שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מאיפה צצו פתאום עוד 300 מיליון עניים בעולם?
    מדד חדש שפיתח האו"ם מגדיר מחדש עוני מהו: לא עוד מבחן הכנסה בלבד, אלא בחינה של מספר אינדיקטורים כמו גישה לשירותי חינוך, בריאות ורמת חיים בסיסית. לפי האומדן החדש, אל 1.44 מיליארד העניים ה"ידועים" בעולם התווספו בן רגע עוד מאות מיליוני אנשים. זה מה שקורה כשהופכים עוני ל"רב-ממדי"

    כמו מדדי הפיתוח והעושר העולמיים של מדינות, גם העוני צריך לקבל מקום של כבוד בשיח הכלכלי העולמי, אבל על פי האו"ם, נתוני העוני העולמי הבסיסיים נוטים להיעדר מהכותרות. החודש הציג האו"ם את הדו"ח של תוכנית הפיתוח של הארגון (UNDP), שמפרסמת כל שנה בעשרים השנים האחרונות את מדד החיים במדינות העולם.

     

     

    לדו"ח המיוחד הזה, שמכסה נתונים רבים, ממספר הנשים המתות במהלך הלידה בעולם ועד לכמות האנשים שמחוברים לאינטרנט, יש השפעה רבה בקרב מקבלי ההחלטות והארגונים העולמיים כשהם מבקשים לבחון היכן עליהם להשקיע את כספי הפיתוח שלהם.

     

    במסגרת הדו"ח הוצג בפעם הראשונה מדד העוני הרב-ממדי החדש, שמבקש להשלים את אומדני העוני שהתפרסמו עד היום, והתבססו על הכנסה כספית. המדד הנוכחי שפותח, מורכב הרבה יותר. מדובר, כאמור, במדד רב-ממדי שבודק עשרה אינדיקטורים שונים. במידה והנבדק לא עומד בחלקם, הוא נחשב לעני.

     

    על פי הדו"ח, כ-1.75 מיליארד איש, שליש מהאוכלוסייה ב-104 מדינות שנבדקו במדד, חיים בתנאי עוני רב-ממדי. לפחות 30% מהאינדיקטורים בהם השתמשו הסוקרים משקפים מניעה חמורה של גישה לשירותי בריאות, חינוך ורמת חיים בסיסית.

     

    לפי האומדנים החדשים הללו, התווספו 300 מיליון עניים שלא נכללו לפני כן בקריאה של 1.44 מיליארד עניים שנאמדו על ידי מדד ההכנסה, הקובע כי מי שמרוויח 1.25 דולר ליום או פחות מכך, נחשב עני.

     

    הדו"ח מצא כי מדינות הסאב-סהרה באפריקה הן עדיין בעלות האוכלוסייה הענייה בעולם, אבל יותר מחצי מסך העניים בעולם חיים דווקא במדינות דרום אסיה.

     

    דברים שכסף לא יכול לקנות

    במשך שנים טענו מומחים עולמיים רבים כי בדיקת העוני לא יכולה להתבסס רק על אומדן הכנסה. "ישנם דברים שכסף לא יכול לקנות", אמרה השבוע לעיתון ה"כריסטיאן סיינס מוניטור" סבינה אלקיר, אחת מיוצרות המדד החדש ומנהלת יוזמת אוקספורד לפיתוח אנושי ועוני, שהשיקה את המדד החדש בשיתוף עם האו"ם. "אדם יכול לא להצליח לקנות חשמל, או שלא יתאפשר לו לרכוש שירותי בריאות, או שתימנע ממנו הגישה למערכת החינוך", הוסיפה אלקיר.

     

    המדד החדש מבקש לבחון את העוני בצורה יותר אמפירית, והוא מתבסס על נתונים מסקרים קיימים. משקי בית מוגדרים כעניים במידה וחסרים להם שלושה או יותר מהאינדיקטורים במדד, ביניהם נושאים כמו בריאות, איכות חיים וחינוך. "בפעם ראשונה אי פעם אנחנו מודדים עוני על ידי הסתכלות בחסרונות המקבילים שאנשים עניים חווים ונאלצים להתמודד איתם במקביל", היא אומרת.

     

    בחינה של יותר ממבחן ההכנסה, כפי שנהגו למדוד עוני עד כה, משנה לגמרי את המשוואה. היא מכפילה למשל את מספר העניים באתיופיה, בה 39% מהאוכלוסייה חיה על פחות מ-1.25 דולר ליום, אבל 90% הם "עניים רב-ממדים".


    שכונת עוני במומביי, הודו (צילום: mct)

     

    "הנקודה העיקרית היא שאתה יכול לקבל התקדמות מהירה בצד של מבחן ההכנסה לעוני, זאת מבלי שתהיה התקדמות יחסית בצד האחר של המשוואה", אומרת ג'ני קלוגמן, מנהלת תכנית הפיתוח של האו"ם.

     

    ההערכה הזו נכונה גם לגבי מדינות הנחשבות מפותחות. הונגריה למשל מוגדרת מדינה "בעלת התפתחות אנושית גבוהה", ופחות מ-2% מהתושבים שלה חיים על פחות מ-1.25 דולר ביום. אבל על פי בדיקת המדד החדש, מספר העניים, האנשים שנמנעת מהם גישה חופשית לשירותים בסיסיים, מכפילה את עצמה.

     

    ישנם כמובן מי שמתנגדים למדד החדש של האו"ם, ביניהם מנהל המחקר של הבנק העולמי שמפרסם מדדי עוני עולמיים המתבססים על הכנסה.

     

    גם מומחים אחרים מותחים ביקורת על המדד, וטוענים שהוא עדיין מהווה מבחן אחיד, למרות שהוא כביכול בוחן גורמים רבים. "הדגש צריך להיות על הצורך הבלתי פוסק לבדיקה של כל אחד מהממדים העיקריים של העוני בכל מדינה בה פועלים הארגונים", אומר כלכלן של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין לאומי.

     

    דנקן גרין, ראש מחלקת המחקר של "אוקספם" הבינלאומית אומר שהפרסום מהווה ערבוב של נושאים רבים, "ישנו עושר של מדדים יחידים, והם כולם נדחסים יותר מדי לסיר אחד. אבל מדינות מבחינות בהם, והן בודקות אם הן במצב טוב יותר משכנותיהן".

     

    "בעולם ארגוני הסיוע אומרים כי ידוע מזה זמן רב שמדינה תיראה כאילו היא במצב סביר ברמה הלאומית, אבל ישנם פערים מהותיים כשמסתכלים מתחת לפני השטח", אומרת יועצת בכירה לאחד הארגונים. "עבורנו, זהו מידע שנוסף ומסייע לנו לגבות את הטיעונים שלנו בנוגע להשקעות שאנחנו עושים".

     

    אך גרין אומר שהמדד החדש עדיין לא הולך מספיק רחוק, "הדבר הטוב הוא, שיש תמונה ברורה יותר לגבי מהו באמת עוני", הוא אומר, "אבל זוהי אמת מידה גסה מאוד כשאתה בוחן כיצד אנשים עניים מדברים על החיים שלהם".

     

    גם אלקיר מודה שהמדד החדש לא מושלם. היא מכירה בכך שקשה מאוד להשיג מידע איכותי, ולא כל סוגי המידע שהחוקרים מעוניינים בהם, אפילו קיימים. "אלה מספרים מאוד מבולגנים, והשוואות הן דבר מלא בסכנות", היא אומרת. אבל היא גם חושבת שהגישה שלה נותנת למידע הקיים עוד קונטקסט ומסייעת לתקן תפיסות מוטעות. "רציתי לתת את אותו המשקל לבחינה של אנשים עניים, לא משנה היכן הם חיים", היא אומרת, "במקום להעניק לגודל המדינה שלהם להכתיב את מידת האכפתיות שלנו כלפיהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בית תמחוי כחול-לבן
    צילום: ירון ברנר
    העיירה סוואטו בדרום אפריקה
    צילום: mct
    ילדות ענייה בברזיל
    צילום: mct
    מגורים בתוך אשפה. פרו
    צילום: AFP
    הרחוב הוא הבית. הודו
    צילום: רויטרס
    מומלצים