שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    500 ערבים התחילו ללמוד באריאל: "אין גזענות"
    בשמאל אולי קוראים לה "אוניברסיטת המתנחלים", אבל זה לא הפריע למאות ערבים-הישראלים ודרוזים לבחור ללמוד, ולעתים אף לגור בשומרון: "לא הגענו לכאן בגלל אידיאולוגיה"

    משאירים את הפוליטיקה בתחומי הקו הירוק: שנת הלימודים בחלק מהאוניברסיטאות והמכללות נפתחה רק הבוקר (יום א'), וגם 11,500 הסטודנטים במרכז האוניברסיטאי אריאל שבו אל ספסל הלימודים. 85 אחוזים מהם מתגוררים בתוך תחומי הקו הירוק, ורק 15 אחרים הם בני ההתנחלויות. מבין הראשונים, בולטים במיוחד 500 ערבים-ישראלים ודרוזים.

     

    מנאר דיואני, סטודנטית טרייה בת 20, הגיעה ליומה הראשון ללימודי מדעי המחשב ומתמטיקה מטייבה שבמשולש. "היה לי ציון גבוה בפסיכומטרי ויכולתי ללמוד גם באוניברסיטת תל-אביב ומקומות אחרים", היא סיפרה ל-ynet, "אבל כאן הליך הקבלה היה מהיר יותר. קיבלו אותי כאן קודם, אז החלטתי ללכת על זה".

     

    ומה באשר לוויכוח בשאלת ההתנחלויות? "הנושא הזה לא מעסיק אותי. הלימודים מבחינתי נפרדים מהפוליטיקה. לא נראה לי שהמקום שבו למדתי משנה למישהו, אלא רק שקיבלתי תעודה מוכרת וכמובן ציונים".


    קמפוס המרכז האוניברסיטאי באריאל. ירוק ממזרח לקו הירוק (צילום: AFP) 

     

    למרות בחירתם ללמוד במוסד, סירבו חלקם להתראיין ולחשוף את שמם המלא או את זהותם, מחשש שהדבר יוליד תגובות נוקבות בארץ ובעולם. "כל הנושא של מפעל ההתנחלויות רחוק מאיתנו" סיפר אחד מהם

    . "לא הגענו לכאן בגלל אידיאולוגיה, אלא מתוך רצון לקבל השכלה ואנחנו לא רוצים בשום אופן לקשור בין הדברים".

     

    אחד הסטודנטים הוא אסעד, בן 25 מחורפיש. הוא נשוי ואב לתינוקת - ורק לאחרונה השתחרר משירות צבאי ארוך כקצין ביחידה מסווגת. אסעד שוכר חדר במעונות, והיום התחיל את השנה הראשונה בלימודי הנדסה אזרחית לתואר ראשון. "לא עשיתי פסיכומטרי, ככה שלימודים בטכניון לא באים בחשבון. באר-שבע רחוקה מדי, וכאיש משפחה אני צריך להישאר קרוב".

     

    אז מה בכל זאת הוא עושה כאן? "האופציה של לימודים באריאל נותרה האחרונה, אבל שם הייתה אפשרות לעשות מכינה ייעודית למקצוע שאותו אני מתחיל ללמוד כיום. אריאל היא עיר גדולה שקיימת כבר הרבה שנים ותהיה קיימת גם בלעדיי. הפוליטיקה במקרה הזה נשארת בצד".


    מעונות הסטודנטים באריאל. חלק מעדיפים לנסוע מטייבה (צילום: עידו ארז)

     

    מי שבכל זאת מתקשה להותיר את הפוליטיקה בצד היא ג'ואנא מוסא, סטודנטית בת 20 מאבו סנן שהחלה היום את שנת הלימודים השנייה בדרכה לתואר ראשון במדעי ההתנהגות

    . היא שוכרת חדר במעונות, והסבירה כי "לא הייתה לי סיבה מיוחדת לבחור דווקא באריאל. נחשפתי למקום הזה לראשונה כשגלשתי באינטרנט, וכשהגעתי התחברתי מאוד לסביבה ולאנשים".

     

    למרות האווירה הטובה, היא חוששת שהוויכוח על מעמדה של אריאל כהתנחלות יפגע בהכרה של לימודיה. "כל הסטודנטים באריאל פוחדים באיזשהו מקום שיגיע יום שיגידו לנו שהתואר שלנו לא מוכר כי למדנו בשטחים, אבל נכון להיום - אנחנו מקבלים תעודה שמוכרת בכל מקום. בסופו של דבר, אני מאוד מרוצה מהמרכז כי המרצים כאן מעולים ומקבלים יחס אישי. לא פחות חשוב מכל אלה - אין כאן בכלל גזענות. במקומות אחרים היו אולי מעירים לי על השם או המוצא שלי, אבל כאן מקבלים אותי כמו שאני".

     

    תנופת בנייה בזכות הסטודנטים

    לפני קצת יותר משלוש שנים זכה המוסד להכרה כ"מרכז אוניברסיטאי" ועורר את זעמם של אנשי שמאל רבים. ההגדרה הזו ניתנה באופן זמני ומוגבל לחמש שנים, שבמהלכן נבדק האם הוא עומד בקריטריונים שיאפשרו לו, לבסוף, לזכות במעמד קבוע של אוניברסיטה מן המניין. ההכרה במכללה כאוניברסיטה מצריכה לא רק את אישור יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, אלא מתן הסכמה גם מאלוף פיקוד המרכז, שהוא הריבון ביהודה ושומרון.

     

    למרות זאת, מתעקש יגאל כהן אורגד, נגיד המרכז והרוח החיה בצוות הניהול, כי "ההכרה בנו כמרכז אוניברסיטאי קשורה קודם כל לפעילותנו המחקרית. הסיבה השנייה קשורה למגוון מקצועות הלימוד שאנו מציעים, בעיקר בתחומי ההנדסה, הטבע והבריאות - שבהם אנו מקיימים פעילות מחקרית לצד הוראתית. סיבה נוספת, קשורה למשקל הגדול של סגל הקבע הבכיר. יש לנו כ-70 חברי סגל שהם פרופסורים חברים או פרופסורים מן המניין, ועוד כ-170 חברי סגל שהם מרצים או מרצים בכירים".  

     

    הסטודנטים הרבים הנוהרים ללמוד בעיר, שאוכלוסייתה מונה 19 אלף תושבים, הקנו לאריאל אופי סטודנטיאלי וסייעו לתנופת הכלכלה והבנייה - כל עוד אין הקפאה.
    "אנו נמצאים בתהליך של הרחבת המעונות שלנו", סיפר אורגד בגאווה רבה. "מדובר ב-600 מיטות נוספות שיתווספו ל-2,000 הסטודנטים שכבר גרים בהם באופן קבוע. חלק מהבנייה התאפשרה הודות לסיום ההקפאה, אולם לחלקה השגנו אישורים עוד לפני".

     

    עקב המחסור הקשה במעונות פנויים, שכרו כ-500 סטודנטים דירות באריאל, 600 עברו להתגורר בישובים בסביבה וכן בכפר סטודנטים שהוקם סמוך להתנחלות מגדלים שממזרח לצומת תפוח.

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דורון שפר
    מעונות הסטודנטים באריאל. בית לדו קיום יהודי-ערבי
    צילום: דורון שפר
    באדיבות אומץ לסרב
    אוניברסיטה או התנחלות? תלוי את מי שואלים
    באדיבות אומץ לסרב
    מומלצים