה – מתחיל לאכול מפרי עץ הדעת ומגלה שבחיים יש מוות וסופיות. זוהי חוויה בהחלט לא פשוטה לאף אחד – בוגר כצעיר. זוהי בעצם חווית הגירוש מגן העדן. למרות הקושי – רוב האנשים מוצאים את הדרך להתגבר על המידע המכאיב הזה. כהורים, עלינו לעזור לילד למצוא את הכוחות שבתוכו כדי להתגבר על הפחד ועל הכאב.

 

לא מומלץ להבטיח לילד הבטחות שווא. בשלב מסוים הוא יבין שזה לא נכון והוא עלול ללמוד מכך שההורה הוא לא כתובת לעזרה. ההמלצה שלי היא לדבר עם הילד גם על העובדות ועל הרגשות. העובדות המצערות הן שבסופו של יום כל אחד מאיתנו ילך לעולם שכולו טוב. זה בהחלט מצער וצריך לתת לגיטימציה לרגשות הפחד והצער. במקביל, כדאי לשתף את הילד בדרכים האישיות שלך להתנחם. ספרי לו על המחשבות שעוזרות לך לשמור על אופטימיות ועל החשיבות של ניצול נכון ומשמעותי של החיים שקיבלנו כפיקדון.

 

שאלי אותו מה עוזר לו להתנחם. אולי העובדה שהוא יודע שלסבא היו חיים מלאים ומעניינים או העובדה שהוא יודע שסבא היה רוצה שהוא יהיה מאושר? חשוב לאפשר לו להביע את הרגשות שלו ומצד שני, לשדר לו שאת סומכת עליו שהוא ימצא בתוכו את הכוחות להתגבר על המחשבות הקשות. בהצלחה.

 

  • השיבה: ענת אשד M.Ed – יועצת להורים וצוותים חינוכיים, מורה במדרשה להנחיית קבוצות ומנהלת פורום מכון אדלר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים