מחקר מקיף: סרטן נגרם ע"י האדם בעת המודרנית

סרטן הוא מחלה של העת המודרנית, שנגרם היסטורית על ידי האדם: כך טוען מחקר של מדענים מאוניברסיטת מנצ'סטר, שבדק שאריות אדם וספרות מחקרית מתקופת מצרים ויוון העתיקות ואף מתקופות מוקדמות יותר, וכולל את האבחון ההיסטולוגי הראשון של סרטן במומיה מצרית. המחקר מסיק כי מיעוט מקרי הסרטן בעת העתיקה - הן באבחנות והן בספרות - מוביל למסקנה שסרטן הוא מחלה שנגרמה על-ידי האדם, ומאפיינת את העת המודרנית. המחקר פורסם בגליון האחרון של כתב העת Nature.

שיעור החולים עלה מאז התיעוש

כאמור, החוקרים מצאו מקרה אחד בלבד של סרטן מתוך בדיקה של מאות מומיות, ומספר מועט של התייחסויות למחלה בספרות - הוכחה לכך שסרטן היה נדיר

ביותר בעת העתיקה. לפי נתוני המחקר, שיעור החולים עלה דרסטית מתחילתה של המהפכה התעשייתית, בעיקר סרטן בילדים; עובדה זו הוכיחה נקודה נוספת: העלייה בשיעורי הסרטן בעת המודרנית אינה רק תוצאה של תוחלת חיים ארוכה יותר.

פרופ' רוזלי דייוויד, מעורכת המחקר, אמרה: "בחברות מתועשות סרטן הוא הסיבה השניה לתמותה, לאחר מחלות לב וכלי דם. אך בזמנים אחרים, סרטן היה נדיר ביותר. לא היה דבר בסביבה הטבעית שהיה יכול לגרום לסרטן. לכן, סרטן חייב להיות מחלה שהיא מעשה ידי אדם, מזיהום אוויר ועד שינויים שחלו בתזונה ובאורח החיים שלנו". דייוויד הוסיפה שחשיבות המחקר בפרספקטיבה ההיסטורית שהוא נותן: "בדקנו נתונים של האלף האחרון, לא של 100 השנים האחרונות, ובידינו מידע רב על שיעורי המחלה".

מידע זה כולל, כאמור, את האבחון ההיסטולוגי הראשון של סרטן במומיה מצרית. האבחון נעשה על-ידי פרופ' מייקל צימרמן מאוניברסיטת וילנובה בארה"ב. הוא אבחן סרטן באדם שחי בין 200 ל-400 לספירה. לדברי פרופ' צימרמן, "בחברה העתיקה, שחסרה את היכולת הכירורגית אותה אנו מכירים כיום, ראיות לסרטן צריכות היו להימצא בכל מקום. לכן, אפשר לפרש את היעדרם של גידולים במומיות כמצביעה על נדירות המחלה בעת העתיקה, והמסקנה היא שגורמי הסיכון לסרטן מוגבלים לחברות המושפעות מתיעוש מודרני".

מקרים של סרטן השד במאה ה-17

אחת הטענות היא כי תוחלת החיים הקצרה של אנשים בעת העתיקה חיסלה כל אפשרות להתפתחותו של סרטן. אך אנשים במצרים העתיקה וביוון העתיקה חיו מספיק זמן כדי לפתח מחלות כמו טרשת עורקים ואוסטאופורוזיס; בנוסף, בחברות מודרניות, גידולים בעצמות מופיעות בעיקר אצל צעירים.

טענה נוספת שהועלתה היא שהיעדרם של גידולים בשאריות אדם עתיקות נובע מכך שהגידולים לא נשמרו עם השנים. צימרמן ערך מחקרים שמצביעים על כך שתהליך החניטה משמר מאפייני גידולים ממאירים וכי תאים כאלה יישמרו טוב יותר למעשה מתאי אדם שאינם נגועים בסרטן. ולמרות זאת, מתוך מאות מומיות שנבדקו מאזורים שונים בעולם, רק שני מחקרים שנערכו מצביעים על ממצאים מיקרוסקופיים של תאים סרטניים. בדיקות רדיולוגיות של מומיות במוזיאון קהיר ומוזיאונים באירופה לא מצאו אף הן ראיות לתאים סרטניים.

רק כשהתקדמו החוקרים לבדוק עדויות בספרות מהמאה ה-17, נמצאו תיאורי ניתוחים לסרטן השד ועוד סוגי סרטן. הדיווחים הראשונים בספרות המדעית על גידולים התרחשו רק ב-200 השנים האחרונות, וכוללים בין השאר גם מקרי סרטן הערמונית במנקי ארובות ב-1775, סרטן בדרכי האף והנשימה ב-1761, וסרטן מסוג הודג'קינס ב-1832.

פרופ' דיוויד, שהוזמנה להציג את המחקר בכנס האגודה הבריטית לסרטן, אמרה כי

החוקרים אינם יודעים מה גרם לסרטן שנמצא בשאריות אדם מהעת העתיקה במצרים: "אנחנו יודעים שהם חיממו את בתיהם באש, שכמובן פולטת עשן, והדליקו קטורת במקדשים", אך ציינה כי אין לחוקרים הערכות מדויקות יותר.

היא סיכמה את דבריה במסקנת המחקר: "מידע זה, יחד עם מיד מוצלב מהאלף האחרון, מעביר לחברה המודנית מסר ברור: הסרטן הוא מעשה ידי אדם, וזה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו".