שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לדעתי, רוב הגברים יעדיפו אשה עובדת

    אני חושבת שרוב הנשים שבוחרות להיות עקרות בית לא עושות את זה למען המשפחה כלל. עצמאותה של אשה היא כבודה, ועצמאותה תלויה גם בעבודתה. איפה ההגשמה העצמית והרצון שלהן לקום בבוקר ולצאת לשיגרה מבורכת?

    קראתי באחרונה שהנשים בישראל עובדות הכי קשה בעולם המערבי. רובן לא נשארות בבית אחרי הלידה לגדל את הילד, אלא חוזרות לעבוד. מצד שני, יש כאלו שכן בוחרות להיות עקרות בית. לדעתי, מעט מאוד מהן עושות זאת למען המשפחה וגידול הילדים. חלקן הגדול פשוט שוחות בכסף, או מעדיפות לחיות על חשבון המדינה.

     

    ובכן אם את ובן זוגך כן זקוקים לכסף, ובכל זאת את לא עובדת, סביר להניח שבשלב מסוים הוא פשוט לא ירצה אותך. אני מאמינה שרוב הגברים יעדיפו אשה עובדת שתעזור כלכלית, מאשר אחת שתנהל את משק הבית ותחכה להם ולילדים עם ארוחה חמה.

     

    כשאחד מבני הזוג לא עובד, צריך להקריב ולהתפשר. נניח, לא ללדת יותר משני ילדים, כי לא יהיה לנו כסף, שלא לדבר על המשכנתה שנשלם בשביל לחיות בבית משלנו, שנוריש לאותם ילדים יום אחד.

     

    אופציה נוספת היא ללמוד לתארים, או לפתוח עסק ולנסות להתעשר, ובכל מקרה לעבוד כמו שני מטורפים. אז נוכל להרשות לעצמנו להביא שלושה או ארבעה ילדים בעתיד, ואפילו לקנות בגדים יפים ובילויים – רק שבחיי היום-יום בקושי נראה זה את זו. אני אישית מעדיפה את האופציה הזו, כי אני רוצה חיים טובים לי, לבעלי ולילדיי.

     

    כדוגמה הפוכה יש לי את לירון חברתי הטובה, ואלון, זוג מוזר שחי יחד כבר שנתיים. המוזרות לא נובעת מכך ששמותיהם מתחרזים, אלא מכך שלירון לא אוהבת לעבוד, ואלון אוהב אותה, אבל לא את העובדה שהיא לא עובדת. המצב הזה גורר הרבה ריבים ומריבות בין השניים, למרות האהבה הגדולה שהם חשים זה לזו.

     

    הוא מת עליה, אבל מרגיש מנוצל

    הנושא עלה בשיחת הטלפון היומית שלנו: "אני לא אעבוד בחנות בגדים", הכריזה.

     

    "לירון, אין לך תקציב לפתוח עסוק עצמאי,את מסכימה?" היא הסכימה. "ומאז התיכון לא למדת כלום, אז את לא יכולה לעבוד במשהו שדורש תואר" אני ממשיכה. "נו, אז?"

     

    "מה אז? אז את, יקירה, צריכה להתפשר ולעבוד במה שיש. ככה גם תהיי עצמאית יותר", ניסיתי להסביר את עמדתי.

     

    "אלון מרוויח מספיק כסף לכלכל את שנינו. הוא ידע שאני בלי תואר ושאין לי כישורים מיוחדים. הוא גם ידע שאני מעדיפה להיות עקרת בית. לא רימיתי אף אחד, אני רוצה להתחתן ולגדל ילדים".

     

    "אבל אלון לא ידע שזה יפריע לו. הוא רוצה להרגיש שיש שותפה לבית, זה כזה נורא?" שאלתי.

     

    "אם כסף יבוא גם מהצד שלי, זה מה שיעשה אותו מאושר? הוא מרוויח מצוין גם ככה".

     

    הוויכוח הזה מתנהל בהמשכים עם אותם טיעונים כל יום, ואין מוצא. אלון כועס בטירוף. הוא מוצא את עצמו שותק כמה ימים ואז מתפרץ שוב. כשטל מדבר איתו אלון מדגיש שהוא מת על לירון, אבל בו זמנית הוא גם מרגיש מנוצל, והוא ממש שונא את זה.

     

    אישית, אני חושבת שעצמאותה של אשה היא כבודה, ועצמאותה תלויה גם בעבודתה. איפה ההגשמה העצמית? איפה הרצון לקום בבוקר, להתלבש יפה ולצאת לשיגרה מבורכת? לא הייתי רוצה להיות נטולת הכנסה משלי. לא הייתי מרגישה טוב עם עצמי ועם הבזבוזים הקבועים שלי, ואני מבזבזת סדרתית.

     

    אני בטוחה ש-99% מהגברים יעדיפו מישהי עובדת על פני מישהי מובטלת. אף אדם לא נהנה להרגיש שהוא המשרת של השני. את צריכה להיות מאוד מיוחדת אם את רוצה שמישהו יהיה איתך בלי שתעבדי, וגם אז, אחרי שההתרגשות תחלוף תעלה השאלה למה את לא רוצה שתרוויחו יותר.

     

    "הקוסמטיקאית שלך סיימה לבנות וילה מהכסף שלנו"

    אני מצדדת בעמדת הגבר. אשה צריכה לעבוד בדיוק כשם שבן זוגה עובד. הרגע שבו נמדד השוויון ביניכם הוא במטלות הבית ובטיפול בילדים בעתיד. בתחום הזה אין לי ספק שהנשים עובדות קשה יותר. חלקכם יטען שאני טועה, אבל אתם נמצאים במיעוט. הסטטיסטיקות מוכיחות: כשנכנסים ילדים למשוואה, האשה עוברת את הגבר מבחינת עבודה ומאמץ.

     

    בערב אני מספרת לטל, "לירון ואלון רבו שוב".

     

    "שתפסיק להיות פרה בבית ותצא לעבוד", הוא עונה במהירות.

     

    "היא אף פעם לא עבדה, מה חדש?" אני מתגרה.

     

    "הם רוצים לקנות דירה לא? כמה אפשר להיות בשכירות? וחוץ מזה, תראי אותך!"

     

    אני? מה אני עשיתי?

     

    "הקוסמטיקאית הזאת שלך, סיימה לבנות וילה מהכסף שלנו", הוא תוקף. "את כל הזמן 'טל, אני רוצה לעבור לשכונה חדשה. טל, כולם זקנים כאן, בוא נעוף מפה. טל, בוא נצא לצימרים בחורף עם הילדים'. את יכולה להפסיק לדאוג לחשבונות הבנק של אחרים וקצת לדאוג לבית הזה? רק אתמול איזה אחת מהקניון התקשרה להגיד שהגיעו ג'ינסים חדשים כמו שאת אוהבת".

     

    וכך הוא המשיך, מספר איך קניוני עזריאלי בנויים על הארנקים של בנות כמוני. טוב, אני מבינה שהוא עצבני. אני אלך להכין לעצמי כוס נס קפה ואעוף מפה.

     

    "אל תתייחסי, סבבה, את פשוט תלכי לקניון נכון?" הוא ממשיך.

     

    ברור. זו בדיוק אחת הסיבות בגללן אני יוצאת לעבוד.

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הוא מרוויח מספיק גם בשבילה
    צילום: Index Open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים